|
|
| נשלח ב-19/9/2008 15:21 |
 |
| |
אין עומדין להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה שלא יהא לבו טרוד בה (או"ח סי' צג).
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2008 15:26 |
|
| |
לגבי הסיפור על רי"נ, דייקתי לכתוב "מסורה מסויימת", והסיפור מופיע פעמיים בספר חמדת ימים (שאינו נאמר במסורותיו, שכן מדביק מסורות כפי רצונו), וראיתי גם שמציינים גם לכת"י של שבחי האר"י (ולא צוין שם אם כת"י זה עתיק יותר מחמדת ימים), אם נקבל שספר חמדת ימים הינו ספר שבתאי (ויש דברים בגו), יש יסוד מסויים לדברי ג"ש. וידוע שאכן סותר לדמותו המתוארת בספר החזיונות. (אם כי בספריו הוא מתגלה כאדם בעל קומה מוסרית, כך בספר החדש שנדפס לאחרונה מכת"י מקוה ישראל)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2008 15:59 |
|
| |
אתנחתא, כ"ז אכניס. בשבחי האר"י המיוסד על אגרות הר"ש שלומיל (שהוא המקור האמין והקורב ביותר, ודלא כגירסת מ' בניהו בצעירותו) אין זכר למעשיה זו. רק בכתה"י של תולדות האר"י מופיע סיפור זה. וכולם מאוחרים לחמד"י.
אגב אתה עדין לא השיבות על שאלתי, איזה נוסחה נמצאת בפרע"ח שהרב בעה"ת לא כללה בסידורו רק משום שלא תפס דברי האר"י כפשוטם. נא להשיב ביושר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2008 19:20 |
|
| |
סליחה לא שמתי לב לשאלתך ואתך הסליחה.
בכלל בעל התניא לא כתב מבוא לסידורו ולכן אין לנו ללמוד מדרכיו ומגישותיו בהלכה ובקבלה להתחקות אחרי הכרעותיו, ואכן דבר גדול ועצום עשה בעל שער הכולל שחיקר ואיזן להתחקות אחרי ההכרעות בסידור הן בהוראות והן בהלכה.
אך עם זאת מצאנו בכתובים שלש התייחסיות של בעל התניא בעצמו שנרשמו מפיו על סידורו, אחת היא בהקדמת מהרי"ל אחי הרב לסידור ששם מביא כמה שמועות ממנו, ושמועה אחת היא לגבי ה' מלך מלך ימלוך שלפי האריז"ל צריכים להיות מנוקדים בפתח, והרב ניקדם בקמץ, ובעל התניא מבאר שבעצם זה בגלל שהספרדים אינם מבחינים בין פתח לקמץ (בעצם כבר העלה הרעיון רז"ה לגבי ענין אחר) ולכן לא ניקד בדיוק כפשט הפשוט של האריז"ל.
וזהו דוגמא אחת (עיין על כך בספר 'הסידור', במאמר האחרון).
שני דברים אחרים שהסביר, הוא למה הכניס ובני בחרת כמענה לשאלת הרלוי"ץ מברדיטשוב (נדפס שם בהסידור עמ' תכ"ז), אך חסר שם התייחסות לעובדה שהוא סוטה מתבי האריז"ל. (בכתב אחד נאמר שהיה מכתב על כך בנסתר ובנגלה). וקטע אחר להסביר כמה דברים בבברכות ק"ש נדפס בס' מאמרים הקצרים עמ' תקפ"א.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 19/09/2008 19:37:23
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 22:09 |
|
| |
לבנוני,
ההלכה ידועה, אך יש גם תוספת להלכה זו והיא שכיום שאין מכוונים זהו רק עניין לכתחילה.
מסתבר שבישיבות הק' שעוסקים בלימוד במשך כל היום, חישבו וקבעו כתחילה אין לשנות את מועד התפילה הקבוע (הרי ישנה חשיבות מיוחדת לסדרי הישיבה), אלא רק למנוע מכשול מדיבור בשעת חזרת הש"ץ.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 22:27 |
|
| |
תשובות הישיבה'לייט למנהג רבותיהם נגד ההלכה (אשר ודאי הם חושבים שהם תשובות חותכות) מן הסתם מעלה חיוך על פניו של לבנוני.
