האם זו בושה שרב מתגרש ?

מלח, לדבריך, מושגי הנישואין והגירושין בבבל לפני קרוב לאלפיים שנה יש בהם משהו ללמד אותנו בתקופתנו. וזה נוגד את השכל הישר. עוד מעט תביא הוכחות מאלף נשותיו של שלמה או ממעשי דוד המלך על הבנת מוסד הנישואין.

אולי, אבל האם גם במושגי הגירושין בסיני, לפני למעלה משלושת אלפים שנה, יש משהו כדי ללמד אותנו בתקופתנו?

מרבררבאשי כתב
>המושג המודרני של נישואין אמנם משמעו תקשורת וכיוצא בזה, אבל בשנים קודמות היה יחס אחר לנישואין.<
 
איזה יחס אחר היה לנישואין? כלומר, ברור שהיה יחס אחר, אבל מה בדיוק?

ברור שיש מצבים שאין פגם בגירושין, השאלה מה הרקע. אין חיוב להקריב הכל בשביל נישואין, אך מי שמוותר למעלה מהשגת שכל אנושי קדוש יאמר לו. כמובן כאשר האשה דורשת ויוזמת את הגט, ומבחינת הבעל לפעמים דוקא עבודת המידות הוא לוותר, כדוגמת הבית הלוי, למרות שהיה יכול לעגן או לדרוש תשלומי ארבעה וחמישה, ובצדק ע"פ דין. נוכל לציין דוקא שנים שלא התגרשו החזו"א והלב שמחה למרות שידוע לכולם איזה מידות ומסירות נפש היה מונח בזה.

ניחמתי על שכתבתי, שמא יפגע אי מישהו.

סיפר לי אחד ממקורבי הריי"ו, שריי"ו בפירוש רצה להתחתן, והאשים את הסבא שחיתן אותו עם בחורה שלא התאימה לו.

ועד זיקנה ושיבה לא התחתן, בשל טינה על הסבא? לא הצלחתי להבין מה נימוק יש בזה.

בין הגדולים שגירשו נשותיהם נמנה ר' שמעון סופר מערלוי בעל ההתעוררות תשובה, אשתו היה בתו של רח"ש בירנבאום חתן רעק"א בעל רחש לבב.

אגב,
הביטוי שהבעל 'מתגרש' נראה מודרני ביותר ואינו מתאים עם המציאות שהבעל מגרש והאשה מתגרשת, שטימט?

שמועות שונות ומשונות בקשר לבדידותו של הרב ויינברג כתבו בעבר בפורום סמוך

תוקן על ידי אלייעזר ב- 12/08/2008 6:04:24