הצדיק ההפוכה ממינסק

סברימרנן

גם הקראים וגם הצדוקים לפניך אמרו שהם לא גרים.

את מאמרו של הר' גרינפלד בקובץ 'אור ישראל' טרם ראיתי, כך שלחוות דעה או התרשמות בעניין, לא אוכל לע"ע.

אתנחתא ציטט מדבריו שתי נקודות.

א. לפני שולחנו של החזו"א היה כת"י של הספר 'ברוך שאמר' שבתוכו נעשו זיופים ע"י ר' אברהם חיים שמאלעוויצר אשר הוסיף לספר מדעת עצמו ציור של האות צ' בנוסח האר"י (וועליש), כדי להניח הנחה שכזו, על הטוען כן, להביא ראיות חזקות ומצקות
 1. שלפני החזו"א היה כ"י זה ולא הספר ברוך שאמר המקורי. 2. שאכן ר' אברהם חיים הנ"ל היה זייפן. 3. שאכן אות הצ' המצויירת איננה קיימת במקור ונוספה אח"כ. כמובן, לא יהיה ניתן לדון על כך כל זמן שההוכחות החותכות אינן לפנינו. ואולי יואיל אתנחתא להביאם לבית מדרשנו.

ב. מבלי קשר לטענת הזיוף, עצם הקביעה כי ללא הציור של האות צ' בספר הנ"ל (גם בהנחה שהציור אותנטי), היה ניתן לפרש באופן אחר את כוונת הברוך שאמר, על פניו צודקת.

לתועלת העניין אצטט את קטעה הרלוונטי מלשונו של החזו"א באו"ח ס"ט סק"ו

"אח"כ ראיתי בספר ב"ש הראשון חברו חכם בשם רבנו אברהם וקבע בו הגהות רבנו שמשון ב"ר אליעזר [בשה"ג להחיד"א ז"ל בהזכירו ס' ב"ש הביא בשם מהרי"ל שכתב והנה בתיקון התפילין יסוד ה"ר אברהם שהגיהו ה"ר שמשון ברוך שאמר בירר וכו' ואותו חיבור דסמכא הוא כי מאוד דקדק המחבר והמגיה עכ"ל] וז"ל ר' שמשון ברוך שאמר בהגה' של אות צ', פי' זנב הרגל של היו"ד יגע לירך הצ' לאפוקי מאותם שאין עושין שום רגל ליו"ד של הצ' אך שמדבק פני היו"ד לצואר הצ' כזה (( כאן מצוייר צ' בנוסח האר"י)) כמו שכתותבין במחזורים ובזה הם פסולין ומחטיא את הרבים באות אחת בתרי טעמי, חדא שמפרידים בין רגל של יו"ד לצואר הצ' וצריכין האותיות להיות אדוקים בלי פירוד לבד מק' וה', כמו שהוכיח מהר"מ לעיל כו', ועוד שמדבקין פני היו"ד לצואר הצ' שלא כדת, עכ"ל, ואילו ראו הפ"מ והנו"ב ודאי היו מקבלים דברי פוסק אחרון."

ועכשיו להסבר, אילו לא היה מופיע ציור צ' האר"י בספר ב"ש, סביר היה יותר להניח שאין כוונתו על יו"ד הפוכה כנוסח האר"י, אלא כוונתו הייתה על יו"ד שאין לה רגל כלל, לא מימינה ולא משמאלה, וכלשונו "שאין עושין שום רגל ליו"ד", כלומר, ראש היו"ד שהוא כעין ריבוע בלבד אשר בפינתו הקדמית תחתונה דבוקה לצואר הצ', ולכן זה מזכיר לו את האותיות ק' וה', מאחר ואין לו חיבור ממשי ע"י רגל, ודו"ק.

אך שוב, נטל ההוכחה שציור הצ' נוסף אח"כ, מוטלת על מי שטוען כן, ועליו להביא ראיות של ממש.
 
אגב, עוד דבר מעניין ששמעתי בשמו של ר' יצחק שלמה זילברמן בשם הרב מטשעבין, שרחוק מאוד לומר כי פרטים קטנים בדיקדוק צורת האות, יהפכו לעיכובא (כמובן, כל שהתינוק מבחין וקורא אותו וכו'), שכן בגמ' מובא ששכר על כתיבת מזוזה הוא פרוטה, ואם כל פרט בחיתוך האות היה לעיכובא, בודאי שזה לא היה שוה רק פרוטה.

תוקן על ידי פרוטגורס ב- 11/08/2008 20:12:23

פרוטרגורס,

אני גם הבנתי את דברי הב"ש כמוך, אך זה שאין ציור בב"ש של צ' הרי זה לכאורה דבר ברור, ראה את הב"ש שנדפס בידי מ"ש על פי הרבה כת"י ואינו מביא שם שום ציור כלל. ספר ברוך שאמר נדפס לראשונה בדובנא תקנו, אח"כ בשקלאוו, מינקוביץ ווארשא, תרלח, כמובן שיש לבדוק באם שם מופיע ציור, ולבי אומר לי שלא מופיע ציור כזה כלל שם)

גם אם נניח שליבו של אתנחתא צודק.

לא זכויתי להבין איך ניתן לבאר את "פני היו"ד"  שהכוונה היא לגב הישר של היו"ד ולא לסוף ראשה הכפוף? פני האות הן הרי קדמתה ולא אחוריה.

בין

פני היו"ד, היינו הצד הקדמי (לאפוקי הצד האחורי), והוא אכן דבוק בפינתו התחתית לצואר הצ'

פרוט. תודה על הביאור. אך עדיין לא הבנתי. אם העושים שלא כדין (שמהם בא הב"ש לאפוקי) מדבקין את ראש הצדיק בלא רגל אל גוף הצד"י (היינו אל הנו"ן)  נמצא שאת צידה האחורי של היו"ד (היינו של ראשה בלא הרגל) הם מדבקים, ומעתה שוב אין אלו פני היו"ד אלא הצד האחורי שלה הלא כן?

טעות, פנים בהקשר זה, היינו פנים הפונות לגב הצ' (על משקל פנים כנגד אחור, דהיינו צד שמאל של היו"ד), וצד שמאל זה, הוא שמודבק בפינתו התחתונה לצואר הצ'.

תוקן על ידי פרוטגורס ב- 11/08/2008 21:05:14

מספר כל הכתוב לחיים מר' דב אליאך