כשאני לעצמי הייתי אומר שבזמן החורף בליטא היום היה כל כך קצר שבין שחרית לשקיעה לא נשאר זמן להספיק אפי' סדר א' ברצף ולכן הקילו לקצר את מנחה כל מה שיכלו. (איך זה נמשך לזמן קיץ היא שאלה אחרת ולא ננעלו שער התשובות).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 23:02 |
|
| |
לענין דעתו של האריז"ל במנחה ללא חזרה, אני לתומי
סברתי שיש הבדל בין "היה נזהר בתכלית" ו"לא הניח" לאחרים,
לבין דברים שמסר לרח"ו בלחישה.
אבל מכיון שחילוק זה נראה לאחרים כמופלא משכלם, אין לי
אלא להסיק מכך שאני לוקה בהבנת המקרא. ובזה אמשוך ידי מחילוק זה.
נכתב כאן ש"לא הניח" לאחרים לקצר במנחה
"בבית מדרשו".
אולי כדאי לדון בשאלה, האם היה לאריז"ל בית-מדרש
משלו, שבו נהגו לפי הוראותיו ונוסח התפילה שלו, או שמא התפלל בביהכ"נ הכללי
ואת מנהגיו שמר לעצמו.
מכך שבימים הנוראים (או ביוכ"פ) הלך להתפלל
בביהכ"נ של האשכנזים מפני שנוסח פיוטיהם (או סדר העבודה) היה נראה בעיניו
יותר, נראה שלא היה לו בימ"ד משלו.
לענין 'יגדל', נכתבה כאן לעיל התבטאות שנוהגים בה אלו
המתיימרים להתפלל בנוסח האר"י.
האם חוץ מחב"ד יש עוד המתיימרים בכך, והם אומרים
'יגדל'? שהרי בנוסח חב"ד אין אומרים 'יגדל'.
ואגב כך, איש עדיין לא הסביר מהו 'נוסח האר"י' –
כהגדרת החת"ס – שבו התפללו רבותיו של החת"ס.
לענין לבישת הט"ק, האריז"ל שולל את אלו
הלובשים את הט"ק "על כל בגדיהם". הוא לא בא לשלול את מנהגו של
ר"ח קנייבסקי, אלא את מנהגם של אלו הלובשים את הט"ק מעל המלבוש העליון
שלהם, וכך הם מהלכים בראש כל חוצות והווי יוהרא.
ולא מצינו בין החסידים מי שנוהג כן.
אלו החסידים שאינם משנים ממנהג אבותיהם אפילו כחוט
השערה, הולכים גם בביתם בבגד העליון, וכמובן שהט"ק מכוסה.
ואלו ש"מקילים" לעצמם להוריד בבית את הבגד
העליון, ונשארים עם הט"ק (באם הם מקילים להוריד גם את הוועסט), לא בטוח
שעליהם היתה כוונתו של האריז"ל.
אך עדיין נותרו דברים שגם החסידים אינם נוהגים בהם כדעת
האריז"ל, כגון שלובשים בש"ק בגדים שחורים, אע"פ שרח"ו כותב
"קבלתי ממורי" בשלילת בגדים שחורים (ובכה"ח סי' רסב אות כו הביא
מכמה פוסקים שיש לחשוש ליוהרא בלבישת בגדי לבן במקום שאין נוהגים בזה).
אבל לא נאמר שמשום כך אין להם להיזהר גם בדברי
האריז"ל לגבי חזרת הש"ץ במנחה.
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 20/09/2008 23:02:21
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 05:09 |
|
| |
שיבד
מעלה חיוך על פני, אדם שלא ראה את דברי הרמב"ם ומביע דעה. הם מובאים ברדב"ז, לתוספת נוחות. אם תשאל אותי: לולי דמסתפינא מחבראי הייתי מבטל גם בשחרית את החזרה, ומעמידה על קצרצרה. טעם התקנה כמעט לא שייך כיום, ובמציאות אינו קיים בכלל. הצבור עיף ויגע וגו' ולא מאזין ולעתים גרוע מכך. נחסוך 16 ברכות ואמנים שעליהן. ברכת כהנים לבני א"י מדרום לאיזה קו לא ברור, ולספרדים בכל העולם, תשמר לשבתות. מה רע?
