הצדיק ההפוכה ממינסק

בבטאון  'אור ישראל' גליון האחרון היו"ל במונסי ניו יורק יש שם מאמר ארוך ומרתק על פרשת הצדי הידועה. בדרך כלל לרוב כל הדיון בנושא זה כבר לעוס היטב, אך כותב המאמר ההוא גילה דוקא נדבכים חדשים ועלומים לפרשה.

בעצם הוא מראה, שהתחלת פרשה זו שזרמה שנים רבות במעמקי ההלכה ואח"כ רק פרצה על פני השטח עם פסקו של החזו"א, היא אצל הסופר מינסקאי  ר' אברהם חיים שמאלעוויצר מק"ק מינסק שכתב ספר על ספרות "כתוב לחיים וכתיבה תמה" בשנת תרי"ח. אך מתברר שלסופר זה היתה לו אג'נדה ברורה ללחום נגד כתב וועליש בכל תופעותיו ובמיוחד נגד הופעתה החסידית, ובספר שהתגלה בידי הכותב בכתב-יד אף מצהיר מפורשות: "ומעת שהתחילו בעולם החסידי זה קרוב למאה ועשרים שנה ומקראים עצמן ספרדים ובאמת אינן מספרדים אלא מאשכנזים הם שספרדים אינם נקראים רק פריינקן שבאו מספאניא ולא יותר בעולם ומקראין עצמן ספרדים שמתפללים בנוסח ספרד...רק החסידים משנים מעצמן בכמה אותיות כגון באותיות שעטנז גץ שזה דינא דגמרא שיהיו ראשיהם זיינין ממש והם עושין בעין ובשין ראשיהם ווין...ובאות צדיק מהפכים פני היו"ד לימין".

בספר הוא כותב שהכתיבה הספרדית הנקראת וועליש היא "חול ולא קודש"

הספר שבכת"י הוא העתק של ספר ברוך שאמר עם ליקוטים עם הגהותיו "ששתלם בתוך דברי רבותינו והפוסקים" שהיה דרכו לעשות בתוך ספרי הראשונים כבתוך שלו והיה מערבב בין הוסופתיו לבין דברי הראשונים בלי הבחנה כלל. וניכר שצד ההיסטורי והבחנת האמת לא היתה צד החזק שלו.

בספר מתריע במיוחד נגד הצדיק ההפוכה (וגם נגד הפ) והוא היה הראשון אפוא שהחל ללחום בליטא נגד צדיק זה, והוא גם שהחליט שדברי הברוך שאמר הידועים (שעליו מסתמך החזו"א) הכוונה לצדיק הפוכה, ולא רק זה אלא כאשר ציטט את הברוך שאמר הרי במקום שבברוך שאמר שבכל הכת"י חסר ציור האות הרי הוא שהוסיף לדי זה האות צדיק ההפוכה וכך התקבל שאכן זו כוונת הברוך שאמר.

החזו"א אכן מצטט ספר הנ"ל ומביא ממנו שמועות משם הגר"א (ובמאמר שם טוען שהשמועות בשם הגר"א סתורות ממקום אחר ומביא מקורות טובים לכך). ומסתבר שראה את הקטע בספרו של הנ"ל וכך הגיע למסקנה שהב"ש התכוון לצדיק ההפוכה

באמת כאשר קוראים את הב"ש אלמלא ציור הצדיק הנ"ל, הרי קשה להבין כיצד הגיעו למסקנה שכוונת הב"ש לדבר על צדיק הפוכה, כמה פעמים שניסיתי ללמוד הקטע לא עלו לי כלל שמדבר על סוג צדיק זה, אך רק כשאנו קוראים את הקטע עם הציור שהשחיל הסופר המינסקאי, ניתן להבין שהבינו כך בדבריו.

תוקן על ידי אתנחתא ב- 07/08/2008 22:10:48

רזיא,

חיבור זה יש בכת"י והיה בידי הכותב המאמר.

