|
|
| נשלח ב-19/8/2008 12:34 |
 |
| |
בר בי רב
איב תשצג * מנין שנים שאנו מונים נגיע למולד של תשרי ביום שלישי, בשעה אחת בלילה 58 דקות ו- 13 חלקים .
וזה המולד הנכון , ואם נחשב לפי מנין שנות ליבובויץ נגיע ליום אחר.
והכוונה מנין השנים שלנו = 1+1=2 ושל ליבוביץ יצא 1+1+=3.
האמת שלא הייתי צריך להגיב לתגובתך המזלזלת , וכנראה שאינך מבין על מה מדובר , אבל אולי עכשיו תנסה ללמוד ולהבין.
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 19/08/2008 12:52:02
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 12:54 |
|
| |
המממ
| יינן כתב: |  | |
בתורי אחר מידע אודות הבית השני, ראיתי שישעיהו ליבוביץ כתב (כך גם מופיע בויקיפדיה):
"בעולם חז"ל מקובל שהבית השני עמד 420 שנה, ואילו אנו יודעים בוודאות גמורה שהוא עמד כ-600 שנים, משנת 513 לפנה"ס עד שנת שבעים לספירה, והרי לפניכם עשרות שנים שנשתכחו. ...
|
|
1.
הדיון החל בכך שהובא ציטוט בשמו של פרופ' ליבוביץ ז"ל על משך הזמן בו עמד הבית השני. כתבתי לעיל, שבתי ואחזור על כך שוב: ליבוביץ היה נחרץ, אולם לעניות דעתי, לא ניתן לא לשלול ולא לאשש את דבריו. יש בעייתיות במקורות ההיסטוריים - גם של חז"ל וגם החיצוניים. דוגמא לבעייתיות במקורות חז"ל הבאתי - הסתירה בין הירושלמי לבבלי בעניין מספר הכהנים הגדולים שעמדו בבית השני. ניתן להמשיך ולהראות עוד בעיות, אולי אחר כך. לגבי הבעיות במקורות החיצוניים - גם על כך כבר הכברתי מלים כאן ובמקומות אחרים. עיקרם - גם ההיסטוריונים היוונים חסרו ידע רב לגבי המתחולל באימפריה האיראנית.
2.
כבר בתנ"ך יש סתירות פנימיות של תאריכים, ועל כך כבר כתבו בתלמוד הירושלמי ש"נתקלקל החשבון". כלומר - כבר חז"ל ידעו שיש בעיות עם תאריכים מסויימים. מי שינסה להשוות בין מלכים לבין דברי הימים, יתקל בכמה בעיות (נתתי את הדוגמא של המלך יורם. כדאי לראות כיצד משנה הראב"ע שם של מלך כדי למנוע סתירות כאלו). אם כך בתנ"ך, כל שכן שלאחר מכן.
3.
מניין השנים שאנו מונים כיום ליצירה, קשה לדעת מתי החל. בתקופת המשנה מנו לשטרות (ר"ה פ"א א'), ולא בכדי הרמב"ם מונה במקביל שלוש שיטות ספירת שנים - לשטרות, ליצירה ולחורבן בית שני.
4.
חישוב לפי מולד בהר"ד הוא רק אחת מהשיטות שהיו נהוגות בעבר. בתקופת הגאונים נהגה שיטה אחרת, ואפילו שיטת קביעת שנות העיבור גו"ח אדז"ט - לא היתה מקובלת על כולם תמיד (בדוק, למשל, את שיטת גבטב"ג שהיתה מקובלת בבבל).
5.
