קול משק כנפי ההיסטוריה - חסידים מאשימים מתנגדים בעבודה זרה.

קול משק כנפי ההיסטוריה - חסידים מאשימים מתנגדים בעבודה זרה.

פלוני

הגדרת הקופות הללו כ"ליטאיות" נובעת מהעובדה שהשליטה עליהם נמצאת בעיקרה אצל רבנים ואישי ציבור מהקהילה הליטאית, גם אם בהחלט ישנם שם לא מעט דמויות חסידיות וירושלמיות.
ב"קופת העיר" משמשים הגראי"ל שטיינמן, הגר"ח קנייבסקי, הגרמ"י לפקוביץ והגר"נ קרליץ כראשי הקרן, יחד עם הגר"ש וואזנר. בין הרבנים של הקרן ישנה ג"כ נציגות ליטאית מכובדת.
ב"וועד הרבנים לענייני צדקה", יש כמדומני משקל גדול לגרי"ש אלישיב, לגר"ש אויערבאך, לגר"ע אויערבאך ועוד, יחד עם רבנים חסידיים ורבנים מ"העדה החרדית".
אני מעריך שהסיבה העיקרית לעובדה זו, נעוצה בכך שהקהילות החסידיות עצמן מאורגנות באופן עצמאי והצדקה נאספת ומתחלקת בין החסידים באותה חצר. לאור זאת, מובן מדוע קבוצות חסידיות לא מוגדרות כדוגמת אנשי הרב וואזנר ואנשי העדה החרדית, חברים גם כן במידה רבה בניהול הקרנות.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

חוצפה טיפוסית להמודיע ולשולטים בו.

מי שקידש את מושג האדמו"ר על כל המשתמע מכך, לא יכול לנסות להעלות קצה חוט של צל צלה של מחשבה על אפשרות ציוץ זעיר כנגד מי שמקדש מצוה דאורייתא שכחה הסגולי מוזכר כבר בתלמוד*.

הענין החברתי פה יתכן להיות שונה: ההתממות ומציאת נקודת התורפה, ככיסוי לשנאה פנימית/מחלוקת פוליטית מוסתרת.

* כותב שורות אלו נגעל מקצה זרת רגלו השמאלית ועד קצה כפתו השחרחרה, ממסעי הפרסום של ועדות הצדקה. אם כי הוא מבין לרוחם, את מניעיהם ואת הסחפותם.

כשראיתי את המאמר בהמודיע, הייתי משוכנע שזהו מאמר שמבייש כל ליטאי בן תורה, וכתוצאה מכך יתפתחו תגובות מתגובות שונות.

והנה טעיתי בגדול, אין איש שם על לב.

עדיין יש לי תקוה שבשבועונים בסוף השבוע, זה יקבל ביטוי בדרכים שונות.

האם אפשר ללמוד מכאן, שעם הספר, ציבורים גדולים שעוסקים כל היום בטקסטים, אינם מגיבים ממאמרים, ורק מודעות רחוב, חרמים, התבטויות של חכי"ם, וכדומה, רק מזה הוא מתפרנס?

למי פתרונים

פשוט המאמר צודק:
להלן ציטוט מויקיפדיה בערך תנועת החסידות:
"היהודים באותה תקופה היו במצב כלכלי, דתי, חברתי וביטחוני קשה מאוד: הם סבלו מפוגרומים כדוגמת גזרות ת"ח ת"ט, שקיעת השלטון המרכזי בפולין, קשיי חיים ופרנסה, וניכור שהתקיים בחברה היהודית בין קבוצה קטנה יחסית של חכמים הבקיאים בתורה לבין שאר פשוטי העם"

אז מצב זה גם כיום מביא לתנועות אלו.

אין עניות אלא בדעת

הליטאים התהדרו בעבר באופקי החשיבה הרחבים שלהם וקימוצם בסילסולי אמונה והערצת בני אנוש כדי לעמוד על האמת לשם האמת.
לשם כך היה ניתן לוותר על מסורות התפילה הקהילות האשכנזיות לשם האחדה ישיבתית שרק זמן הלימוד והתיאום עם פסקי המשנ"ב נותרו רלוונטיים, הותר בזיונם של פשוטי עם, בעלי בתים, פויערס, פרוסטערס וכו' 
כיום נזופים ע"י אוכלי שיריים נתפסו מועלים בתפקידם בלוח המשחק היהודי, יהיה עליהם לפנות את מקומם החשוב. רצוני לומר, התהילה של הליטאים כלהוטי אמת אדישים כלפי להטים וכשפים הקנתה להם את הסיפוח של קהילות הייקים וההונגרים בשעתם והמתחזקים ובע"ת מאוחר יותר, שהם הם רוב רובה של הקהל הליטאי.
גם אם הקלון הזה לא זוכה לדיון ציבורי, הרי ברור שהזרם הליטאי יאבד את האפיל המקורי שלו כלפי מצטרפים חדשים, שהרי בשביל ריגושים מהסוג הזה 770 ואומן עדיפא טפי (גם ההגות שם עמוקה יותר)
ומה יעשו הצוננים ברוחם? כדאמרי אינשי: בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף.   

