א. אדם מגושם לא יבין את עומק דבריו של אדם מזוכך כהסטייפלער זצ"ל, ועוד ימלא פיו בשחוק על תלמידי חכמים ויספר אחר מטתם תרתי משמע, מעניין מה היה אומר אותו מאיר הקניזי אם היה פותח את השו"ע בסימן ר"מ, האם גם על השו"ע יש לו ביקורת? כשיש לחכם שאלה הוא שואל, אבל כשיש לטיפש שאלה הוא עונה בלי לשאול ומסיק מסקנות כפי כסילותו.
והרי התשובה, הן על הסטייפלער זצ"ל והן על דברי השו"ע: האדם צריך "לשאוף" שכל מעשיו יהיו לשם שמים כמבואר בשו"ע סימן רל"א, דהיינו כל מעשיו כפשוטו, כמו שמפורש שם, כאכילתו ושינתו ובעילתו ועסקיו וכו' וכו', ועל זה כתב מרן הסטיפלער זצ"ל שאם עושה כל זה מחמת וכו', אין בזה חסרון כיון שכוונתו לש"ש. פשוט שאדם שרחוק מאד מלהיות כל כוונותיו לש"ש שאין לו להתנהג בפרישות כיון שעדיין אינו אוחז במדרגה זו, וידוע שמי שקופץ למדרגה שאינו אוחז בה, מובטח לו שיפול (וכפי שרומז שם הסטייפלער על כאלו שנתפסו בסוף במעשים מכוערים כתוצאה מהנהגה כזאת של פרישות), ומתחילה צריך אדם לעבוד על כך שעבודתו הרוחנית תהיה לש"ש, דהיינו תורתו ותפילתו ומצוותיו, וגם בזה למדונו חז"ל דהדרך היא שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ואחרי שיגיע למדרגה רוחנית גבוהה זו שכל מעשיו הרוחניים יהיו לש"ש, עליו להתחיל לעבוד גם על מעשיו הגשמיים שיהיו לש"ש, דהיינו עסקי פרנסתו ואכילתו וכו', וכשיגיע למדרגה זו צריך לעבוד גם על נושא זה שיהיה לש"ש, ובאופן זה דיבר הסטייפלער איך צריכה להיות ההנהגה גם באדם כזה שכל מעשיו לש"ש, כי זהו כלל גדול בתורה שאדם לא יכול לנהוג כפי מדרגתו הרוחנית הגבוהה, עם אנשים שעוד לא הגיעו למדרגה זאת, וכל שכן עם אשתו ובני ביתו, וממילא שגם אם הגיע אדם למדרגה גבוהה, אין בזה שום פגם אם מוריד עצמו למדרגת אשתו, כיוון שסוף סוף כוונתו לש"ש, ולהיפך מעלה גדולה יש בזה[ופשוט שההנהגה המובאת בשו"ע היא באופן ששני בני הזוג הגיעו למדרגה זו],ויתכן מאד שלעולם לא יזכה אדם למדרגה זו, ובפרט בזמננו (ושמעתי בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שאצל אשה ודאי שלא שייך בימנו שתגיע למדרגה זו) שירדנו פלאים בכל המובנים [ובפרט הפריצות הנוראה ששולטת ברחובותינו, שנראה פשוט שמי שזוכה להיות רק אם אשתו ואינו רועה בשדות זרים, אף שכוונתו רק למלאות תאוותו, קדוש יאמר לו],אבל זה ברור שהשאיפה של כל יהודי צריכה להיות כפי שמוזכר בשו"ע שכל מעשיו יהיו לש"ש, ולא עליך המלאכה לגמור, ואם יזכה יגיע, ואם לא יזכה, לא יהיה עליו כל תביעה מאחר שעשה את המוטל עליו, אבל לא לבוא מראש ללעוג ולומר: "ואם סתם בא לי על הבוקר לחבק וכו' ", זה מתאים רק לאדם שלא דרך מימיו בשערי העבודה, ושספג לתוכו הרבה זבל מתוצרת הרחוב הגויית / חילונית, והשפעתם עשתה עליו רושם רב.