העובדה שאנחנו נוקטים היום בלוח המחושב, לפי השיטה המתוארת ברמב"ם, אינה קובעת כלום לגבי השאלה שנשאלה אודות שנות עמידתו של בית המקדש השני. העובדה שאתה יכול לחשב 5768 שנים לאחור, אינה מעידה אלא על כך שלמדת את האלגוריתם של הרמב"ם היטב. אין צורך להזכיר כי מדובר בחישוב של אלגוריתם לאחור, ובלי כל ערובה למה שקרה בהיסטוריה - ביחוד לא כאשר אנו יודעים שלא תמיד השתמשו בשיטה זו, ובודאי שלא בתקופה בה קידשו לפי הראיה. הפרעתוני העיר לך על כך פעמיים, אולם חוששני שלא העמקת לקרוא בדבריו.
6.
יש הבדל מהותי בין המולד האמצעי לבין המולד האסטרונומי האמיתי, ולכן לא ניתן לקבוע את ראיית הירח לפי חישוב המולד האמצעי. אין צורך להזכיר כי הרמב"ם לא מציין בהלכות קידוש החודש כיצד לחשב מראש מתי יקרה ליקוי ירח. כדי לאפר בחינה של דרך החישוב שלי, אני מספק דרך לבחון זאת:
הראשונה - לפני כמה ימים היה ליקוי ירח. יכולנו לראות בעינינו כי הירח היה מלא בט"ז באב ולא בט"ו בו.
השניה - לפי החישוב שלי נראה את הירח החדש רק אור לב' בתשרי, ולא אור לא' בתשרי - וזה בגלל ההבדל בין המולד הממוצע לבין המולד האמיתי. עוד חודש וקצת נוכל לראות אם החישוב שלי נכון.
7.
אני לא בטוח שבר_בי_רב אינו צודק.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:00 |
|
| |
מואדיב
היית צודק אם לבריאה לא היה התחלה.
אבל מאחר שאנו מאמינים שלבריאה יש תחילה ולכן אם חישוב של המולד מתאים למתחילת הבריאה + 5767 הרי שעבר כך וכך שנים.
אם לאהתחלת הבריאה לא היה משמעות היית צודק.
אני אשאל אותך אם לדוגמא וליבוביץ צודק ואנו היום 200 שנה קדימה מבריאת העולם , האם המולד היה יצוא באותו יום ובאתה שעה , בין האמצעי ובין האמיתי.
הרי לליבוביץ אני צריך לחשב מבריאת העולם ועד היום 5967 שנה ולא 5767 שנה , האם יצא אותו חישוב?
והמציאות של זמן המולד מתאימה רק אם עבר 5767 שנה.
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 19/08/2008 12:59:55
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 19/08/2008 13:00:32
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:01 |
|
| |
דורש אמת
לא התכוונתי חלילה לתמוך בעמדתו של לייבוביץ נגד המקובל בידינו, וגם לא
רציתי לזלזל בך - דורש אמת - , רציתי רק לשים אצבע על צורת הויכוח ביניכם, וע"כ שאתה בכלל לא עונה על מה שטוענים נגדך.
וגם בתשובתך אלי ,אתה חוזר על כך וכותב:
איב תשצג + מנין שנים שאנו מונים נגיע למולד של תשרי ביום שלישי, בשעה אחת בלילה 58 דקות ו- 13 חלקים .
וזה המולד הנכון , ואם נחשב לפי מנין שנות ליבובויץ נגיע ליום אחר.
והרי מואדיב ועוד, מסבירים לך חזור והסבר, שמה שהמולד חל בשעה זו או אחרת , אין בכך כלום, שהרי המולד המחושב אינו תופעת טבע שאפשר ללמוד ממנה משהו, אלא הוא בס"ה פיקציה חישובית. א"כ איזו הוכחה יש בכך שהמולד חל בזמן זה או אחר ?!
כאפיזודה: במוצ"ש זו בזמן ליקוי הלבנה, המחשתי לבני את העובדה שהמולד המחושב הוא רק ממוצע ולא אמיתי, והליקוי שהיה בליל ט"ז ולא ט"ו , המחיש לו זאת היטב, שכן ברור שהליקוי חל בזמן הניגוד האמיתי , שהתברר בעליל שהוא יממה אחרי הזמן שהליקוי היה צריך להיות לפי המולד המחושב.
