יחסו של החזו"א להרב עמיאל

נגד הרב מבריסק [י"ג 'הרב'] פישמן- מיימון כתב בחריפות.

ונגד הרב י"ל מימון התבטאו הרב מבריסק [י"ג ר' וועלועלה] והסובבים אותו בחריפות הרבה יותר גדולה

אם הם שוים זה מול זה בעיניך, בהצלחה.

מי התחיל?....

הביטוי נאמר כתגובה בלבד (אין לי ענין לפתוח דיון בנושא, כולל השאלה האם מלחכי הפנכה בסביבתו של הגרי"ז שווים לרב מיימון).
היסטוריון, חגאי (שהעלה את הנושא, כולל השערות היסטוריות לא נכונות, ומאז ברח) וחזק ואמץ, אם אתם רוצים, פתחו אשכול נפרד בנושא "מה היה יחסו של הרב מימון לסיעת הרב מבריסק" (או כל שם אחר שתרצו).

מלח, אוי כמה שאתה צודק.
ומוטב שלא יפתח אשכול נפרד על זה.

ישנם סיפורים הזויים, שההתעסקות בסתירתם מעניקה להם חשיבות וזכות קיום.

על מכתב הח"ח מספרים שהיה מי שביקש הסבר מהחזו"א שהשיבו: כנראה שנצרך לזה בשביל הענין. לא נחה דעתו ופנה אף להגרי"ז שהשיב: זה בא מעודף זהירות מלשון הרע ...

לבנוני, משה שנפלד הזוי או ר' אלחנן ווסרמן?

הנקטף מאשכול זה הוא, כי החזון איש בז לרב עמיאל מסיבה שאינה ברורה. אבל רבותיי, יותר מעניין יהיה לבדוק, איזה יחס העניקו גדולי ישראל אחרים לרב עמיאל.

אין הרבה גדולי ישראל [יש, אבל לא הרבה] שהיחס שלהם לפלוני או אלמוני מענין - כיום - כמו החזו"א.
ופורום זה יוכיח.

והיו חוגים חרדים, אשר חלקו כבוד לרב עמיאל.

להלן קטע מתיאור חגיגה לכבוד החג, בחוג חרדי לפני שבעים ואחת שנים:

לאחר מכן באו להחגיגה הרבנים הראשיים של תל-אביב הרב עמיאל והרב עוזיאל, הקהל קיבל פניהם בכבוד הראוי ופינו להם מקום חשוב בין הרבנים בראש השולחן, הרבנים הבאים שתו לחיים לכבוד החג וברכו את הקהל. אחרי שעה קלה, עמד הרב עמיאל ונאם מענינו של החג – על פי בקשת הגבאים דבר הפעם בשפה האידית – ובנועם אמרותיו על פי סגנונו המיוחד בדרך הדרוש.

האם התוועדות של חסידי **"* היא אירוע חרדי?...