לבנוני
הלשון של 'לא היה מניח' היא לשון שמתיחסת לדבר שתלוי באחרים, משא"כ בקדוש שהוא דבר פרטי. ולצורך הענין אי"ז משנה אם היה לו בימ"ד פרטי אם לאו. הוא 'לא הניח'-במקום בו התפלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 07:33 |
|
| |
מנהשורה:
ראיתי דבר הרמב"ם, ואז מה? אנו פוסקים כהרמב"ם בזה? אולי את היודע שמאז הרמב"ם היו רבותינו הצרפתים, הרא"ש הטור ואחריהם השו"ע, ואינם פוסקים כהרמב"ם בתשובות בזה. ולכן זה לא משנה מה הרמב"ם הנהיג אז. נכון שאפשר להשתמש בתשובה הזאת כסניף להקל בשעת הדחק, אבל זה כבר ההלכה, שבשעת הדחק אפשר להתפלל מנחה קצרה. השאלה הנהגה תמידית - לכתחילה. וכגון אצל החסידים שאף אחד לא הכחיש שאפשר להתפלל אחרי ד' שעות במקום הצורך (שפספס זמנה) - החרמים וכו' היו לגבי לכתחילה.
וקצת יותר רציני (אבל רק קצת), מה בין מנחה קצרה למנחה אחר שקיעה(אם יהיה קודם לצה"כ של ר"ת לכה"פ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 10:08 |
|
| |
אמת שאף חוג, מלבד הידוע, לא
ההין לכתוב על סידור השעטנז שלו 'נוסח אר"י',
אבל כבר כתבתי וכיון שבלוקים בקריאה עסקינן, שכל היתר שנטלו לעצמם הנקראים חסידים,
לשנות מנוסח אבותיהם היינו משום נוסח האר"י המעולה שעולה לכל השבטים (וכבר ידוע
שכל חידוש נפלא זה אין לו מקור בכתבי האריז"ל... ) ומשום כך ראוי לתמוה על
המתפללים בנוסח 'ספרד' ואומרים בפיהם דברים שלא הסכימה עליהם דעתו של הרב אר"י.
ותו לא מידי.
ר' נתן אדלר ועוד חסידים (וכלשון מרן החת"ס בהספדו על מרנ"א 'חסיד אמיתי ולא כחסידי הזמן ח"ו') התפללו נוסח האר"י כפי שהשיגה ידם מתוך סידורי האר"י למינהם, משנת חסידים ועוד. ועליהם אין לתמוה שכן נהגו כפי מידת ידיעתם. אבל התמיהה קמה וגם ניצבת על המדפיסים נוסח אר"י, גם בהגלות נגלות כתבי קודש של האר"י המכחישים נוסחתם.
חידוש גדול השמיענו כאן לבנוני,
וראוי שלא לאבדו בין כל ערמות המדמנה הצבורות פה חמרים חמרים, והוא: שער הכוונות
נמסר לרח"ו מרבו האר"י בלחישה. חסל כל הידוע על שיעורים של האר"י
לתלמידים ומהרח"ו בכללם. אמור מעתה כל הנמצא בשעה"כ, (שהרי לא קיבל
לבנוני מפתח להפיס בין שמועה לשמועה) לחישת שרף הוא מהאר"י לרח"ו. ולפיכך גרע מדברים דכתיב בהו 'נזהר מאד בתכלית'.
אחד מן הכותבים קרא בצדק ש'לא
הניח' האמור אצל האר"י גבי מנחה קטנה, היינו משום שלא הניח האר"י לאחרים
שהתפלל עמהם לעשות כן, ואילו גבי 'כי בנו בחרת' בקידוש לא היה לו למי להניח אלא ברצונו מאריך וברצונו מקצר. חילוק מושכל ונאה. אלא שלבנוני דלא
כתיב ביה ונעלם, הסיט את הדיון לשאלה שיודע הוא שאין לה פתרון, האם לאר"י
היה בית מדרש משלו, כביכול בבית מדרש אחר בצפת לא היה האר"י יכול לומר מאום (בדבר
שאינו מנהג קבוע וקדמון).