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 19/08/2008 13:41:31
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:02 |
|
| |
בר בי רב
חישוב המולד בין האמצעי ובין האמיתי היא תופעת טבע שהיא פונקציה של זמן.
פונקצית חישוב המולד היא כערך הזמן שעבר מתלית המאורות עד לזמן החישוב.
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 19/08/2008 13:03:31
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:14 |
|
| |
.
חישוב המולד האמיתי, הוא חישוב של תופעת טבע.
חישוב המולד האמצעי, הוא חישוב פיקטיבי, יצירה גאונית של קדמונינו לצורך הקלת קביעת לוח השנה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:17 |
|
| |
.
ומאחר ואני מתחיל להתעייף, הנה דוגמא אחרונה לכך ש"סדר עולם", אינו המקור החז"לי היחיד שבידינו, ופעמים שקל לטעון שכנראה אינו מדוייק.
מתי התחולל מרד בר כוכבא?
לפי סדר עולם,
"ומלחמת בן כוזיבא ב' שנים ומחצה כ"ב שנה אחר חורבן הבית"..
אבל בירושלמי אנו מוצאים נתונים אחרים:
"תני ר' יוסי אומר נ"ב שנה עשת ביתר לאחר חורבן בית המקדש. ולמה חרבה על שהדליקה נרות לאחר חורבן בית המקדש".
(מסכת תענית. במדרשים מופיעים נתונים התואמים את הירושלמי, ואין בכך רבותא - מדובר במדרשים ארצישראליים)
בסדר
עולם - 22 שנה אחרי חורבן הבית (בסביבות שנת 90-92 לספה"נ), בירושלמי - 52
שנה לאחר החורבן (120-122 לספה"נ) - כעשר שנים לפי התאריך המקובל לפי
הדיווחים של הרומאים (שנת 132 לספה"נ).
הנה לנו כאן שלושה
תאריכים שונים: לפי סדר עולם, לפי הירושלמי ולפי המקורות הרומאיים (הדיווח
לסנאט על דיכוי המרד, דיווח ממנו נעדר המשפט המקובל "לי וללגיון שלום" -
ולא בכדי).
וזה, לגבי תקופה שהתיעוד אודותיה מפורט בהרבה
מאשר התקופה הפרסית. גם תיעוד פנימי, גם חיצוני וגם ממצאים ארכיאולוגיים
(תעודות ואדי מרבעאת, למשל).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:20 |
|
| |
נהדר לנידון דידן
כשראיתי את דבריו של יינן, כמה וכמה הודעות לעיל, שמחתי שסוף סוף הדיון חזר למקורו. והנה באו המתווכחים והורידו שוב את הדיון אל תהומות הנשיה.
לטובת כולם, אני מביא מחדש את דברי יינן:
תודה לכל המגיבים המלומדים על הדיון הפורה.
דגים,
כשעיינתי בדבר ב"סדר הקבלה", מהדורת הפרופ' ש"ז הבלין, הנה למרות שהבלין מביא פרטים הרבה מעניינים צדדיים ושוליים (ראה עמ' 42 בהערה קנה שמביא סברא מהגרי"ז, בעניין הלכתי גרידא!)
לא ראיתי (על כל פנים בעמודים הרלוונטיים - שם אמור להיות המידע הזה, בכל המקטע על הבית השני, ובייחוד: בעמ' 41, או עמ' 43, או עמ' 65, ואפילו לא בעמ' 73) שום איזכור לכל הדיון הזה.
