|
|
| נשלח ב-28/8/2008 20:58 |
 |
| |
ק"ק
כאן אתה מנסה 'לעבוד' על ההמון.
הרמב"ם לא היה צריך לכתוב כלום על מקור הדין. כמו שלא כתב על מיליון אחרים. ולא היה צריך לכתוב כן בהקדמת פהמ"ש.
לגבי חרון אף, אי"ז קשור כלל וכלל לשכר ועונש. אין שנוי בבורא זהו נושא אחד. הפעולות שקורות לנו הן נושא שני.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 21:16 |
|
| |
ע"ש בדברי לוינגר שמדמה לזה מ"ש הר"מ בהקדמת משנה תורה המעשייה (מגמ' ב"ב קכ"א) מאחיה השילוני שהאריך ימים (ושהיה רבו של הבעש"ט לא הזכיר משום מה). ומי פתי יחשוב שהרמב"ם האמין בזה כעובדה היסטורית? הרי במו"נ מכחיש אפי' המפורש בתורה שבכתב על אריכות ימי דורות הראשונים, וכ"ש כאן שאפי' התוס' בב"ב פיקפקו במעשיה זו. אלא שכל ההקדמה שם נועדה להוציא מהקראים וכידוע נלחם הרמב"ם רבות בקיבוץ הקראי החזק שבמצרים מושבו. ובעניין האחר, מהכחשת ההיפעלויות מתחייבת הגיונית כפירה בשכר ועונש, ולדעת מפרשי המו"נ הרדיקליים כגון נרבוני, זו היתה גם דעת הר"מ.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 21:20 |
|
| |
אם כן למה טרח להכניס זאת בי"ג עקרים שהוא בנה בי' אצבעותיו?
כדי שיקום חמום מוח ויכניס אותו לבור עמוק ויקח הסולם?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 21:24 |
|
| |
למתווכחים עם התמים קליקלס,
הוא לא מתכוון ברצינות. בסה"כ הוא מנהל מאבק עם חבריו (?) החרדים (חב"דיניקים, ליטאים, חסידים וכו'), ולכן הוא מציג דעות שהוא לא חושב באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 22:21 |
|
| |
למאי נמ, למה נעלבת?! לידיעתך, אצל החב"דצקערס "תמים" הוא תואר חשיבות, מלשון שלמות, אף שלמעשה רובם מזכירים דווקא את התם מההגדה. ואשר לדעותי האמיתיות, אני רמב"מיסט, וכבר סיפרתי בעבר כיצד מצאתי דרכי מן הקבלה האלילית אל הרמב"ם. אמנם אני נהנה להלקות כאן את החב"דצקערס, אך כבר ביארתי פעמים רבות כי הסכנה האמיתית ליהדות בזמננו היא מה'גדולים' וה'מרנים' של בני ברק ***!!! ולמי שהקשה מהי"ג עיקרים, לא קשה, שגם שם הוא להמונים שאם לא יראת העונש יפרעו פרעות, וכמ"ש הר"מ עצמו כל הי"ג עיקרים לא חיבר אלא להמון כדי שיהא בידם עכ"פ משהו.
_________________
ביטויים שאינם מתאימים לפורום הוחלפו בכוכביות
תוקן על ידי עצכח ב- 28/08/2008 22:57:37
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 22:50 |
|
| |
קליקלס
"הנעלבים ואינם עולבים" - היינו שהם מבינים את העקיצה (אין אי"ה), אך כבודו ברוב גאונו אישמיטיה שסנטתי בו על דעותיו המטופשות, שהרמב"ם כתב דברים שלא האמין בהם...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 23:10 |
|
| |
לדעתי, נפלה כאן טעות אצל חלק מן הכותבים, דברי הרמב"ם במו"נ פשוטים ביותר ואינו מסתיר דבר.
בפרקים העוסקים בטעמי המקרא במו"נ, עוסק הרמב"ם רק בטעמי פשוטו של מקרא, ולכן מפרש עין תחת עין כפי המובן במקרא לכל קורא. ואז מוסיף הרמב"ם להעיר, אם תשאל הרי חז"ל פרשוהו בממון ושלא כפשוטו, על כך משיב, שעיסוקו בחיבור זה הוא אך ורק בפשט המקראות, וכל מה שנוגע לחז"ל יפרש לו בע"פ, כלומר, בכל מקום אחר אך לא בחיבור הזה שמטבעו אינו עוסק בעניין כלל. כך שאין לפנינו, לא סודות ולא מזימות.
לגופם של דברים, המימד הפשוט של המקרא לעולם לא ישתנה, וגם לאחר דרשת חז"ל, הרי שהמקרא בא לומר ולהדגיש שתשלום הממון (שדרשו חז"ל) נחשב לכופר עבור תגמול האיברים שהיה צריך להענש. ובאשר לדרשת חז"ל, אם היא מאוחרת או לאו? הרי ידועה דעת הרמב"ם שכל הנלמדים מדרשות שהתורה נדרשת בהן אינו אלא דרבנן (והאריכו רבים לדון בדבריו שכוונתו רק למניין המצוות וכו').
