מאפייני התנהגות יחודיים של הציבור החרדי


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5 6 7

סך הכל 7 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-14/1/2009 13:23

האם גם הזריזות היא מאפיין ייחודי לציבור החרדי?

הפורום השכן היה הראשון שהתייחס לאזעקה בירושלים.(שהתבררה כתקלה).

תוך כדי האזעקה כבר היו תגובות .
ברדיו עדיין שודרו פרסומות ובאתרי החדשות היו חדשות ישנות.
היו באתר למעלה מ 1000צפיות בתוך 10 דקות.!!!

נשלח ב-14/1/2009 13:41

ומה עם העזיבה של ערי הדרום ושל הישיבות שם?
האם זה מאפיין חרדי?

נשלח ב-14/1/2009 13:59

כן.אבל לחיוב.

גם בימי מלחמת המפרץ היה ויכוח בין העוזבים את תלאביב לבין הנשארים.
המסקנה היתה שמי שיכול היה כדאי שיעזוב .

הרוגים בעורף מורידים את המורל.
הרי העזיבה היא זמנית.
בעיני העובדה שהחרדים הצליחו להיקלט בבני ברק ובירושלים מעידה על המאפיין היחודי של הציבור החרדי:גמילות חסדים והכנסת אורחים.

נשלח ב-14/1/2009 15:05

על המאפיין היחודי של הציבור החרדי:גמילות חסדים והכנסת אורחים. כן אבל רק לחרדים!!!!

בעוד שבכל הארץ מארחים את האזרחים מהדרום בנדיבות ורוחב לב שלא תאמן, צימרים חדרי מלון בתי פרטיים וכד, עומדים לרשות האחים מהדרום, בלי צורך להוכיח את השקפתו הדתית המפלגתית או העדתית. כ ו ל ם מתארחים כולם מקבלים חינם והנחות גדולות. אין צורך להוכיח שיש לך 4 כנפות, ואתה מתפלל 3 פעמים ביום. ושאתה לא ספרדי. ואתה מאנ"ש

_________________

מודה ועוזב

נשלח ב-14/1/2009 22:32

צענערענע כתב:

שלום,
האם אלו לא תירוצים??
'המסקנה היתה שכדאי לעזוב' - מענין אותי של מי מסקנה זו?
ציטטתי באשכול אחר את פסיקת החזון איש ההפוכה בענין זה, ליהודי שרצה לעבור לבני ברק עקב בעיות בטחוניות בספר. אין לך חולשה גדולה מהמסקנה הנ"ל, במחילה.

מלחמת המפרץ איננה זכורה לטוב כלל. היהודים ישבו וחטפו טילים בשקט, חיכו שאמריקה תואיל לנקום את נקמתם. בושה שעלתה לנו ביוקר, להיות פרייארים במזרח התיכון זה רק מגביר תיאבון למוסלמים מסביב.

הבריחה החרדית ההמונית והמוחלטת מאשדוד, לא מלמדת טוב על הציבור החרדי. פשוט חולשה גדולה. החילוניים יותר טובים, לא בהרבה. ואין מה להשוות את שני אלו לכיפה הסרוגה שפשוט נשארים בבתים, ונלחמים גם בחזית.
אפשר לבקר את נאמנותם המוחלטת למדינה, והתמסרותם לצבא. אך יש לבדוק קודם כל האם אין אנו מדברים פשוט מפחדנות נמוכה.

ההלכה קובעת בפירוש את הדין של מי שמפחד בעת המלחמה. 'מקפחים את שוקיו'. אמנם במלחמת רשות היתה לו הזדמנות לברוח מן החזית, אך במלחמת מצווה - לא!!!

נשלח ב-15/1/2009 08:16

אלדד
ואחרי זה יחזרו לאשדוד ויבקשו תקציבים ויציינו את תרומתם הגדולה לקהילה.

נשלח ב-6/5/2009 14:17

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=9330&cat_id=1

התמונה שפורסמה ב"חדרי חרדים" מעוררת שאלות מציקות.

אמנם גם טקס ההכתרה של אובאמה צולם בטכניקה דומה אבל ההבדל הוא עצום.