נדמה
לי, שכזאת בעיה "שעוסקים בה כבר למעלה מארבע מאות שנים, מאז רבי עזריה די
רוסו, מן האדומים", הייתה אמורה להופיע בפירוט מראי מקום בסיסי על כל פנים
(בוודאי דוגמת כל העניינים השוליים המובאים שם עד כמעט לזרא – מה גם,
שהדבר מקשה על החיפוש והעיון בכרונולוגיה אותה המאירי מתאר, ואילו זהו
נושא הקשור במישרין לדברי המאירי – ובכל זאת, לאחר חצי שעה של חיפוש לא
היה ניתן למצוא חומר בנידון!; ובזה, אגב, מונחת לפנינו ראיה שריבוי מראי
מקום לא קשורים כל כך המובאים בדיון באופן אגבי ולעיתים אף שולי – מכבידים
על העיון, ומלבד הראות בקיאות המחבר, חסרונותיו רבים המה).
וכיוון
שספר של בעל מקצוע שנמצא בספרייתי לא סיפק לי המידע הזה, מאומה לא,
הוכרחתי לפנות אצל חכמים ומבינים, והחלטתי לפנות פה אצל חכמי הפורום.
***
מהדיון שנערך כאן אני מבין, כי קיימות נקודות מספר המשמשות מוקד לוויכוח. החשובות ביותר, בעיני, הן: א) האם העובדה שחז"ל טעו, אם
טעו, – כזאת טעות משמעותית מבחינת הטווח ! – יש לה משמעות של ממש (להיכן
נעלמו עשרות השנים הללו)? ב) האם הדבר מעיב על הרבה מדבריהם שאמרו במגוון
תחומים אחרים.
ניתן
להעלות שאלות נוספות. מהן: האם תיארוך זמנו של הבית ראשון סביר, או שאף
הוא מוטל בספק? האם תאריך ט' באב נקבע כמיתוס, ולא על בסיס עובדתי (או שמא
התאריך נשמר במסורה כיום אבל על החורבן)?
הרבי
מליובאוויטש זצ"ל העיר פעם, כי כאשר דברי חז"ל נוגעים להלכה למעשה, הרי
כאן אנו מוכרחים לומר כי דבריהם אמת טהורה הם. והחשבון פשוט: "דבר ה' זו
הלכה". אין בסיס ליהודי שומר מצוות לקיים את ההלכה, אם לא ידיעתו שזהו
רצון ה', אמת לאמיתה. [ובהקשר זה לא ירדתי לסוף דעתו של ליבוביץ' בנידון].
לכן, אם קביעת הלכה התבססה על נתונים שגויים, הרי עובדה זו מערערת את
היסוד המהותי עליה נשענת ההלכה!
לפי
הטעות החמורה שחלק מהמלומדים במחקר וגם בפורום מייחסים לחז"ל, יהיה זה
כמדומני אך טבעי לטעון ש"ט' אב" כיום חורבן – איננו מסתמך על מקור מקובל
במחקר [אני מניח שכך הם פני הדברים, לפחות אני לא יודע על סימוכין כאלו,
וגם לא חיפשתי], ואף סביר שאיו מדויק בעליל. ואז, על פניו על כל פנים,
קיימת בעיה כשלהי עם הלכות בין המצרים ות"ב.
הערה נוספת (שעלתה בין השיטין בדיון), הנגזרת מהקודמת אך במישור רחב יותר:
ריצרד
דוקניס בספרו החדש יש אלוהים (שגודר לעצמו מקום לדיון רחב בפני עצמו; מפני
שלטעמי הוא חוטא באותם החטאים שהוא מייחס ליריביו!), מספר (עמ' 402) על
הגיאלוג האמריקאי קורט וייז, שלמד בהרווד אצל סטיבין גיי גולד ("לא
פחות!"). "הוא היה מדעןן צעיר מוכשר ומבטיח ביותר, בדרכו למימוש חלומו
ללמד מדע ולעוסק במחקר באוניברסיטה ראויה לשמה. ואז היכתה בו הטרגדיה. היא
הגיעה לא מחבוץ, אלא מתוך מוחו הוא... שתבע ממנו להאמין כי כדור הארץ –
מושא חינוכו הגיאולוגי בשיקגו ובהורוורד – הוא בן פחות מעשרת אלפי שנים.