לב
הנחת היסוד שלך על אופיה של הליטאיות טעונה ברור.
האם הגר"א ותלמידין לא היו מקובלים? מספריו של מורגנשטרן עולה שעליית תלמידי הגר"א היתה בעלת מאפיינים משיחיים בולטים, ר' חיים מוולוז'ין ובנו ר' איצלה נתנו קמיעות (אין לי כעת מקור תחת ידי ואני כותב מהזכרון).
קיים טיעון המייחס את הרציונליות הליטאית לר' ישראל סלנט, שלפי הטיעון הוא התעלם מנושאים קבליים ומחשבתיים והתמקד בחינוך עצמי. ואכן, בחוגים לא מוסריים כמו חוגי החזון איש, ספורי מופתים הרבה יותר מקובלים.

האם הקרירות הליטאית היא שמשכה את בעלי התשובה? מסופקני. אולי אנשים מזן מאוד מסויים.

הנושא העומד על הפרק אינו הקבלה, כי גם לימודי הקבלה יכולים להעשות בצורה עיונית , ללא רומנטיקה וללא קביעה של תחום נבדל מההלכה, ואכן הקבלה של תלמידי הגר"א נוטה יותר לכך. כמו כן המשיחיות יכולה לנבוע מהתבוננות נכוחה על מקומינו בהיסטוריה והגאולה כתהליך טבעי, ואין זה סותר במאום את התכונות המנויות לעיל.
את המילה השנואה רציונליות לא איזכרתי בדברי. ויש הבדל בין רחבות מחשבה והעדר משוא פנים בבירור האמת  ובין הרציונליזם בגירסתו האתונאית-קורדובאית שאותו איני מייחס לליטאים ואף הם לא ייחסו לעצמם.
לעומת זאת המימד האובייקטיבי בבירור ההלכה והנאמנות לבירור הקפדני של מקורותיה והמערכות הלוגיות העומדות מאחריה כמו הנכונות לוותר על ההווי המנהג המסורתי ואפילו על כמה מפסקי האחרונים של היהדות ולהעמידו במבחנים כלליים יותר, כל אלו אמנם לא בהכרח "משכו" כדבריך חוצנים למיניהם (מצטרפים מגרמניה, מאמריקה, מעדות המזרח, מתחזקים למיניהם וכו') אבל הם יצרו תדמית ממלכית ליהדות הליטאית, משל הייתה אומרת: כל הקהילות אינן אלא "לאו דווקא"  כי מי אמר שצריך לשים סרט על כובע סאמעט? ומי אמר שזו ראשית צמיחת וכו'? אנו אין לנו אלא את הדיון בדברי תוספות והרמב"ם ללא נטיה ימין ושמאל.
עמדה כמו מדעית זו יצרה את הרושם שהליטאיות אינה פלג מסויים אלא פלטפורמת ברירת המחדל של היהדות היונקת אך מהמקורות המוסכמים ביותר. וכל השאר הינם בבחינת המוציא מחבירו בחידושיהם או מנהגיהם או רגשותיהם.
רושם זה נפגם היום.

טענתי היא שפרט לזמן קצר גם הם לא היו כאלו וגם בזה אני לא בטוח.

גלוי וידוע לפני כל ילוד אשה, כי הנפש לא תמלא, לא במצוות מעשיות יבשות, ולא ביישובים לקושיות ברמב"ם.

האדם זקוק למשהו גדול, ענק, מקיף, מסתורי.... מדוע? אין זה משנה כרגע.

החרמת מחשבת יהדות בישיבות, נובעת מתוך נסיון מר של עזיבת הדת אצל 'בעלי מחשבה רציונליים'. אולם ההחרמה הטוטלית שאליה הגיעו כיום, שרוב רובו של הציבור הליטאי לא מכיר את הרמב"ן על התורה, את הכוזרי, את חובת הלבבות, את מורה הנבוכים, גובה כעת את מחירו, בנהירה המונית לאמונות הטפלות.

לזרוק כסף למרקוליס של קופת העיר, נותנת לאדם 'קשר' עם הכוחות הגדולים הפועלים בבריאה!!! מי יכול לוותר על התענוג הזה?

להשטתח על קבר של פלוני אלמוני, מחבר אותך באופן ישיר לכוחות המסתוריים המטילים אימה.... וכהנה וכהנה.

נכון כי בעל נפש החיים נותן ללומד התורה את 'הידיעה' כי הקב"ה מתענג עם האותיות היוצאות מפיו, אבל קשה להתחרות עם ריגושים גשמיים יותר, והדורשים פחות מאמץ.


חברי הפורם, מי בכם ויעלה, ויפתח "שיעורי ערב במחשבת היהדות", ויעשה לביתו ולעמו

בע"ב

דווקא חוגי החזו"א רציונליים בהרבה מהשאר. וגם הבריסקאים.

אינש

כוונתך רצויה, אך מסקנתך אינה רצויה.

הנפש תמלא מרגושים נפשיים ולא שכליים.

די לאדם להרגיש טוב בעבודתו הרוחנית, ולא לעשותה כמצוות אנשים מלומדה.

ומ"מ הטלת מטבע כסגולה, השתטחות על קבר, אמירת פרק שירה ודומיהם אינם תחליף לעולם למאמץ שכלי במו"נ/מלחמות עם ה'.

למי מחוגי החזון איש התכוונת ?

גריינימן, קרליץ וסובביהם.

אליהם הכוונה כשאומרים חזו"א, ולכן שכחתי מהבאבא הגדול של הצבור האשכנזי... אבל אליו נוהרים ה'חוגים המוסריים' ולא אלה שהחזו"א נר לרגליהם בכל תנועה.