בטקס ההכתרה מדובר על טקס ממלכתי שצולם בטלוויזיה וכל משתתפיו ידעו שהם צפויים לחשיפה.
כאן מדובר על אנשים שהתקבצו לתפילה ובלי שאיש יידע אותם הם צולמו בטכניקה שמאפשרת צפייה מקרוב בכל תנועה שלהם .
יש כאן פגיעה בפרטיות מעבר לנושא של אפשרות צפייה מקרוב בפניהן של נשים חרדיות שוודאי לא מעוניינות בחשיפה כזאת.
התגובות שפורסמו באתר הן של המתפעלים בלבד. אין לי מושג כמה תגובות מסתייגות היו כי למשל תגובה מתנגדת שלי לא פורסמה כמובן,כמיטב המסורת של העיתונות החרדית.

תוקן על ידי צענערענע ב- 06/05/2009 14:16:12

נשלח ב-6/5/2009 15:11

מילדותי (בחו"ל) נרגלתי לעובדה, שכאשר היה אירוע בעיר כמו שריפה, תאונה וכדו', היו יהודים וערבים מתאספים במקום וצופים במסכנים, ואילו שאר הגויים (שהיו הרוב בעיר) לא סיקרן אותם כלל האירוע.
בחו"ל הבנתי את התופעה כדבר פשוט, יהודים וערבים הם המיעוט במקום, מלוכדים ומאוחדים, כל אחד נכנס לקישקעס של השני, איכפת לו מן השני, עוזר לשני. לפיכך הורגלנו בסקרנות טבעית לכל אירוע יוצא דופן.
אותו דבר כאן בארץ החרדים לעומת החילונים, הרגילו לעצמם טבע של סקרנות יתר, וכן איכפתיות יתר.

אין זה אלא נדרש שהמקום השני בעולם שיצלמו תמונה שכזו יהא בציבור החרדי היהודי.
בכתבה המצורפת לתמונה נכתב כי מצפים כי מאה אלף איש לפחות יעיינו בתמונה לחפש את עצמם. יש כאן טעות, יפתחו את התמונה גם 600000 החרדים הנותרים שמעוניינים למצוא את חבריהם או סתם פנים מוכרות.
בטוחני כי כל אחד שפתח את התמונה עיין ועבר על רוב הפרצופים לראות אולי מכיר הוא אחד מהם, ואז....
במלחמה בעזה, היה לי חבר שגר באשדוד, כל אימת ששמע אזעקה התקשר אלי לברר היכן נפל הטיל, ותוך שתי דקות בדיקה ב"בחדרי" ידעתי לתאר לו בדיוק היכן הנפילה - ליד ישיבה ליטאית, מול המכולת, מאחורי התחנה, ובמרחק 100 מטר מקניון מפורסם. סימנים אלו ניתנו לאחר שנפתח אשכול הסברה מיוחד על חומרת פירסום מקומות הנפילה.
זה הציבור החרדי, אין מה לעשות, ואולי עדיף שכך.

נשלח ב-3/6/2009 13:44

הכי הרבה מוטיבציה (חנן גרינברג)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3722196,00.html

_________________

בברכה

נשלח ב-16/7/2009 11:24

ישרן: סקרנות חרדית ונייעס 30/1/2004

תוצאה של איכפתיות או חוסר גירויים? איך מתמודדים עם זה? יש מאמרי חז"ל נגד זה?

*****
ווטו1:

ישרן,

א. הנאה מחשבתית קלה שממנה מתפתחת אכפתיות גם לדברים שלא איכפת בעצם לעומק הנפש.

ב. ההתמודדות היא להתבונן במאיסות התעסקות זו וחוסר תועלתה.

ג. מקרא מלא דיבר הכתוב "לא תלך רכיל" וכפי שהתבאר כבר כאן בכ"מ לפי הרמב"ם רפ"י מדעות הרעיון הוא גם ללא לשון הרע, בעצם ההתעסקות המכוונת במאורעי אדם [שלא אגב התעסקות חשובה]. כל שלא בא לשבח את פועלו החשוב של האדם, הרי זה מהוה זלזול להשתמש בהוצאתו מהקשרו הרגיל למען היותו נושא לשיחה!

נשלח ב-16/7/2009 11:26

MOTI7777:

אשריך ווטו

מן הראוי לציין כאן דבר נפלא שראיתי באגרות הרמב"ם שם כותב בפירוש כבדרך אגב שאסור לאדם לשמוע שטויות.הכוונה גם אם אין בהם סרך איסור לשה"ר וכיוצ"ב.

*****
ממללא:

יעויין במשך חכמה בפרשת השבוע, על הפסוק 'והמים להם חומה מימינם ומשמאלם', שם הוא עומד על חומרת העבירות הקלות לכאורה, אותם לאוין שאין בהן מעשה ולא לוקים עליהם.