בית פורומים עצור כאן חושבים

עצב מהעדר עצב - הרהור על חורבן הרגש [ט' באב]

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/8/2008 21:59 לינק ישיר 


אמשלום

(אגב, האבל בודאי אינו רק על חורבן הבית, אלא שזה היה אחד מהסיפטומים הקשים של מה שאנו מתאבלים עליו.)


ירוחם

בשבועות האחרונים - את הרעיון שלך לגבי "על מי יש לנו להישען" ראיתי בשבועות האחרונים - בעלון של הדף היומי - בשם איזה אדמו"ר קדמון.

אמרתי לך שהעולם מתקדם!



תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 10/08/2008 21:59:37




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/8/2008 23:25 לינק ישיר 

בקשר לאבל על חורבן בית המקדש:

אני לתומי חשבתי כי האבל אינו רק על החסר שיש לנו בחסרונו. אף כי ודאי חסרנו רבות, וראוי לנו לבכות את החסרון משום כבוד בית המקדש וכדי שלא נהיה כמבעט ביסורים, חס ושלום.

אולם עיקר האבל הוא על הסתר הפנים הנורא, על 'דרך רשעים צלחה', על כך שכבוד שמים מושפל עד עפר, ובתוך זה כבודם של ישראל נושאי דגל האמונה, ממלכת כהנים וסגולת ה'.
גם התורה והיהדות זועקות חורבן והרס, הדמיון בינינו לבין היהדות המקורית הרי הוא כדמיון שביינו לבין שבטים נידחים הטוענים ליהדותם על ידי קיום אי אלו מנהגים משובשים שמקורם מהיהדות.

מי כחכמי פורומינו לדעת זאת? האם לא נכון לומר שכל עצם קיומו של הפורום הזה הוא כתוצאה מהסתר הפנים וכיבוש האמת שהוא העיקר בחורבן הבית?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/8/2008 23:28 לינק ישיר 

מה זה אומר, שבגאולה העתידה הפורום יתחסל



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/8/2008 00:09 לינק ישיר 

נוכעיינר
 הדמיון בינינו לבין היהדות המקורית הרי הוא כדמיון שביינו לבין שבטים נידחים הטוענים ליהדותם על ידי קיום אי אלו מנהגים משובשים שמקורם מהיהדות.


אני מסכים לכל מילה- אבל לא בטוח שלכך התכוונת.

הבעיה הגדולה בעייני היא ,המנהגים שאנו נוהגים ומקורם איננו ביהדות.!!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/8/2008 01:04 לינק ישיר 

 

נוכיינער,

בהמשך לכיוון שלך, אולי יש מקום לבכות על מה שקרה ליהדות מעצם התפתחותה כדת של קבוצות גולים המפוזרות בכל העולם ולא כדת של עם ריבוני בארצו. יתכן וחלק ממה שנאחז בה במהלך הדורות היה נחסך ממנה.

אני מתכוון בעיקר ל:

א. התפיסה הרווחת היום בקרב חלק משמעותי מקרב תופשי התורה, תפיסה של היהדות כגלותית במהותה, שיש לה הרבה מה לומר על שאלות תיאורתיות היפוטתיות בסגנון מתי לברך ברכות השחר כשנמצאים על הירח (ראיתי פעם מאמר כזה בקובץ 'מבקשי תורה' או משהו כזה) אבל אין לה מה לומר בשאלות ריאליות רבות מהסוג שמטריד את המיזרוחניקעס בתחומין.

ב. הניתוק והניכור כלפי נורמות אנושיות פשוטות כמו מנהל תקין, יושר בסיסי, כבוד הדדי וכו', שנתפסים כסוג של חכמת הגויים ולא משהו שאמור להטריד את קהילת היראים. הסדר והמוסר הפשוט הם עדיין הכלים שמאפשרים לפריץ להסתיר את הרשע שהוא גורם, ולא משהוא שאנו אמורים ליישם בעצמנו.

המדובר לדעתי בתופעות שהגלות הממושכת הטמיעה ביהדות, ועל דא קא בכינא.