להוסיף על דברי לבנוני
הס"ת של אבותיו ורבותיו של הבית יוסף, ושלו עצמו, היו כנראה בכתב וועליש כמנהג קהילות ספרד.
ולפי"ז נראה שכאשר העתיק את האלפא ביתא של הברוך שאמר, לא התעמק בזה ולא חש שמדובר בכתב שונה לחלוטין.

 שמעתי כי לרבי יצחק שלמה זילברמן היתה מסורת שלישית בעניין כתיבת סת"ם. ורש"ז אויערבאך היו לו מזוזות ממנו. כאשר פעם בדקו את מזוזותיו והבודק העיר לו על השינויים, גער בו רש"ז ואמר שעל רי"ש אפשר לסמוך.
 
מה ידוע על המסורת הזו?





אגב לבנוני כתבת כי "בדורות האחרונים השתנו האותיות בצורה שרירותית ללא שום קשר לאותיות הסת"ם של הדורות הקודמים.
יש מייחסים זאת לאיזשהו סופר מירושלים, או למשנ"ב (שכנראה סמך ידיו על הכתב של אותו סופר)," 

התכוונת ברצינות למה שכתבת בסוגריים?

תוקן על ידי bin ב- 08/08/2008 1:08:33

הזכירו כאן את הראיון בקולמוס עם הרב פרופ' הבלין, ויש להוסיף כי שם זה ברמת כותרת,  והענין בארוכה
נדון במאמר מיוחר שפרסם הנ"ל ב'עלי ספר' חוברת יב.
לכאורה נראה שבמאמר החדש בבית אהרן וישראל לא נוספה שום נקודה, ראיה, הוכחה ענינית חדשה
מעבר למה שנמצא במאמר הנ"ל. פרט לכך שהסיפור המרתק על הרב שמואל הלפרין, הובא במאמר מתוך
ספרו של בנו ר' יוסף, ובמאמר בבאו"י הביאו מעדות שמיעה.
כנגד זה, אילו כותב המאמר, הסופר החשוב הרב גרינפעלד, היה רואה את המאמר בעלי ספר,
היה רואה שם ידיעה חשובה ביותר, שהובאה שם והיא בגדר תגלית, שרבי יאיר בכרך, בעל שו"ת
חוות יאיר, רבה של וורמייזא, כתב בספרו 'מקור חיים', שהוא חיבור על השו"ע, בפירוש שיש נוהגין
ביו"ד ישרה ויש הנוהגים ביו"ד הפוכה. ז"א שבאשכנז [...!] נהגו לכתוב צדיק ביו"ד הפוכה, ושזה
לגיטימי.
עוד היה רואה שם את ההדגשה על העובדה, שהחזו"א טען שאין, ולא הייתה מעולם 'כתיבה ספרדית',
ואין 'כתב ספרדי' בעולם כלל. ולא יועילו הוכחות למציאותו של כתב כזה לא מכתבי יד ולא מדפוסים עתיקים.
מפני שהבית יוסף לא הביא בספרו את ה'כתב הספרדי'.
מה שיש הוא מנהג מאוחר של מקובלים ואלו שנמשכו אחריהם.
בתחילה, בגירסה ראשונה, טען החזו"א שהשבתאים המציאו את הצדיק ביו"ד הפוכה, וכששאלוהו
הלוא זה כבר נמצא בזוהר, השיב השבתאים זייפו את הזוהר. החזו"א חזר בו מטענה זו [רק על הזוהר]
מפני שהראו לו דפ"ר של הזוהר שנדפס מאה שנה לפני השבתאות.
במיוחד חשוב מאוד מאוד ההסבר שנתן החזו"א, לעובדה שבכ"ז מה שקרוי ה'כתב הספרדי' או
'כתב וועליש', או 'כתב האר"י', נתפשט בקרב רבבות אלפי ישראל, ואין בכוחנו לומר להם לשנות ממנהגם,
אך האשכנזים צריכים להקפיד על כתבם.
ההסבר לתופעת הצדיק ביו"ד הפוכה, שכאמור לדעתו אינה מסורת כלל, הייתה תחילה כאמור שזו
'המצאה' של השבתאים, ומאוחר יותר הסביר החזו"א שזה חדר להלכה, מפני שהיה נוח וקל לסופרים
לכתוב ביו"ד הפוכה דווקא!
בין אם זה בגלל השבתאים ובין אם זה בגלל נוחיות הסופרים, הסבר זה הוא הסבר ע"ד
התפתחות ההלכה. שינוי חודר, מתפשט, וא"א לעוקרו עוד.

