| נשלח ב-16/9/2008 23:46 |
 |
| |
קברי צדיקים
אני מבקש את עזרת הגולשים.
אני עורך מחקר אודות התפתחות מסורות קברי צדיקים בארץ ישראל.
רבים מהקברים נוספו בדורות מאוחרים, חלקם על בסיס זיהוי משוער, וחלקם מתוך סיבות שונות.
מי שיכול להביא חומר על קבר כלשהו, והתפתחות המסורת סביבו - יבורך.
לדוגמא: בקדש נפתלי, יש מסורת על קברו של ברק בן אבינועם, לאחר תקופה נוספת מסורת על דבורה הנביאה, ולאחר תקופה נוספים יעל וחבר הקיני. הנסיבות - מובנות מאליהם. (מקור: ראה אוצר מסעות של י.ד. אייזנשטיין, ושם תראה איך בכל מסע מאוחר יותר נוספים קברים.)
לאחרונה נוספו שם קברי נפתלי וזבולון, כנראה מתוך הנחה שהשם קדש נפתלי קשור לנפתלי, ואי ידיעה שהשם קדש-נפתלי בא להבדיל מקדש הדרומית על גבול ארץ אדום. ציון התוספת "נפתלי" בצמוד ל"קדש", בא לסמן את הנחלה בה נמצאת העיר.
מישהו שריחם על נפתלי בבדידותו, קרא לאחיו זבולון לבוא לשכון על ידו.
(ברור שאין מסורת במשך כל תקופת המקרא, תנאים ואמוראים, על קברי השבטים, מלבד יוסף. אין לכך שום אזכור בספרות מתקופה זו.)
למי שמגיע למקום ומבין מעט בארכיאולוגיה ברור שהמקומות המצויינים הם ארונות קבורה ששייכים למקדש הפגני הסמוך. קדש המקראית נמצאת בצד השני של הכביש למעלה, ממילא סביר שהקברים אינם קשורים אליה. כך גם מתוארכים הסרקופגים (ארונות הקבורה היפים מאבן) המצויינים.
דוגמא נוספת: מערת רשב"י בפקיעין.
בהקדמת התיקו"ז מצוין שרשב"י נטמן במדבר לוד. במדרש קהלת מצוין "מערתא דפקע", זו פקיעין. כלום פקיעין נמצאת במדבר לוד?
בתוספתא סוטה ז ט "מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר (בן) חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין". מתוספתא זו מסיק הכפתור ופרח שאכן פקיעין נמצאת למערב צריפין, מקומה של ראשון לציון כיום, בין יבנה ללוד.
הזיהוי בדורות המאוחרים יותר כי פקיעין היא במקום הכפר בוקיע שבגליל, וחוסר הידע שסיפורו של רשב"י מתרחש כנראה לפני חורבן יהודה במרד בר כוכבא (יוסי ששתק יגלה לציפורי, כלומר, מדובר בתקופה שציפורי מרוחקת ממרכז היהדות, יבנה), מעלים את הצורך לזהות את המערה שם. המעיין במרכז הכפר, מעלה את רמת המהימנות לזיהוי.
(כאן, אגב, נוצרת טעות מעניינת, שמורידה בהרבה את גודל הנס בבריאת המעיין לרשב"י. באזור ראשון אין מעיינות כלל, ידוע הסבל הרב שהיה מנת חלקם של ראשוני ראשל"צ מחוסר המים, עד שכאשר מצאו מים הפך הדבר ליום חגם הגדול, ועד היום מתנוססת על סימלה של העיר הפיסקה "מצאנו מים". בריאת מעיין לרשב"י במקום הוא אכן נס, כמאמר הגמרא. לעומת זאת, אזור פקיעין המצוין כיום, משופע במעיינות, ואין שום נס במעיין שנובע במקום. ודאי לא במעיין המוכר כיום שאינו צמוד למערה כלל)
בספרי המסעות, בתחילת תקופת ציון המקום כתוב שהחרוב איננו. עם השנים, צומח - או ניטע במקום, עץ חרוב, שבמשך הזמן מקבל את יחוסו - כמובן, לחרוב העתיק של רשב"י.