הוא היה חכם מכדי לא להכיר בהתנגשות החזיתית בין דתו לבין המדע שלו,
והקונפליקט שבמוחו הלך והעצי את לבטיו. יום אד הוא לא הצליח יותר לשאת את
המתח, והוא חתך את העניין – פשוטו כמשמעו – בעזרת זוג מספריים: הוא לקח
ספר תנ"ך ועבר ממש את כולו, דאף אחרי דף, גוזר ומסלק כל פסוק שיש לוותר
עליו אם ההשקפה המדעית היא הנכונה. בסופו של התרגיל, שנעשה ביושר חסר
רחמים ועלה במאמץ נפשי עצום נשאר מן התנ"ך שלו כל מעט שפשוט, כפי שהגדיר
זאת בעצמו 'כל כמה שניסיתי, ואפילו תוך שימוש בשוליים שנותרו שלמים לאורך
כל דפי הספר, גיליתי שאי אפשר להרים את התנ"ך בלי שייקרע מייד לשניים.
הייתי מוכרח להכריע בין האבולוציה לבין הספר'....". והוא הכריע לטובת
התנ"ך.
האם לא מוצדקת הטענה הזו, שאם מותירים כל כך הרבה מדברי חז"ל כלא נכונים, גוזרים בכך את האמונה בחז"ל ובתורה לכליה? [לא משנה אם זו החלטה טובה או רעה. השאלה היא: האם אין זו המסקנה המתבקשת?]
ועוד נקודה (שגם היא עלתה איכשהו בדיון):
הנה דברים שאמר הרב ראובן מרגליות, דברים שנוסחו ברהיטות, בשנינות ובבהירות:
"משהלך
ישראל בגולה אבדה לו לא רק ארצו כי אם גם הכרתו העצמית. הנדודים והטלטולים
דכאו את רוחו. כל מה ששמע בן הגולה מן הנכרי היה מאומת אצלו יותר ממה ששמע
מפי אחיו יהודי כמוהו. כן גם בשטח המדע, דעה שנאמרה מפי נכרי ביצרה לה
מקום ונשאו לה פנים יותר מאילו נאמרה מפי חכם מישראל.
גם
כשבאו אחדים מחכמי עמנו לכתוב תולדות ישראל ודברי ימיו לא יכלו להשתחרר
מאותו יחס הכבוד לכל אשר בא ממקור זר. הרשימות ההיסטוריות שנמצאו אצל
סופרים נכרים המזכירים לפעמים גם אשר שמעו על אודות עם ישראל – מאומתות
אצל ההיסטוריונים הללו יותר מהמקורות העבריים, אשר בשם הבקורת המדעית,
יכול כל מי שנטל לעצמו שם חוקר להטיל ספק באמיתותם ההיסטורית" (מחקרים בדרכי התלמוד, עוללות, עמ' 55).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:21 |
|
| |
מואדיב
אני חלוק עליך וטוען שמה שאתה קורא טבע בא לידי ביטוי בזמן.
אם נגדיר את המולד כ X)F ) הרי שתוצאת ה X תוליה במספר השנים שעבר מתלית המאורות.
אם אינך חושב כך , אין מה לדון יותר.
אלא כל אחד יכול לבדוק את המשמעות של חישוב המולד ויחליט האם תוצאת החישוב תלויה בזמן או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:32 |
|
| |
יינן,
זה שהדיון אינו מוזכר בספר על 'סדר הקבלה', אינו אלא משום שסדר הקבלה מסתמך על דברי חז"ל ולא על מקורות היסטוריים חיצוניים, ואזכור של הדיון העתיק הנ"ל במקרה זה יהיה עירוב של מין בשאינו מינו.
כפי שציין דגים, זה אכן דיון ישן נושן, וראשיתו בר' עזריה מן האדומים ומתנגדיו ומתנגדי מתנגדיו.