עכ"פ, איך שלא נאמר, הרי סמכותם של חז"ל לקבוע הלכה לדורות מדקדוק ודרשות במקרא בין אם זה כפשוטו ובין אם אין זה כפשוטו ועל כך לא ימצא חולק בכל הראשונים כולל הרמב"ם וראב"ע, ובנקודה זו בעצם נחלקו הקראים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 23:26 |
|
| |
לפרוטגורס,
שים לב! כבר הובאו בעמ' הקודם ציטוטי הרמב"ם מהקדמת פיה"מ ומפ"א מחו"מ ה"ו שדין זה הוא קבלה ממשה, רק שחז"ל מצאו לו ג"כ מקור.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 23:50 |
|
| |
רק לשם אינפורמציה מה היתה דעתו של הראב"ע על פרשנותם של חז"ל על התורה
אבן עזרא בראשית פרק ז
. וישאר . ונשאר רק נח לבדו ואשר אתו. והנה זאת תשובה גמורה על חסירי דעת מאחינו, שאומרים שלא היה המבול בכל הארץ:
ומי הם אותם חסרי דעת?
זבחים דף קיג:
איתיביה רבי יוחנן לר"ל: מכל אשר בחרבה מתו; בשלמא לדידי דאמינא לא ירד מבול לא"י, משום הכי הוי חרבה,
ויש עוד כמה דוגמאות , אבל המעיין היטב בפרושו של ראב"ע, מבין שהוא מביא הרבה פרושים קראיים מובהקים, לפעמים הוא ממש מזכיר את החכם הקראי בשמו- בפר' משפטים, ולפעמים הוא רק מצטט,
הנכון שפעמים רבות הוא מעליבם, כמו בן אפריים= בן פרים פר' ויצא. וכן בסוף פ' יתרו על בן זוטא, אבל הרי גם מרש"י הוא חסך "מחמאות".
אולי לא בכדי. ציוה הרמב"ם על בנו ללמוד תורה. רק לפי הפרוש של ראב"ע
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 28/08/2008 23:50:32
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2008 00:18 |
|
| |
לירוחם היקר.
כבודו יעיין כמה שורות לפני הציטוט ויראה שגם ר' יוחנן מודה שכולם מתו מההבל.א"כ מה שכתב הראב"ע אינו חוזר על ר' יוחנן שהרי כל ההוכחה של הראב"ע שירד גשם בכל העולם מזה שנשאר רק נוח לבדו אבל מכיון שדעת ר"י בגמרא שגם הוא מודה שכולם מתו הרי שדבריו של הראב"ע בהכרח לא מוסבים על ר' יוחנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2008 12:26 |
|
| |
עזרא
מכובדי, הרי לא מדובר אם יושבי א"י מתו או לא, או אם ירד גשם או לא, מדובר שם אם המבול הי בא"י,? ועל כך נחלקו ר"ל ור"י
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2008 17:05 |
|
| |
ירוחם,
הראב"ע מקשה מהפס' "וישאר אך נח", שמוכח שכל השאר מתו, סימן שהראב"ע מקשה על פי' שלא בכל העולם היה מבול והיו כאלה שנצלו. זה כנראה פי' קראי (או ביקורת המקרא בורסה מוקדמת), או משהו כיו"ב.
הלשונות של הראב"ע על הקראים כוללות השמצות אישיות חריפות, מה שלא נמצא כלפי חז"ל ורש"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2008 17:48 |
|
| |
למאי נמ
הראב"ע לא מקשה? הוא מוכיחמהפסוק, שהמבול היה בכ ל העולם, ולא לפי דעתו של של ר"י בזבחים כאמור, שהמבול לא היה בא"י.
לפי מה שראיתי ובדקתי וקראתי ולמדתי- אין פרוש קראי- שהמבול לא היה בא"י!!,
כידוע הקראים נצמדים לפשט העברי הפשוט, ואי אפשר מהפשט ללמוד כך.
עיין בראב"ע במספר מקומות, כשחז"ל מפרשים כנגד הפשט שלו, הוא כותב- אם קבלה נקבל-!
כנגד רש"י הוא כותב, מספר פעמים דברים מאד לא מחמיאים, בלשון המעטה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2008 00:21 |
|
| |
למאי נמ
האשכול המעניין על המבול מוכר לי, נדמה לי שבהמשך גם כתבתי שם גם משהו, אבל הרי לא זה הנושא כלומר המבול,
הגמרא בזבחים מביאה את דעתו של ר"י שהמבול לא היה בא"י,
ועל זה כותב האב"ע- חסרי הדעת שמאחינו,-
לא הבנתי מה לא הסברתי לשאלותיכם, אני התיחסתי רק לדברי האב"ע, ותו לא.
אגב אני ממליץ גם לך וגם לעזרא, לעיין במפרשי האב"ע, למשל האבי עזר, ואחרים- איך הם מתפתלים להסביר את הדברים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
