הסיפור שמרעיש את הציבור בכלל והחרדי בפרט.
כדאי לקרוא מתחילה ועד סוף לפי הסעיפים! (לא ארוך)
א.
עוד בוקר ירושלמי שטוף שמש האיר ובא לעולם לפתע מתנער הוא מכסאו,
הלא הוא צדיק יסוד עולם מרן הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א קם בהחלטיות,
אין הוא מניח לאיש לעצור בעדו. צועד הוא אל כיוון דלת ביתו, מוותר הוא על
סדר יומו הקבוע בתורה, ומתחיל לצעוד ברגליו אל עבר שערי העיר ירושלים.
האנשים רוחשים ורוגשים, רואים הם את הצדיק יוצא מביתו, צועד וצועד,
ונוהרים הם אחריו בחרדת קודש – היכן שילך הצדיק.
בגילו המופלג צעד אחר צעד מתוך מסירות נפש, המונים המונים
מתקבצים אחריו, רועשים, על מה המהומה, ועל מה הוא כי נזעק,
הצדיק יצא מגדרו?
וכשלהט בעיניו ונחישות ברגליו, אין הוא מביט אנה ואנה, רק צועד בדממה,
ואין מי שיעז לעמוד לו בדרכו.
לפתע הס הושלך בין ההמונים.. הצדיק נעצר, ואנחה קורעת לב פורצת ממעמקי ליבו..
הס ודממה, שקט ושום רחש בקרה ההמונים, שנעצרו גם אחריו.
ושוב מתחיל הוא בלי אומר לצעוד ברחוב יפו, אל עבר שערי ירושלים.
ותגעש ותרעש הארץ, ומוסדי תבל נזדעזעו. אין הוא דבר של מה בכך, הלא חידה
סתומה היא זו במעשהו של הצדיק.
בהתראה קצרה כל כך, ובכל זאת, מכל קצוות הארץ אנשים מפסיקים את עבודתם,
חנויות נסגרות על מנעול ובריח, נוהרים הם כולם,
לחזות במו עיניהם את הצדיק שיצא מגדרו.
ב.
לפתע מסמן הצדיק אל אחד מהקהל לגשת אליו. כל העיניים הופנו לעברו,
רואים הם סתם אדם ניגש בחרדת מוות אל תוך הקודש פנימה.
הצדיק מורה לו כי ברצונו ללחוש דבר מה באוזנו. כך, כשהוא רכון לעבר הצדיק,
נלחשו לתוך אוזנו כמה לחישות של קודש.
מעניין מה אמר לו הצדיק, מעניין מהו הסוד אותו ביקש הצדיק לגלות במעמד כל כך נשגב שכזה....
וכל העם מרגישים את הקולות, חשים הם איך שמשהו גדול יותר עומד לקרות כל רגע.
עומדים הם מזיעים בשמש הקופחת, ולא אכפת להם שום דבר, רק לעמוד ולהמשיך לעמוד..
להביט ולראות מעין ימים של משיח..
האדם הנלחש, רואים שהוא נסער עד עמקי נשמתו, יוצא הוא מקרבת הצדיק
באין אומר, ומתחיל לפלס לו דרך בין ההמונים בשליחותו של הרב, אל עבר מקום אחר..
אנשים אינם יודעים מה לעשות. מצד אחד, הצדיק פה במעגל באמצע הכביש.
ומצד שני, כל מה שהוא רוצה לומר להם בעצם צועד לו מהם והלאה, אל מקום בלתי ידוע....
'מה הוא אמר לך?' 'מה אמר לך הרב?' ניסו ההמונים לדלות מפיו מידע, אך ללא הועיל,
הוא לא פצה פה ולא צפצף, 'רק חכו ותראו', אמר, ולא יסף.
מתח באויר וחשמל פרוס על פני כל המרחב, אנשים דרוכים מעמקי נשמתם, ממתינים
הם בקוצר רוח לבאות..
הצדיק יושב בעיגול ונאנח. כן, רואים הם איך מזיל הוא דמעה אחר דמעה, בוכה ובוכה...
ג.
כך מגיע הוא, כבר מוקף בכמה וכמה רבבות שרק מוסיפים והולכים, אל שערי העיר ירושלים...
ההמון רוחש ורועש, אנשים תמהים למשך האירוע, ואינם מצליחים להבין דבר. הרב הצדיק
עומד פה באמצע שערי העיר,
צועד הוא לכיוון הכביש ממנו כל יוצא ובא נכנס אל עיר הקודש.
לחשושים עוברים בהמון, דיבורים אולי על המשיח, אנשים מתחילים להתרגש מהבאות,
מצפים הם בקוצר רוח לפתור כבר את החידה, שחים הם בהתרגשות גוברת והולכת,
ואינם מאמינים למראה עיניהם.
ואז זה קרה....
מליוני נשימות נעתקו בבת אחת, מליוני עיניים ננעצו במקום אחד ולא האמינו למראה
עיניהם הצדיק בכבודו ובעצמו צועד אל עבר הכביש הסואן, מגיע למרכזו, ונעצר כך במקומו..
הכניסה לירושלים חסומה.
מרן הרב אלישיב עומד באמצע הכביש, כשהמונים מסביבו, עיני הכל נשואות אל מוצא פיו, והוא עדיין שותק.
ולפתע הוא מוציא אבן גיר מכיסו, מסמן הוא במרכז הכביש צורה של עיגול, לא פחות ולא יותר.
הוא מתיישב בתוכו, מוציא תהילים, ומתחיל למלמל..
אין הדעת יכולה לסבול, והראש ממאן בכל תוקף להאמין. אנשים נותרים פעורי פה,
דוממים, מבויישים, הם חשים כי הוא קורא תהילים – עליהם..
ד.
וכל העם גם הוא בוכה עם הצדיק על מה דאבה נפשו, ועל מה המהומה?
ואז, בלי הודעה מוקדמת מראש...
לפתע קם שוב יוצא מעיגולו, מוציא שוב אבן גיר מכיסו, ומסמן עיגול אחד לידו,
עיגול גדול יותר, ומתיישב בתוכו.
ואז זה קרה.....
רעש והמולה ותהו ובהו, אנשים מתעלפים בזה אחר זה, לבבות הפסיקו
פעימתם, ופיות נפערו לרווחה מרוב תמהון והתרגשות..
המון נוסף נראה בא מרחוק, כשבראשו, לא פחות ולא יותר, צדיק יסוד עולם נוסף,
הלא הוא מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, אשר צעד ברגליו גם הוא אל עבר עיגולו של הרב אלישיב.
כך ישבו הם שניהם בתוך עיגול אחד גדול יותר, ובכו על כל אותו המון, שלא מבין,
שהתורה היא בעצם רק תורה אחת, ולא שניים....
לתגובות: [email protected] מוסר השכל......