מעניין לבדוק בכתבי האריז"ל
הדווקנים האיך לשונו גבי: תפילה אחר ד' שעות לכתחילה אריבער (כולל ברכות ק"ש
רח"ל); שינה חוץ לסוכה; הנחת תפש"ר על המצח; לימוד סודות התורה לנשים
וקטנים; ביטול אכילה בסעודה שלישית ועוד מנהגים בכיו"ב. האם 'לא הניח' או 'נזהר
בתכלית' או רק 'בלחישה נאמרו'. וברוך הידוע.
ובכלל עיקרו של דבר נעלם ממני, מה טעם יש צורך להכנס בפרצה דחוקה ולהשוות מנהגי החסידים לאריז"ל. והלא אם מותר לחסדי לובביטש לשנות מדברי שו"ע הרב, מה מני יהלוך מחסידים לשנות מהאריז"ל?
תיתי לו ללבנוני אשר גילה את
אוזניהם של ראשי הישיבות, הלכה פסוקה שאין להתפלל מתוך דין ומתוך הלכה, יצחקו
לפניו מבלי עולם 'שיבד' 'צמחיוסיפון' ושאר
המלקקים שומרי משמרת הקודש. אכן אני הק' בראותי
ללבוני משמיע הלכה זו, עלה בזכרוני דבר נאה שראיתי על צדיק מפורסים (שרק משום קדושת הזמן לא אנקוב
בשמו, ונמצאת כתובה באסופת ספרים ובהם הנהגות ועובדות דאתמרא על אותו צדיק. ובל יחשדני
הקורא הנלבב שלקחתיה מדרויאנוב או מליפסון) ששאלוהו מפני מה ממעט בעסק התורה באופן שכמעט לא נראה הוגה בתלמוד ד"מ, והשיב
אותו צדיק, מה אעשה, כשאני פותח הגמרא מייד באים לפני רבא ואביי (ואולי נקב בשמות עוד תו"א) ואני
מחויב לומר להם שלום עליכם, וכשאני סוגר הגמרא אזי אני צריך להפרד מהם, וכ"ז לוקח מאיתי
זמן ארוך מאד ולפיכך אני משתמט מהענין כולו.
אמרת שפר זו בודאי נאמרו על ידיו דרך הלצי (שהרי או שטעם כמוס היה, לו או
שבחדרי חדריו היה לומד כל התורה כולה כידוע ומפורסים) אלא שהחסידים בחכמתם דימוה כראויה להדפס לכבודו של אותו
צדיק.
נתארכו הדברים וגם תועלתם ידועה,
והימים ימי סליחות ורחמים (אף אליבא דהכת שאינם מודים בסליחות דעשי"ת...) ולפיכך
קנצי למילי אשים.
תוקן על ידי מציץומליץ ב- 21/09/2008 10:53:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 11:22 |
|
| |
מנהשורה
האם כ"כ קל בעינך לבטל תקנת חז"ל מפני שבטל טעמה. האם אזהרת הגר"א כי בטל טעם לא בטלה תקנה [מע"ר ותומע"ר צה] לא נאמרה בכגון דא.
[ואף סברת תוס' המתיר גילוי כתב הגר"א (יו"ד קטז א) שאינה אלא מחמת שס"ל שעיקר התקנה לא נאמרה בכגון דא וראייתו מיין מבושל וכדו'. אבל הכא מה"ת?]
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 11:44 |
|
| |
והא קאחיזנא שהרמב"ם ביטל את חזרת הש"ץ
ובעלי התוספות סברו במספר דברים בטל הטעם בטלה הגזירה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 21/09/2008 11:43:54
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 15:15 |
|
| |
שיבד
מאז רבותינו הצרפתים היה את רבנו המצרי-הרדב"ז. אם תרצה בדווקא, תפתח פסקי תשובות ותמצא ציונים לעוד איזה אחרון או שנים או 70.
לגבי שחרית לאחר ד' שעות מדובר בביטול של תפלת שחרית, כך עפ"י היוצא מגמרת ברכות. עיי"ש. שלא לדבר על ברכות ק"ש שספק גדול אם אפשר לברכן לאחר ד' שעות, וזה חשש ברכה לבטלה.