מצד שני, האם הפילוסופיה היהודית והקבלה, הלמדנות התלמודית, פרשנות המקרא, ספרות הויכוחים, החסידות, המוסר וכו' - היו מתפחתים ביהדות שהיא המשך ישיר ליהדות שלפני החורבן?

__________________


אגב, נראה לי שחלק ממנהגי היום מצביעים על כך שבעיית ההזדהות איתו הייתה קיימת גם בדורות אחרים. כך למשל בקהילות רבות יש מנהג לעלות לקברים של מכרים בתשעה באב. כששמעתי על כך לראשונה זה נראה לי מנהג תמוה, מעין ערבוב אבל באבל או הסחת דעת מהחורבן. במחשבה שנייה חשבתי שזה מנהג מהסוג שבא לצקת תוכן ביום אצל מי שלא מסוגלים לשבת כל היום עם קינות, לקרוא יוספוס פלביוס או לשמוע הגיגים טרחניים של א' ב' יהושע או ר' יואל בן נון על שנאת חינם והערך הנשגב של אהבת השמאלנים. במחשבה שלישית, אולי יש פה ניסיון להתחבר לאבל הלאומי המנוכר באמצעות האבל האישי, מעין ניקוז כל הצער בעולם ליום אחד (בסגנון שאיפתו של בגין להכריז על תשעה באב כיום אבל כולל).

___________________

אגב, אני חושב שהחודשים האחרונים בירושלים די 'הקלו' השנה על הזדהות עם הקינות והפיוטים הישנים, כמו שהם. כך לפחות היה אצלי כשעיקר עברו בראשי התמונות מטבח בחורי ישיבת מרכז-הרב.

 


 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/8/2008 10:21 לינק ישיר 

רחמנות עליכם.

מיכה מיימוני וכל השאר.

אני מרחם עליכם על זה שאתם לא יודעים על מה להתאבל.

רחמנות גדולה עליכם ...........................

אבל אני רואה זאת כל השנה שזו בעתי הפורום שאינו יודע על מה להתאבל.
לשבחכם יאמר שאתם לפחות מודעים לבעיה זאת...............

אבל לא נראה לי שאתם לא ישנים בלילה כדי למצוא פתרון לבעיה זאת.

הנביאים כבר אמרו שרק מי שיבקש את בנין הבית יזכה לראותו ....................

וכבר אמר השפ"א למה כתוב בהלכה שראוי לכל ירא שמים להיות מיצר על החרבן , ומי שלא ירא שמים מה איתו? אלא מי שלא ירא שמים שיבכה קודם על החורבן האישי.

נוכאיינער
אתה שונה מכולם , ודבריך נכונים.



תוקן על ידי דורש_אמת ב- 11/08/2008 10:25:18




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/8/2008 14:48 לינק ישיר 

דורש אמת? למה אתה חושב שאני ומיימוני איננו יודעים על מה להתאבל?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/8/2008 15:48 לינק ישיר 

אולי אני לקוי בהבנה אבל כך הבנתי מצורת הרגשתכם בחסרון בית המקדש.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/8/2008 19:14 לינק ישיר 

nocheiner
אולם עיקר האבל הוא על הסתר הפנים הנורא, על 'דרך רשעים צלחה', על כך שכבוד שמים מושפל עד עפר, ובתוך זה כבודם של ישראל נושאי דגל האמונה, ממלכת כהנים וסגולת ה'.
גם התורה והיהדות זועקות חורבן והרס, הדמיון בינינו לבין היהדות המקורית הרי הוא כדמיון שביינו לבין שבטים נידחים הטוענים ליהדותם על ידי קיום אי אלו מנהגים משובשים שמקורם מהיהדות.


