למה מתחשק לי שמאיר פרוש יפסיד?

בהמשך לדברים שנכתבו על תפקידיו של ראש עיר, וראש עיר חרדי בפרט, יש להוסיף:
ראש עיר צריך שיהיה לו חזון של עיצוב פני העיר בהתאם לאידיאולוגיה שמנחה אותו, את מצביעיו ואת תושבי העיר.

צרכי התרבות החרדיים, נתפסים כיום במסגרת שמירה על הקיים + גידול טבעי שקיים באוכלוסיה. הקצאת קרקע למוסדות חינוך בגיל הרך, היסודי והעל יסודי (סמינרים וישיבות), וכן הקצאת קרקע לבתי כנסת ותו לא.
המושג תרבות והשכלה משוייך אוטומטית למוזיאונים, תיאטראות, אוניברסיטאות מכוני מחקר, המרכז לאומנים בימין משה, יריד חוצות היוצר בבריכת השולטן ועוד. עירית ירושלים תומכת בתקציבי ענק במוזיאון ישראל, ובגן החיות התנ"כי. הוקצו קרקעות למרכז המורמוני בהר הצופים, ולרפורמים בכפר דוד. רק לאחרונה אושרה תוכנית להכפיל את שטח גן החיות.

לראש עיר חרדי צריך שיהיה חזון להפוך את המרחב העירוני של ירושלים לעיר קדושה ליהודים. להפוך את הקמפוס הריק בגבעת רם, למרכז בינלאומי לחינוך והשכלה יהודיים, כולל בית הספרים הלאומי, שיפנה גם ליהדות התפוצות.
להקים שכונות המיועדות ליוצרים דתיים, להקים מרכזים רוחניים בשיתוף עם קהילות יהודיות בגולה, לקרוא לאדמו"רים להקים את מרכזם בירושלים. להרחיב את גבולה של ירושלים בתחומי מזרח, מערב וצפון כולל נבי סמואל. להרחיב את הרובע היהודי להר ציון ואילך.

אלו רק דוגמאות למה שחזון צריך להוביל.

באמצעים והאפשרויות הקיימות כיום, עיר יהודית דתית חרדית איננה מסתכמת רק בישיבות ובבתי כנסת, אלא בעיצוב של המרחב העירוני כעיר קדושה ובירת ארץ ישראל. יש לכך מאפיינים ארכיטקטוניים ותרבותיים דומיננטיים, ויש לשקוד לפתח אותם. בתחומים מסויים יהיה זה הקמה ויצירה יש מאין.

מוזיאונים ואוניבסיטאות, ישנן גם באמסטרדם ופאריס, והם אינן התרבות הייחודית של העם היהודי. הם אינם פסולים, כפי שסנדלריות אינן פסולות. לא הייתי מעצב את ירושלים כבירת הסנדלרים.

אני רואה כאן הצעות גרנדיוזיניות - אולי תציעו את עצמכם כמועמדים לראשות העיר ירושלים?

בין אם יהיה זה ראש עיר חרדי ובין אם הוא יהיה חילוני, הוא חייב להיות אידאליסט ובעל חזון על מנת לממש את הפוטנציאל הטמון בעיר בת 3000 שנה.

כל מועמד שמציע את עצמו לא משום אידיאל להגשמת העיר לא יביא כל תוצאות מעבר לניהול תקין או פיתוח תוכניות שיַקנו לו כבוד ותהילה.

(ראוי לציין כי דווקא אולמרט הוא שיזם את הרכבת הקלה אף שהיה ברור כי מי שיעמוד בראשות העיר אחריו (או לצערינו אחרי אחריו... ניהול כושל...) הוא שיגזור את הסרט )

נראה שיש כאן עוד אחד שמסכים עימנו.

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6628&cat_id=1

רק שיש מספר שאלות:
1. האם הנ"ל חשבו על חילול ה' בצעדיהם. בדורות קודמים היו חוששים לכל נדנוד של חילול ה' וכאן הם מוכיחים שלא ניתן להאמין להם. (יומא פו . "היכי דמי חילול ה' אמר רב כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר").
2. כמה אנשים יורדים במעלתם הרוחנית לאחר התנהגותם הבזויה של אנשים אלו. לכאורה כלפי חוץ הם כל היום מדברים על דאגה לרוחניות, מוצאים חומרות ממקום שלא ידעום קדמונינו ובמחי התנהגותם הורסים הכל.
3. האם ניתן יהא לסמוך עליהם בעתיד. האם הם לא יהיו צועק בעתיד צועקים לשוא כאשר הם יהיו זקוקים לאחרים?

אינני יודע מי אחראי על הנושא הסב, הנין או רוח הקודש אבל יש צורך פעם לקבל איזה הסברים.

רק אתמול שאלנו כיצד יושפעו המנהיגים מהחלטותיהם וכבר זכינו לתחילת שרשור הבוחן את "כבוד התורה" לאור התנהגות זו.

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2480230&forum_id=771

שרפ
את מי אתה מעדיף כראש עיר?

מכל המועמדים את ברקת, כי לדעתי הוא ינהל את העיר באופן יותר מאוזן מכל מועמד חרדי.

כשמינו וועדה קרואה לבני ברק נטען שרצוי שראש הוועדה יהיה מקבוץ מזרע.
(בסוף מינו את עמוס מר-חיים, נכדו של החלקת יואב).

בע"ב

והוכח שהיה יותר גרוע.

איך הוכח?

לדעתי הבעיה העיקרית של ירושלים היא הבניה הבלתי חוקית במזרח העיר שמשולבת בד בבד עם הגירה המונית של ערבים ישראלים ופלסטינים אל תוך תחומי העיר.

במבט אסטרטגי שום בעיה אחרת לא מהווה איום קיומי על חיינו בעיר הקודש.
פרוטקציות וסיעתיות לא יהרגו אותנו, הערבים כן.

מן הענין להזכיר כאן את סקירתו של ראש השב"כ לאחרונה על הקיצוניות הגוברת בקרב ערביי ירושלים, כולנו זוכרים את הפיגוע הנורא במרכז הרב ושלשת פיגועי הדריסה שכולם בוצעו ע"י ערביי מזרח העיר.
בנושא זה יש יסוד להניח שמאיר פורוש יהיה תקיף יותר שכן הוא ידוע כימני בדעותיו הפוליטיות
בתקופתו כסגן שר השיכון הוא תמך מאד בהתנחלויות.
ניר ברקת לעומתו היה עד לא מזמן חבר סניף קדימה בירושלים והביע תמיכה באריק שרון בתקופה שלאחר ההתנתקות.

שיקול זה גובר על כל האחרים ומהווה סיבה ברורה להצביע פורוש.

השבוע בעלון שבת בשבתו היו שתי מודעות של מועמדים פרוש וברקת.
פרוש גירד 10 נושאים בהם הוא ידאג לציבור הדתי לאומי.

נושא אחד הוא לא הזכיר את נושא התעסוקה, בשבילו כנראה האיסור לעבוד זה בבחינת "יהרג ואל יעבוד".

לצערנו, כיום ברור יותר מתמיד, שבחירה במועמד חרדי היא אסון.