ההבדל בין מנחה קצרה למנחה לאחר 13.5 דקות מהשקיעה, הוא ההבדל בין להתפלל לבין לא להתפלל (וגם לברך ברכות לבטלה). לאחר השקיעה ולפני 13.5 דק' נוהגים העולם להתפלל כן, ואין פוצה פה ומצפצף, למרות שודאי שאין הדבר ראוי. שיטת ר"ת לא נוהגת כיום להלכה, לאחר שהגר"א והגרש"ז הכריעו נגדה באופן כללי, רבותינו האחרונים מכריעים נגדה בדאורייתות-ברית מילה בשבת, והמנהג בא"י מאז ומתמיד הוא כגאונים.
אלייעזר (ותשובה גם לשיבד)
לא קל בעיני ואיני מכיר מספיק את סוגית תקנות חז"ל ומתי מתבטלות כשעבר הטעם. וכבר כתב הרמב"ם שהש"ץ חוזר התפלה גם אם אין בצבור הזה אדם שאינו בקי. אבל בנדו"ד יש לשקול את שקולי הריוח וההפסד. ואם מצינו כבר ברמב"ם וברדב"ז אפשרות של ביטול החזרה, וכבר בליטא נהגו להתפלל מנחה קצרה, מה טוב ומה נעים! ולענ"ד במצב הנוכחי גם בשחרית זו תהיה תקנה ברוכה.
וע"כ זהו שיקול שיכריע גם את דברי האר"י ואחריו הגר"א שלכל תקנת חז"ל יש טעמים נסתרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 16:07 |
|
| |
א. לגבי מה שכתבת: "וכבר בליטא נהגו להתפלל מנחה קצרה." כמדומני רק בישיבות דליטא (והאם בכולם) נהגו לקצר במנחה. ולפי הטעם שאתה מציע היו אמורים דוקא לבטל החזרה אצל הבעל הבתים - ולא בהישיבות בלבד ובדוקא.
ב. אני כתבתי: " ואחריהם השו"ע, ואינם פוסקים כהרמב"ם בתשובות בזה." ומגיב מנהשורה: "מאז רבותינו הצרפתים היה את רבנו המצרי-הרדב"ז." ומיד אח"כ הוא כותב "שיטת ר"ת לא נוהגת כיום להלכה, לאחר שהגר"א והגרש"ז הכריעו נגדה באופן כללי, רבותינו האחרונים מכריעים נגדה בדאורייתות-ברית מילה בשבת, והמנהג בא"י מאז ומתמיד הוא כגאונים." ומיד אח"כ: "ואם מצינו כבר ברמב"ם וברדב"ז אפשרות של ביטול החזרה, וכבר בליטא נהגו להתפלל מנחה קצרה, מה טוב ומה נעים! "
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 16:09 |
|
| |
מציץ,
פשוט, אתה כותב חדש שכל שיחך ושיגך מתחילים ומסתיימים בחב"ד, ופשוט "כואבים" לך מנהגי חב"ד. רק יש לקטלג אותך ביחד עם בין כאדם חולה נפש ושונא פתלוג, ולא להתייחס לך מטוב ועד רע, ואכן מעתה אתה מחוק אצלי ואתה יכול לברבר ולהשתטות כטוב בעיניך. וזה האות שמישהו חולה ונשא חסידים בצורה פתלוגית, כאשר בכל אשכול הוא משחיל מנהגי חב"ד ומנהגי חסידים ו"הוא" מזלזל בגדולי ישראל מדורות הקדומים כאילו היה בכיס שלו.
כאילו איני יכול למצוא רשימה של בעיות הלכתית ודברים משונים מהגר"א עד חז"א (ואפילו מן הראשונים) והכל שכלול ביניהם? (כגון העדר הצומות והמנין בבריסק, אכילת חז"א בלי ברכה וכיו"ב). הסגנון היהיר הפטרוני כאילו בליטא הכל מדויק ומתאים, הינו זיוף שמנחת קצרה הינה דוגמה אחת ביניהם . וזואת להעיר שלי אין הענין לדוש בדברים, אך ההכרח לא יגונה.
כבר נמנה ונגמר לעצור את סגנון הדיונים באבם, אך המנהל נרדם.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 21/09/2008 16:14:31
|
|
|
|
|