תוקן על ידי דיסקקשיח ב- 08/08/2008 11:59:04

מה שכתבתי לעיל שהמשנ"ב סמך ידיו על כתיבתו של אותו סופר לא התכוונתי שהביאו לפניו פרשיות וסמך ידיו עליהן, אלא שיש איזשהו חיבור בדפוס לשיטתו של אותו סופר, והמשנ"ב מסתמך על אותו חיבור.

לא בבית אהרן וישראל אלא ב"אור ישראל".

הספר שהמ"ב הסתמך עליו זה כתוב לחיים הנ"ל.

האם בעלי ספר יש על הסופר ממינסק וכיצד הטעה את הקוראים כאילו ציור הצדיק ההפוכה כבר קיים בתוך דברי הב"ש?

מוזר שגרינפלד לא ראה כלל את המאמר בעלי ספר, שהרי אני מבין שהוא מונח בכך ראשו ורובו.

על כך שבאשכנז נהגו בצדיק ההפוכה, הרי אם נקבל שהב"ש דיבר בכלל על הצדיק ההפוכה, הרי הוא באמת מעיד שביירן (עיר אשכנזית?) נהגו כך והוא מחה, וא"כ יש עדות על כך. (אך באמת נראה שכלל לא התכוון על כך וממילא אכן זו תגלית)

בקשר למסופר מר' יוסף הלפרין על תגובתו הראשונית של החזו"א לאביו ר' שמואל, כי "השבתאים זייפו את הזוהר", או באופן מדוייק יותר כפי שמביא הרב פרופ' הבלין את הסיפור בגליון 'קולמוס' הנ"ל (בציטוט מהליקוטים שבסוף הספר בפירוש הר"י יעבץ למגלת רות) "הלך ר' שמואל ושאל את החזו"א, מדוע פסל את הצ' ביו"ד ההפוכה, והשיב לו - מפני שאות הצדיק הזו נתחדשה על ידי כת 'שבתי צבי' ימ"ש. אמר לו ר' שמואל - והלא צורת צדי"ק כזו נמצאת בזוהר. השיב החזו"א - השבתאים הכניסו צ' כזו גם לזוהר. הלך ר' שמואל והביא לו את הדפוס הראשון של הזוהר בקרימונה בשנת שי"ח, מאה שנה לפני השבתאים, ואף שם כתוב כך. השיב החזו"א - אין ראיה מהזוהר מפני שמדובר מאותיות שלפני בריאת העולם"

באשכול אחר שעסק בעניין, כתבתי "באשר לתגובתו של החזו"א לאות צ' שבהקדמות הזוהר, ידוע שהחז"א התייחס לשאלה בביטול שלא לומר בזלזול וזו מן הטעם שהזוהר מביא שם ד' צורות שונות לאות צ' (בהתייחסו מדוע בחרה התורה להתחיל באות ב' בדוקא) ובאחת הדוגמאות (אמנם הראשונה) מביא שהצ' מורכבת מאותיות י' ונ' שהן אחור ואחור ומורכבים מתפארת ומלכות לאחמ"כ מביא ג' אפשרויות נוספות, וממילא אין ללמוד מן הזוהר על צורת הצ' שהרי תמיד ישארו עוד ג' צורות אחרים שלא מקיימים, ומשום כך אין ללמוד הלכה בני"ד וכיוצ"ב אלא מתוך סוגיות הש"ס וזאת מלבד הטעם שתיאורים בזוהר נסובים לעיתים קרובות בהקשר למימדים ורעיונות אחרים לגמרי , ידוע אף שהחזו"א התבטא כי אופן צורת צ' זו מתאימה לעולם הבא.

