יחסו של החזו"א להרב עמיאל

שלוקס ותכלת, תודה. לא ידעתי שהמובא בצילום לעיל אמור להיות פיליטון. זה לא נראה לי ראוי אפילו כקידוש לפורים. חשבתי שקרה לזה משהו כמו לדברי רבנו חננאל הידועים, שהמעתיק ראה לפניו שני טורים מקבילים והעתיקם כאילו היו שורה אחת. [וכאן יש לציין כי לעומתו גיסו הסטייפלר, כתב פיליטון מוצלח נגד התרת הממזרים]. 
כמובן אין ממשות בסיפור הדי"ת, לא זה ולא אחרים, ולעולם אין מצוה לפרסם בדיות כאלה אפילו אם הבדאי חי לפני כמה מאות שנים, בעת שמעשים כאלה "התרחשו" בדרך קבע...
[אגב, שמתם לב שבסיפור הסטריאוטיפי, תמיד עומד המת מאחורי מחיצה, כאילו היה אשה גדולת תורה המוסרת שיעור לתלמידים? לשם מה זקוקה רוח בלתי נראית למחיצה? כנראה הוא מופיע שם לא רק ברוחו אלא גם בגופו וזה די מפחיד. אולי זה אומר שהיה פעם סיפור כזה בו עמד שחקן מקצועי מאחורי המחיצה כדי להפחיד את מי שהיה טעון הפחדה?]

כנראה החזו"א לא היה מוכשר בכתיבת פיליטונים.

מה שכתב לא מבדר בכלל, ולא עוקצני דיו.

הוא 'בסך הכל' חד וחלק כהרגלו של החזו"א. סיכום ברור של שרשור נקודות בעיתיות במושא הנכתב.

יהודי ממונסי
איש לא אמר שהרב שך הכיר את החזו"א.
כדי לדרוש מאדם שיעזוב מוסד תורני צריך להכיר במעמדו התורני
ובמתחייב מכך.
לפיכך אם החזו"א קרא את ד' הרב שך והתרשם מהם עד שכתב עליהם הערות
זו יכולה להיות סיבה טובה לדרישה לעזיבת מוסד שאינו לרוח החזו"א.
יש מבין?

האם אני מבין מדבריך, שכל דבר שהחזו"א העיר עליו, סימן שהתרשם מהכותב?

המאמר ממנו אתה מצטט, נכתב כסיפור דמיוני לחלוטין, על מנת ליצור תמונה שונה לחלוטין מהמציאות.

מה שהכעיס את אותו כותב מאמר דימיוני, היא העובדה שיש החושבים כי שיעורי החזון איש הם המקובלים, וכי פסקי החזון איש בכלל הם המקובלים בעולם, וכמובן שזה לא נכון.

החזון איש היה גאון, למדן וחדשן. החזון איש, היה בתקופתו האחרונה ממנהיגי היהדות החרדית, וחידושים שלו נלמדים על ידי רבים.

אבל - שיעוריו לא התקבלו לכל דבר, אלא רק לעיתים ורק לחומרא. רוב גדולי הדור ההוא יצאו חוצץ נגד החזון איש, ואני מדבר מראשי העדה החרדית, ועד הרבנים הראשיים לישראל וגדולי רבני הספרדים. גם בדורנו גדולי הרבנים וגם גדולי האדמו"רים נוהגים למעשה בדרך כלל כשיעורים הקטנים הקרויים: "שיעורי ר' חיים נאה", ולא מדובר פה על מחלוקת מתנגדים וחסידים, כיון שהגרש"ז אויערבך והגר"ש אלישיב פוסקים גם הם בדרך כלל כשיעורים הקטנים, ושלא נדבר על הרב עובדיה יוסף האדמו"רים לבית גור, חב"ד ועוד.

שורה תחתונה: החזון איש היה למדן ופוסק ומנהיג, אבל בנוגע ל'שיעורים', רוב הפוסקים מצדדים בשיעורים הקטנים שהיו נהוגים בארץ ישראל וברוב תפוצות ישראל מקדמא דנא, ונקבעו בצורה מעמיקה וברורה לפי מידות זמננו על ידי הגאון החסיד המופלא הגר"ח נאה, שהיה יד ימינם של ראשי העדה החרדית, ועמד לצידם של ראשי אגודת ישראל.

היסטוריון, אי"צ להדגיש שהגר"ח נאה היה 'גאון חסיד מופלא' [והוא היה אכן כזה, ויותר מזה] כדי להתביע על העובדה שרוב כלל ישראל נוהג עפ"י שיעוריו.
אם כי למען ההגינות יש לציין, שרוב ה'בניי תיירה' נוהגים או משתדלים לנהוג ע"פ שיעור חזו"א.

אך השאלה היא האם הם עושים זאת כדי לצאת חובת שתי הדעות (כלומר, לגר"ח אין שום בעיה שתאכל בליל הסדר יותר מ'כזית' ואז תצא גם ידי חובת החזו"א, אך האם מי שצירך לאכול פחות מכשיעור ביוה"כ מחשב גם אז לפי החזו"א או חושש לגר"ח נאה)?