מי שיכול להוסיף דוגמאות כאלו, בציון מקורות, יבורך.
אבקש, לא להכנס באשכול זה לפולמוס אודות עצם ההשתטחות על קברים, ולא להסיט את מטרת האשכול.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 00:14 |
|
| |
באחד מכרכי תחומין התפרסם מאמר מקיף על הציונים שגילה האר"י הק' מבחינה גיאוגרפית, וכן שייכותם למוחזק אצלנו כיום. או שהינך מכיר את המאמר או שאתה אפי' כותבו....
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 01:03 |
|
| |
כיצד ניתן לדחוס לאשכול אחד, נושא שנכתבו עליו מאמרים וספרים אין קץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 09:40 |
|
| |
מציץ, לבנוני, וכל הבאים אחריהם...
הוא אשר ביקשתי, נא לציין מקורות מדוייקים.
אם לא קשה - גם תקציר מה הנושא המדובר, ומסקנות עיקריות. אבל בעיקר, מ"מ מדויקים עד כמה שאפשר. תודה.
(בהתנצלות, אבל חיפוש בתחומין הוא יותר מתחום שבת. ו"מאמרים וספרים אין קץ" אינו מקדם אותי במאומה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 10:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 10:38 |
|
| |
אף כאן דשו בזה קצת
סגולת התפילה בעמוקה
מאמר ארוך ומפורט מאת הרב חזקיהו רטשטיין בשם "זהוי קברי צדיקים בגליל ע"פ האר"י" נדפס בתחומין כרך טו עמ' 60
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 11:22 |
|
| |
| אני_בעודי כתב: |  |
(בהתנצלות, אבל חיפוש בתחומין הוא יותר מתחום שבת. ו"מאמרים וספרים אין קץ" אינו מקדם אותי במאומה.) |
|
לתחומין יש מפתחות מעולים. גם בסוף כל כרך עשירי, וגם פשוט וקל, כאן: http://www.zomet.org.il/?CategoryID=170
יש גם תקליטור לתחומין. אולי כדאי לעשות מחקר בסיסי ביותר לפני הפנייה. ובכל זאת:
|
ששון, אברהם
|
התהליך העממי של התקדשות קברים בישראל
|
כיוונים חדשים 4 (תשסא) 153-170
|
|
גונן, רבקה
|
כיצד נוצר קבר יהודי קדוש : מקרה קבר רחל אשת רבי עקיבא
|
אל קברי צדיקים (1998) 75-85
|
|
עמר, זהר מהדיר
|
ציוני קברים בארץ-ישראל
|
קובץ על יד יד (תשנח) 275-296
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 14:59 |
|
| |
אצל ספרניות אולם הקריאה של הספריה הלאומית יש רשימה (אולי מתוך מאגר כלשהו) של מאמרים שנכתבו על כל אתר ואתר בא"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 15:05 |
|
| |
מר לבנוני, היית פעם בבית הספרים הלאומי?
יש שם כמה וכמה אולמות קריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 21:45 |
|
| |
א. המאמר עליו מדבר מציץ ומליץ הוא ככל הנראה מאמרו של הרב חזקיהו רוטשטיין 'זיהוי קברי צדיקים בגליל ע"פ האר"י' (תחומין טו עמ' 60 ואילך). גוף המאמר הינו ניתוח הקטע הרלוונטי משער הגלגולים והשוואתו לתיאור השטח.
ב. בניגוד לדברי המליץ, הרי שלפי הנלע"ד כל הענין כביכול האר"י 'גילה' את מרבית הקברות בגליל היא פטומי מילי בעלמא. מתברר שזיהויים של רובם המכריע של הקברים המנויים בשער הגלגולים מתועד כבר בספרות קדומה לאר"י, החל ממסעות בנימין מטודלה וסיבוב רבי פתחיה ועד לספר שלם המעד את המסורות על הקברים בגליל (ושמו פרח מזכרוני ברגע זה וברוך שיחזיר לי אבדתי) שנדפס בשנות העשרים או השלושים של המאה השש-עשרה, כארבעים שנה קודם לבוא האר"י צפתה. מיעוט קטן ביותר של זיהויים לא מצאתי זכרו במקורות קדומים לאר"י, ואפשר שלא טרחתי דיי, או שמא לא תועדו כל המסורות עלי ספר.