כמ"כ סיפר פעם ר' יצחק שלמה זילברמן ז"ל, ששאל את הרב מטשעבין אודות זוהר זה בקשר לאות צ', והשיב לו כי אנשים צריכים להיות פיקחים גם בשאלות שלהם". 

השאלה שצריכה להשאל היא, האם קביעתו הראשונית של החזו"א למובא לעיל, כי "השבתאים הם אלו שהכניסו צ' כזו גם לזוהר", הייתה זו לחזו"א, פעם ראשונה ששמע על זוהר זה? 

הרי ברי הוא, לכל מי שרואה זוהר זה, שאין להביא מכך שום ראיה מעשית לצורת הצ', ולכאורה כלל לא נזקק לתשובה אחרת, כמ"כ, מה באשר לג' צורות האחרות המתוארות בזוהר בקשר לצ', או לשאר האותיות המתוארות שם, האם גם להן התכוון החזו"א שהשבתאים זייפו אותן?

יתכן אולי, כי תגובתו זו, הייתה בעצם תגובה ספונטנית כסוג אמירה החלטית, 'שאין לשנות ההלכה ויהי מה' ועוד לפני שראה את הדברים בזוהר?





 
  

כל  מי  שלומד  הלכות סת"מ  ואיננו  מכור  לשיטת  כתיבה  מסויימת  יודע שמובא  כי  לדשיטת  האר"י   יש  לכתחילה  להשתמש  בכתב  בית יוסף,  בכל  כתיבות  סת"מ  כאשר  לדעת  יש אומרים (כלומר  מיעוט שבמיעוט) רק בתפילין ולדעת  מיעוט שבמיעוט  של  היש אומרים  גם במזוזה  האר"י  העדיף צ עם  י הפוכה.  מה  שברור  כי  בספרי תורה  כלל  לא  שייך  לשיטת  האשכנזים צ עם  י הפוכה.  כל  מה  שמוגדר כתב האר"י  לגבי האשכנזים התחיל  רק  לפני  175 שנה  לערך  ויסודו  בכך  שלימדו  סופרי סת"מ  את  שתי השיטות  ( צ עם  י  רגילה  על גביה  ועקב  הגדרה  המובאת בהלכה,  שתהיה  הי  קצת הפוכה - כלומר נוטה בשיפוע -  התחילו  לכתוב  י הפוכה )  הואיל  וכתיבת מזוזות קשה יותר  מכתיבת  ס"ת  ומזוזות,  התחילו  סופרים  שאינם  ת"ח לכתוב  באופן  שכזה  גם  במזוזות  וס"ת. וידוע  דעת  החזו"א  ועוד  פוסקים רבים  בנדון.

באשר  לאות  פ השבורה  המובאת  לעיל.  טעות יסודית  בידי  הכותב ( דבר  המוכיח  על  ידיעתו  הבסיסית  המגמתית  בהלכות  סת"מ )  במשנת סופרים  שכל  סופר סת"מ  אשכנזי  חייב  לדעת  אותה  בע"פ,  מביא  הח"ח  זי"ע  כי מדובר  באלו  שבכדי  להשיג  את  הידור  חלל לבן  בצורת  ב  בתוך  האות  שברו  את  ירך (גב ) האות  בתחתיתו  ויצרו  עקב  הפעלול  פעמים  רבות  לפסול  את  צורת  האות  וסופרים  בורים  וע"ה  אף  הגדילו  לקלקל  ועשו עקב  שכזה  גם  באות  ף  מקום שכלל  לא  שייך  כדבר  הזה.

כך  שכל  אמינות  המאמר  שעליו מתבססת  הכתבה  מוטלת  בספק  גדול  ביותר

תוקן על ידי ארבל45 ב- 11/08/2008 3:22:47

עיין גם בפאר הדור - חיי החזון איש חלק שני עמוד כ"ח.