קברי צדיקים

אני מבקש את עזרת הגולשים.
אני עורך מחקר אודות התפתחות מסורות קברי צדיקים בארץ ישראל.
רבים מהקברים נוספו בדורות מאוחרים, חלקם על בסיס זיהוי משוער, וחלקם מתוך סיבות שונות.
מי שיכול להביא חומר על קבר כלשהו, והתפתחות המסורת סביבו - יבורך.

לדוגמא: בקדש נפתלי, יש מסורת על קברו של ברק בן אבינועם, לאחר תקופה נוספת מסורת על דבורה הנביאה, ולאחר תקופה נוספים יעל וחבר הקיני. הנסיבות - מובנות מאליהם. (מקור: ראה אוצר מסעות של י.ד. אייזנשטיין, ושם תראה איך בכל מסע מאוחר יותר נוספים קברים.)
לאחרונה נוספו שם קברי נפתלי וזבולון, כנראה מתוך הנחה שהשם קדש נפתלי קשור לנפתלי, ואי ידיעה שהשם קדש-נפתלי בא להבדיל מקדש הדרומית על גבול ארץ אדום. ציון התוספת "נפתלי" בצמוד ל"קדש", בא לסמן את הנחלה בה נמצאת העיר.
מישהו שריחם על נפתלי בבדידותו, קרא לאחיו זבולון לבוא לשכון על ידו.
(ברור שאין מסורת במשך כל תקופת המקרא, תנאים ואמוראים, על קברי השבטים, מלבד יוסף. אין לכך שום אזכור בספרות מתקופה זו.)
למי שמגיע למקום ומבין מעט בארכיאולוגיה ברור שהמקומות המצויינים הם ארונות קבורה ששייכים למקדש הפגני הסמוך. קדש המקראית נמצאת בצד השני של הכביש למעלה, ממילא סביר שהקברים אינם קשורים אליה. כך גם מתוארכים הסרקופגים (ארונות הקבורה היפים מאבן) המצויינים.

דוגמא נוספת: מערת רשב"י בפקיעין.
בהקדמת התיקו"ז מצוין שרשב"י נטמן במדבר לוד. במדרש קהלת מצוין "מערתא דפקע", זו פקיעין. כלום פקיעין נמצאת במדבר לוד? 
בתוספתא סוטה ז ט "מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר (בן) חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין". מתוספתא זו מסיק הכפתור ופרח שאכן פקיעין נמצאת למערב צריפין, מקומה של ראשון לציון כיום, בין יבנה ללוד.
הזיהוי בדורות המאוחרים יותר כי פקיעין היא במקום הכפר בוקיע שבגליל, וחוסר הידע שסיפורו של רשב"י מתרחש כנראה לפני חורבן יהודה במרד בר כוכבא (יוסי ששתק יגלה לציפורי, כלומר, מדובר בתקופה שציפורי מרוחקת ממרכז היהדות, יבנה), מעלים את הצורך לזהות את המערה שם. המעיין במרכז הכפר, מעלה את רמת המהימנות לזיהוי.
(כאן, אגב, נוצרת טעות מעניינת, שמורידה בהרבה את גודל הנס בבריאת המעיין לרשב"י. באזור ראשון אין מעיינות כלל, ידוע הסבל הרב שהיה מנת חלקם של ראשוני ראשל"צ מחוסר המים, עד שכאשר מצאו מים הפך הדבר ליום חגם הגדול, ועד היום מתנוססת על סימלה של העיר הפיסקה "מצאנו מים". בריאת מעיין לרשב"י במקום הוא אכן נס, כמאמר הגמרא. לעומת זאת, אזור פקיעין המצוין כיום, משופע במעיינות, ואין שום נס במעיין שנובע במקום. ודאי לא במעיין המוכר כיום שאינו צמוד למערה כלל)
בספרי המסעות, בתחילת תקופת ציון המקום כתוב שהחרוב איננו. עם השנים, צומח - או ניטע במקום, עץ חרוב, שבמשך הזמן מקבל את יחוסו - כמובן, לחרוב העתיק של רשב"י.

מי שיכול להוסיף דוגמאות כאלו, בציון מקורות, יבורך.

אבקש, לא להכנס באשכול זה לפולמוס אודות עצם ההשתטחות על קברים, ולא להסיט את מטרת האשכול.

<"מר לבנוני, היית פעם בבית הספרים הלאומי">

אני חושב שהוא היה שם  לפחות פעם אחת.

לפני שנים רבות הייתי בטבריה במקום שצויין קברי נשים צדקניות. (כמדומני, בלהה, זילפה, אלישבע אשת אהרן, ועוד) וביניהן צוין גם שקבורה שם מרים הנביאה.
מה נעשה, שיש ספר קדום, בו כתוב במפורש שהיא נקברה במדבר.
(במדבר כ' א') וישב העם בקדש, ותמת שם מרים, ותקבר שם.

כמדומני ששמעתי שכבר שינו את השילוט שם.

מלח,

"צוואות השבטים" אינו ספר מתקופת השבטים. צוואות השבטים הוא ספר מאחרית ימי הבית השני [אם כי רגליים לדבר שמדובר בעיבוד של ספרות קודמת מעט בזמן, אלא שאיני זוכר מראי מקומות למחקרים הללו]. בני יעקב נפטרו במצרים, למעלה מ-1,500 שנה קודם לכתיבת הצוואות...

[במילים אחרות, הצוואות הן מתקופת השבטים, בערך כמו שהן מתקופתנו...]

בשמחה,

נקל לעובדי הקברים לשנות את ספר במדבר מלשנות את אמונתם בשילוט הקדוש!

_________________

יעקב. שמא אבידתך היא ספרו של התייר היהודי מאיטליה משה באסולה "מסעות ארץ ישראל". או לבן ארצו הקדום יותר משולם בן מנחם מולטרה ולספרו "מסע משולם מוולטרה"

כפי שנוכחתי לדעת באשכול שציינתי לעיל. ספרו של ד"ר זאב וילנאי "מצבות קודש בא"י" הוא מעין לא אכזב לנושא הקברים וזיהויים בספרות הקדומה.

ואם הללו הן אבידותיך, תוכל למוצאן באוצר המסעות של אייזנשטיין.