|
|
| נשלח ב-31/8/2008 22:22 |
|
| |
מלח, זה זכור לי מספר 'החסידות' של מרכוס. אבל אולי אני טועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2008 23:01 |
|
| |
משהו שכתבתי בעבר על המשפט המוזר הזה:
סימטריה ואסימטריה אינם מדדים לשלמות. ישנם חפצים שדווקא
האסימטריה היא תכונתם האופטימלית וכך דרך פעולתם. גם באומנות בפרט בתקופות
מאוחרות ובאומנות מודרנית, יש נישה גדולה מאד שבה האסימטריה שולטת בכיפה.
סולם - כמו חפצים נוספים - שימושו הוא ע"י עיקומו. כעת כאשר אנו
בודקים האם הסולם מושלם הוא אכן מושלם, הוא עקום בדיוק בזוית הרצויה. אך
האם הסולם ישר? לא ולא!
לב, כאשר מדברים על לב אנו מדברים על הרגשותיו של האדם. כאשר ליבו של
אדם שמח, הוא לא שואף ליותר, טוב לו, בעצם המצב מושלם. כאשר ליבו שבור,
הוא נצרך לתקן את שברו, הוא רוצה להשלים את ליבו, להפוך את גיבוב השברים
לחלק שלם אחד. אך ליבו של מי 'שלם'? ודאי שליבו של האיש השמח שלם, והלב
השבור - שבור. מי עדיף, האם מי שליבו מושלם ותאוותו בידו, או שמא שבור הלב
ששואף לגדולות? סביר להניח שבעל השאיפה - שבור הלב - מכיוון שהולך בדרך
הישרה.
מושלמות אובייקטיבית אינה נמדדת ביחס לשלמים אחרים. כוס שלמה
אינה נחותה בשלמותה ממגדל האמפייר סטייט, שניהם שלמים כל אחד בפורפורציה
שלו.
לב שלם כאשר הוא שלם, זו מציאות. מצב של שברון לעולם אינו שלמות. אבל
מאיזה לב תבוא יותר תוחלת? אולי מלב שבור ששואף לשלמות וכל עוד שהוא לא
שלם הוא משלים עוד ועוד חלקים.
למשל, פאזל העשוי משלושה חלקים מורכב, הרי שהוא שלם, פאזל העשוי מאלף חלקים שהרכבו רק מחצית חלקיו, אינו שלם אבל יתכן שערכו רב יותר.
ישנן שיטות בפרט חסידיות שבהן מקדשים את הנפילות והמעידות, לשיטות אלו
הלב השבור הוא המטרה המושלמת. מכיוון שאין אני נמנה על האנשים שמקדשים את
חטאיהם ולשבריהם שלם יקראו, אני לא מסכים שאין יותר שלם מלב שבור. כי
השבור לעולם שבור והשלם לעולם שלם. גם אדם ששואף לגדולות ונצורות מחמת
שברונו, חוסר סיפוקו וכו' הוא לא מושלם ורחוק מלהיות שלם, הוא תכליתי
והולך בדרך ישרה יותר מהסולם העקום, אך הוא לא מושלם.
מסקנה: אין אדם מושלם, יש אדם השואף לשלמות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 00:04 |
|
| |
מרחביה - תודה. אני מכיר את המחבר אבל לא את ספרו.
אפשר לקבל הבהרה למשפט "ישנן שיטות בפרט חסידיות שבהן מקדשים את הנפילות והמעידות"?
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 01/09/2008 0:06:32
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 00:52 |
|
| |
נראה לי שזה ברור. ברסלב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 01:05 |
|
| |
ברסלב מקדשים את חטאיהם? לא יאומן!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 01:18 |
|
| |
איני יודע האם ההגדרה 'מקדשים' היא מדויקת, זה קצת צורם... אבל בהחלט הם מתייחסים לנפילות בשוויון נפש כיון שבתפישת עולמם זהו חלק בלתי נפרד מהעליה.
אי אפשר לעלות לירושלים בלי לרדת קודם לכן בקסטל...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 03:57 |
|
| |
"כי שבע יפל צדיק וקם" כתוב רק בס' משלי נוסח ברסלב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 07:58 |
|
| |
מתוך מכתבו הידוע של הגר"י הוטנר זצ"ל:
החכם מכל אדם אומר "שבע יפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע יפול צדיק, מכול מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה" שבע הנפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר הרע.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 10:08 |
|
| |
ומי אומר ש'החכמים' שבדברי הגר"י הוטנר אינם במקרה זה רבי נחמן ותלמידיו?
ואולי לא להם כוונתו, אבל גם הוא סובר כמותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 11:27 |
|
| |
חזק .......
מרכוס הוא לא מקור נאמן לקאצק
האם ראית זאת גם במקור אחר יותר אמין
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 11:46 |
|
| |
לא זכור לי כעת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 12:56 |
|
| |
אכן, ההגדרה "מקדשים" היא הצורמת. אבל בקטע של 'מזוהר' קדושה זו היא בדווקא, שלפיכך אין הוא נמנה עמהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 13:04 |
|
| |
"כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה", לפי ההקשר של הפס' אינו מדבר כלל בנפילה רוחנית, אלא נפילה גשמית, כמו שפירשו כל המפרשים, וכתב ר' אברהם אבן עזרא, שהוא כמו "רעות רבות צדיק ומכולם יצילנו ה'".
לא ידוע לי על שום מקור קדום שמפרשו על נפילה רוחנית, אלא כל המדרשים והראשונים מצטטים זאת על נפילה גשמית.
לפי"ז ברור שפי' הפסוק שאע"פ שהוא נופל, הוא קם, שה' מצילנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 13:09 |
|
| |
ומה בכך שכל המדרשים והראשונים מפרשים על נפילה גשמית? האם זה מונע בעד ספרי החסידות לפרש זאת על נפילה רוחנית? וראה בס' התניא בסוף ההקדמה ל'שער היחוד', שמפרש זאת על נפילה רוחנית. אלא שגם נפילה זו אינה נפילה בחטאים (כפי שמשמע לכאורה מלשונו של ר"י הוטנר, שמסמיך זאת ליצה"ר), אלא שהצדיקים נמצאים בעליה מתמדת, ובין כל עליה לעליה הם בשלב ביניים של "חלל רוחני" או "ריקנות" (יציאה מדרגה אחת בטרם נכנסו לדרגה אחרת) שזו כעין נפילה. אלא שבעצם היא הכנה מוכרחת לעליה שתבוא בעקבותיה.
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 01/09/2008 13:09:15
|
|
|
|
|