האמנם??
בישראל של היום ובכלל בעולם כולו פריחת התורה בעוצמתה ובממדיה היא בצורה ובכמות שלא היו מעולם.
תנועת התשובה היא בעוצמה ובכמות שלא היו מעולם.
מעמדה של ישראל בעולם איתן ומכובד .
מה חסר היום באמונתינו ובדתינו שאינו נאמן למקור?
דווקא תשעה באב הוא הסימן המובהק לדבקותינו בדתינו ובמסורתינו .
בשמחות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/8/2008 21:47 לינק ישיר 

אין לי מה לומר לך, חוץ ממה שאתה מסכן גדול. המושגים והאופקים שלך כל כך מצומצמים שאין לנו שפה משותפת. בכל אופן אני מקווה שאתה מחכה לביאת המשיח, שאם לא כן חסר לך בעיקרי האמונה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/8/2008 07:06 לינק ישיר 

יש להבין יסוד האבילות של תשעה באב הוא , אם אנחנו מאמינים שחז"ל ידעו את כל החוכמות , וכשבית המקדש היה קיים היה גילוי אלוקי , וכל החוכמה האלוקית היתה נגלית , ואנו אבלים על מה שחסר לנו כיום.

אבל אם נחשוב שכיום הידע שלנו יותר מאי פעם הרי באמת למה להתאבל?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/8/2008 13:46 לינק ישיר 

נחמד איך שאתה מגייס טיעונים לעמדה שלך באשכול אחר, אבל מצטער, הפעם זה לא כל כך לענין. תשעה באב הוא לא אבל לפיזיקאים או להיסטוריונים, אלא ליהודים. וליהודים יש דברים יותר חשובים ממדע.
[היות וזה לא נושא האשכול לכן אענה לך בקוצר. נראה שנקודת הויכוח היא, האם נחיתות מדעית היא בעלת משמעות מהותית או לא. כנראה בעיניך התשובה חיובית וזה השורש לעמדות שלך כאן ושם. בעיני התשובה שלילית וכנ"ל. (עם זאת כמובן שיש גם פן אחר לדברים של חמישי שערי בינה וכו') אבל זה כבר נושא אחר לגמרי]. כל זה מלבד שיש לי נטיה לא לעצום עינים לנוכח עובדות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/8/2008 17:49 לינק ישיר 

nocheiner
מה לך כי קצפת אני הבאתי דברים כהוויתם למה זה הופך אותי למסכן עם מושגים ואופקים מצומצמים?
האם לא נכון הוא שהרגש הכי חשוב צריך להיות תשובת המשקל בענין של שנאת חינם?
איך אתה מעלה בדעתך לפקפק באמונתי בשלוש עשר העיקרים והרי כלל אינך מכיריני מעולם עד כה לא שוחחנו וק"ו שלא החלפנו דעות והנה אתה יש מאין מפקפק באמונתי בביאת המשיח
היתכן?
ומה עם הלכות הלבנת פני חברו ברבים ? האם זה עצמו אינו זועק חורבן והרס?
בשמחות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/8/2008 18:41 לינק ישיר 

החזון איש אמר 'מה שהם קוראים אהבה, אנו קוראים כרת'.
אני אומר, מה שאתה קורא פריחת התורה, אני קורא התנבלות [מלשון פרח שנובל].
ואידך זיל גמור.
הלבנת פנים לא שייכת כאן וזה הכיף בפורום כזה שכולם חסויים. עם זאת אני מתנצל ומצטער, פשוט ישבתי וחשבתי כמה דקות מה אפשר להגיב וזה הכי מוצלח שיצא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/8/2008 21:19 לינק ישיר 

נוכאיינר
לא קשור לאשכול אבל אינני בטוח שאין הלבנת פנים בפורום וירטואלי. שהלוא במיקרוקוסמוס הפורומי הזה אני הוא משקולצר ואתה הוא נוכאיינר וכו' אנחנו פרסונות לכל דבר ועניין עם הזדהות פנימית בין הייצוג הכינויי לסובייקט שמאחריהם ועם תחושת קהילתיות מסוג מסויים. ובמילים פשוטות אם תלבין את פני בפני הפורום ייתכן ואתבייש לחלוטין ובמלוא מובן המילה בפני חברי הקהילה הוירטואלית עד כי באמת יאזל הדם מפני ואחויר בפני מקלדתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > עצב מהעדר עצב - הרהור על חורבן הרגש [ט' באב]
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.