לגבי הערתו של הרבי מלובביץ' - רבים יכולים לחלוק על קביעתו הנחרצת הלזו. ומה יעשה עם "אתם אפילו שוגגים", ומכאן שקביעה הלכתית אינה תמיד קשורה למציאות? ומה עם שיבוש החשבונות שמציין אליו הירושלמי?
חכמים קבעו את ההלכה על פי המציאות שהייתה ידועה להם, וכך יאה. אבל לומר שקביעת ההלכה משפיעה רטרואקטיבית על המציאות - זו אמירה יוצאת דופן הזקוקה להוכחה. והרי חז"ל נחלקו פעמים רבות באשר לעניינים מציאותיים שונים בינם לבין עצמם (האם ארס נחש צף או שוקע? האם כינה פרה ורבה?), ונפסקה הלכה כמי מהם. האם זה אומר שהמדע עצר מלכת?
לגבי מה שאמר דוקינס, כמדומני שיפים הדברים שאמר מורהנבוך.
ובכלל, לומר ש"חז"ל" צדקו או טעו, מתעלם מן המחלוקות הרבות שבתוכם (ויפה הביא כמה מהן מואדיב). אנחנו רואים את עצמנו כתלמידיהם של חז"ל, ומחויבים להם מכל בחינה הלכתית ומן הבחינות האמוניות. אבל אין זה מכריח שחז"ל ניחנו ביכולת מופלאה של לדעת את כל החידושים המדעיים של כל השנים שיבואו. ולעניין היסטוריה, חז"ל התעניינו בהיסטוריה, אבל מן הזווית האמונית-הלכתית, ולא עסקו בה כמקצוע.
לגבי דברי הגאון ר' ראובן מרגליות - יפים הם, אבל בסופו של דבר יש לרדת מן הדיבורים הכלליים אל הראיות עצמן, כמו שאמר הרמב"ם בהקשר אחר, ולבחון אותן לגופן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 13:50 |
|
| |
1.
אם הספר "סדר הקבלה" היה לנגד עיניך, כי אז היית רואה הפניות רבות למחקרים, גם כאלו שאינם אמונים על שיטת חז"ל. ואם המאירי מביא דרך אגב משהו על עניין הנבואה, והמהדיר מוסיף פלפול שלם בעניין, היה מן ההכרח לצטט, ולו רק לתלמידים כמוני (שלמדו במוסדות חרדיים, ולא לימדו אותם על נוסחאות אחרות חוץ-תורניים בעניינים מסויימים), את המחלוקת הלזו בדבר זמן הבית השני.
2.
הרבי מליובאוויטש זצ"ל לא אמר זאת כקביעה עקרונית כללית, אלא כהערה בדיון מאוד ספציפי. זהו הדיון בנוגע להריגת כינה בשבת. הרבי טען, שמאחר שחכמים הקילו בעניין שבת, והדבר נקבע כהלכה, איננו יכולים לפטור את דבריהם בטענת טעות.
3.
אני לא מקבל את דבריו מורהנבוך בגלל שנדמה לא שלא ירד לסוף דעתי. הציטוט היה השראה לשאלה מאוד עמוקה ורחבה, שמשום מה בנושא הזה של בית שני 'דקרה' אצלי יותר מבעבר.
והיא:
אם נחתוך מדברי חז"ל את כל הטעויות - כמה יישאר נכון? והאם יהא ניתן להסתמך על זה עד כדי כך שנכריע את כל מעשי חיינו באופן עמוק כל כך על פיהם?
אכן, בנוגע לתנ"ך הרבה פעמים יהא ניתן ללכת בדרך אלגורית וכו'. אבל לא בכל דבר. לדוגמא: מתן תורה היה או לא? הוכחתו של ריה"ל בכוזרי קבילה או לא? אלו שאלות חדות. בנוגע לדברי חז"ל השאלות נעשות חדות בהרבה. אם קיימות כל כך הרבה טעויות, ואנחנו מקבלים זאת כדבר לגיטמי (בהנחה שאנו עושים כך), האם אנו בכך לא שומטים בהכרח את הקרקע מהרגליים של הגופים שמקיימים מצוות??!!