ב. כפי ששמעתי ממקור מוסמך, המדובר היה באשתו של חסיד גור שבאה והתלוננה בפני הסטייפלער על בעלה שנוהג עמה בפרישות והדבר קשה לה מאד, כתוצאה מכך כתב הסטייפלער את מכתבו זה. כפי ששמעתי עוד, שלח הבית ישראל לסטייפלער כי כך מקובל אצלם מדורי דורות להדריך את החתנים בדרך של פרישות וכו', אינני יודע איך מדריכים היום את החתנים בגור (ובסלונים), כי קשה מאד לומר שעדיין מדריכים אותם באופן זה, אך ברור שדברי הסטייפלער מכוונים לנוהגים באופן זה, והיות שיש הרבה בחורים צדיקים שכל הנושא נתפס אצלם כדבר הנוגד את גדרי הקדושה, לכן רואים המדריכים צורך ללמדם את דברי הסטייפלער בכדי שילמדו שאין זה נוגד כלל את הקדושה, וההיפך הוא הנכון שזהו יסוד קדושת הבית היהודי.
ג. יש הרבה מאד מה לדבר בנושא זה אך אינני בטוח כי פורום כזה שכל עין מציצה בו, הוא המקום הנכון להבהיר דברים אלו, והאמת שלא הייתי מתייחס כלל, לולי כאבו לי דברי הזלזול והכסלות שנאמרו בו, אך באופן כללי אומר שאדם צריך לדעת היכן הוא עומד במדרגתו הרוחנית ומה הם הדרישות ממנו במצבו זה, כי לפעמים אדם נמצא במדרגה נמוכה (לפי דעתו), ויתכנו לכך הרבה סיבות: הן מחמת תאוותיו, הן מחמת משפחתו שגדל בה, הן מחמת עברו, הן מחמת הסביבה שמשפיעה עליו, ובמצב זה הוא נוהג עם אשתו כפי מדרגתו, אך לבו נוקפו שהנהגתו איננה כראוי, ולפעמים עצם המחשבה שעושה מעשה לא טוב, יכולה לגרום לו דכדוך ולבסוף ליפול לדכאון ומי יודע לאן יכול ליפול עוד, וידוע שעיקר העקרים בעבודת ה' הוא שמחה, ולכן עליו לדעת שאין דורשים ממנו יותר מכדי יכולתו, ואם ההלכה מתירה לו את הדבר, אל לו להכניס עצמו במחשבות המייסרות אותו ומפילות אותו ליאוש, כי זה ודאי לא רוצה הקב"ה, והלואי וכל עם ישראל יזכו למדרגה זאת שלא ירעו בשדות זרים ואף שיתירו לעצמם הכל עם נשותיהם, וצריך לדעת שהיצר הרע מבלבל את האדם כאילו רוצה הוא קדושה, אך לאמיתו של דבר רוצה הוא להפיל את האדם לשאל תחתיות, ע"י שיאסור על עצמו דברים המותרים, ויעזוב את אשתו ולבסוף ילך ויתעסק אם נשים זרות, כי כל מטרת היצר היא לאבד את האדם משני העולמות. חשוב מאד ללמד דברים אלו גם את הנשים כי לפעמים מדריכים אותם בצורה לא נכונה, וצריך לדעת שזהו היסוד העקרי בשלום בית, כי בבית שאין האיש או האשה מסופקים בעניין זה, מובטח להם שיהיה חוסר בשלום בית. כמו כן חשוב מאד ללמד את בעלי התשובה שלא יחשבו שכשחוזרים בתשובה חייבים לנהוג בפרישות, כי יכול להגרם מצב שיחזרו בתשובה ויהיו בחוסר שלום בית ומי יודע אם לא יכולים מחמת זה להדרדר שוב, ובאופן כללי יש ללמדם שבימים המותרים יכולים לנהוג כפי שנהגו עד עתה מלבד הדברים המפורשים ברמב"ם פכ"א מאסורי ביאה ה"ט ואילך (וכדאי כבר ללמוד עמו כל הפרק שם). וה' יזכנו שנזכה לשמור עצמנו בקדושה בדור פרוץ כזה ולדעת כי שכרנו גדול מאד במה שהננו גודרים עצמנו מעבירה בדור שכזה, וכמו שאמר האריז"ל למהרח"ו בדורו, ואלף פעמים ק"ו בדורנו,(וגם יש בזה תיקון גדול לפגם הידוע, בכל התגברות), ועי"ז נזכה לשמוח בחלקנו תמיד ולעבוד את ה' יתברך מתוך שמחה ואהבה ונזכה כולנו יחד לראות מהרה בשוב ה' ציון אכי"ר.
 |
|
|