ג. הערה לא פחות חשובה, שכבר עמד עליה רוטשטיין במבואו למאמר הנ"ל, היא הסתירות בין מספר זיהויים המוכרים לנו משער הגלגולים הנזכר לבין מסורות עתיקות יותר ואף למקרא מפורש. במקרא נתבאר (דה"ב כד טז) כי יהוידע הכהן נקבר בקברות המלכים בעיר דוד, ואילו בשער הגלגולים מצויין קברו בגליל. סתירה מעניינת אחרת היא זיהוי קברו של רבי עקיבא בטבריה, לאחר שנתבאר במדרש משלי כי הוא נקבר בידי אליהו באנטיפרס של קוצרים (ככה"נ הכוונה לקסטרא של אנטיפטריס).
ד. יש גם זיהויים רבים שקבלתם כפשוטם מהווה קושי, כמו זיוהוי קבורת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, שניהם מהזוגות, עם יוסי בן המשולם, שכל זיקתו אליהם בשמו הפרטי. כמו כן תמוהה קבורתם של אישים שפעלו ביהודה (בניהו בן יהוידע כמשל) ובחוצה-לארץ דווקא בגליל. רוטשטיין עצמו, מתוך צורך להגן כביכול על האריא"ל (כביכול כבודו בגילוי קברות), נזקק לומר שככל הנראה אין הכוונה בכל המקומות בקברות כפשוטם אלא בציונים לנפש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 00:33 |
|
| |
| אני_בעודי כתב: | | | ברור שאין מסורת במשך כל תקופת המקרא, תנאים ואמוראים, על קברי השבטים, מלבד יוסף. אין לכך שום אזכור בספרות מתקופה זו. |
|
אולי אין מסורת, אך בספרות בת התקופה המוזכרת - 'צוואות השבטים שנכתבה ע"י בן אחת הכיתות במדבר יהודה מוזכרים קברי בני יעקב בחברון (בסוף צוואות כל השבטים (כולל יוסף!), למעט שמעון).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 06:52 |
|
| |
<"מר לבנוני, היית פעם בבית הספרים הלאומי">
אני חושב שהוא היה שם לפחות פעם אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 07:53 |
|
| |
לפני שנים רבות הייתי בטבריה במקום שצויין קברי נשים צדקניות. (כמדומני, בלהה, זילפה, אלישבע אשת אהרן, ועוד) וביניהן צוין גם שקבורה שם מרים הנביאה.
מה נעשה, שיש ספר קדום, בו כתוב במפורש שהיא נקברה במדבר.
(במדבר כ' א') וישב העם בקדש, ותמת שם מרים, ותקבר שם.
כמדומני ששמעתי שכבר שינו את השילוט שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 09:39 |
|
| |
מלח,
"צוואות השבטים" אינו ספר מתקופת השבטים. צוואות השבטים הוא ספר מאחרית ימי הבית השני [אם כי רגליים לדבר שמדובר בעיבוד של ספרות קודמת מעט בזמן, אלא שאיני זוכר מראי מקומות למחקרים הללו]. בני יעקב נפטרו במצרים, למעלה מ-1,500 שנה קודם לכתיבת הצוואות...
[במילים אחרות, הצוואות הן מתקופת השבטים, בערך כמו שהן מתקופתנו...]
בשמחה,
נקל לעובדי הקברים לשנות את ספר במדבר מלשנות את אמונתם בשילוט הקדוש!
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 11:35 |
|
| |
יעקב. שמא אבידתך היא ספרו של התייר היהודי מאיטליה משה באסולה "מסעות ארץ ישראל". או לבן ארצו הקדום יותר משולם בן מנחם מולטרה ולספרו "מסע משולם מוולטרה"
כפי שנוכחתי לדעת באשכול שציינתי לעיל. ספרו של ד"ר זאב וילנאי "מצבות קודש בא"י" הוא מעין לא אכזב לנושא הקברים וזיהויים בספרות הקדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 13:25 |
|
| |
ואם הללו הן אבידותיך, תוכל למוצאן באוצר המסעות של אייזנשטיין.
|
|
|
|
|