4.
הוא לא מבטא תחושה נכונה (בייחוד בנוגע לחוקרי ישראל הקדמונים, לפני דור ושניים, שעל פיהם חיים כל חוקרי ימינו)?!
תוקן על ידי יינן ב- 19/08/2008 13:51:54
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 14:00 |
|
| |
.
יינן
יש להפריד הפרדה מוחלטת בין אמירות בעלמא של חכמינו לבין קביעות להלכה.
בי"ד שעיבר שנה בטעות - אע"פ שטעה בחישוב בוודאות - קביעתו תקפה. אין הכוונה שקביעת בית הדין משנה את סדרי הטבע, אלא שבסמכותו לקבוע את לוח השנה, גם אם ייאלץ להכריח את רבי יהושע לבוא במקלו ובארנקו ביום הכיפורים שחל לפי חשבונו.
"אם ננפה את כל הטעויות" אתה כותב. איזה טעויות? היסטוריה - אינה מדע, ואני שב וטוען שלא ניתן לקבוע אם טעו חז"ל או לא - והם בעצמם חלקו אלו על אלו בדברים רבים.
במדעי הטבע? קימא לן שכולם כתבו לפי מיטב הידע המדעי שהיה בזמניהם, ולפי מיטב ידיעתם. יש דברים שנתחדשו אחר כך, וגם כיום - יש דברים שמגלים לנו כי לפני שנים מועטות טעינו בידע המדעי שלנו. אם אינך סובר שכל מלה שנכתבה בספרים נכתבה ברוח הקודש - ואפילו אם היא טעות של הבחור הזעצער - אין בכך רבותא. העובדה שהרמב"ם הדגים דבר שלא יתכן כספינת ברזל ששטה בשמים, וכיום אנו רואים מטוסים דבר יום ביומו, אין בה כדי להעיד שהרמב"ם טעה, אלא שבתקופתו דבר זה היה בלתי יצוייר. ידע מדעי מתחדש, ודורנו - למרות כל הידע והטכנולוגיה שבו - אינו אלא ננס על גבי ננסים רבים קודמים לו, מארכימדס ועד איינשטיין.
יש להבחין בין קביעת הלכה, בין אמירה אמונית-השקפתית, לבין אמירות שהן לגבי התנהלות העולם. אם "שחה לי אם" שמופיע בגמרא היא כפשוטה - חכמה של אמו המאמצת, אין צורך לייחס קדושה לכל תרופה עממית או סגולה - וכבר בתקופת הגאונים כתבו כך.
ויפים בעיני עד מאד דבריו של האדמו"ר מלובביץ זצ"ל בעניין זה.
_________________
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 14:15 |
|
| |
מואדיב, תודה. דבריך - דברי טעם הם.
לאור הנחות העולות מהקריאה של הדיון כאן,
האם עובדת קיומו של מתן תורה היא בבחינת הסיטוריה בלבד?
[בוא לא נשכח שמתן תורה הוא הוא היסוד לכל הקשר בין ישראל לקב"ה].
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 14:23 |
|
| |
<"וכפי שאסף פרופ' מ' ברויאר המנוח במאמר יפה, והראה שגדולי אשכנז לא חששו לאחוז בכרונולוגיה של אוה"ע">
ראה את מאמרו של הרב שמעון שוואב, רב קהל עדת ישורון וואשינגטון הייטס ניו יורק ''Comparative Jewish History''
Selected Speeches, CIS Publhishers 1991, pages 255-280
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2008 14:36 |
|
| |
שוב חזרנו לאמת מדעית ואמת תורנית?
|
|
|
|
|
