"ספרים וסופרים" - סוד ההצלחה

לפני כשמונה חודשים קיבלתי בתיבה האישית הזמנה להשתתף בפורום חדש בהייד פארק בשם "ספרים וסופרים", בו ידונו וילבנו נושאים שונים הקשורים לספרות לסוגיה השונים. לאור היכרותי את הפורומים החרדיים ב"הייד פארק [הפתוחים], סברתי שסיכויי הצלחתו של פורום זה הינם נמוכים ביותר. שיעור הכותבים האינטלקטואלים והאיכותיים בהם איננו גבוה באופן יחסי, וצמצום נושאי הדיון אך ורק לתחום זה היה נראה לי צפוי לכישלון.

למרבית הפלא, הפורום הנ"ל פורח ומשגשג באופן יוצא מן הכלל, בתוך פרק זמן קצר יחסית נכתבו בו כבר למעלה מ-12 אלף הודעות, על ידי כותבים איכותיים ביותר. נראה שמספר הנושאים הנידון שם הוא אינסופי, והכותבים מגלים ידע רחב ומרתק בכל שאלה היסטורית וספרותית. כמובן שהדבר הביא אותי לניסיון לפענח את סוד ההצלחה של הפורום. ברצוני להציג בפניכם את כיוון החשיבה שלי, למרות שבהחלט יתכן שאינני יודע על פעולות שנעשו בנידון, אני מניח שישנם פה מספר חברים שידעו להוסיף מידיעה ומחבירות בפורום.

נדמה לי שניתן להציע מספר נקודות ייחודיות לעניין:
1. מועדון אקסלוסיבי - למרות היותו של הפורום פתוח לכלל הציבור, הרי שעצם הגדרת הנושא ל"ספרים וסופרים" גורמת באופן טבעי לסינון איכותי של הכותבים. בורים עמי ארצות ואדיוטות, אינם מוצאים עניין בנושאים אלו וגם אין להם מה לומר בהם. לעומת זאת, בשאר הפורומים ריבויים של השוטים הקופצים בראש מניס את החכמים וברי הלבב.
2. תחום ההתמחות - הציבור החרדי הינו בעיקר בעל השכלה תורנית, שנרכשה במשך עשרות שנים. בכל הפורומים החרדיים נידונים נושאים שלא עמדו בראש סדר היום בישיבה [מלבד בארוחות], וממילא אינם תחום ההתמחות של כלל הציבור. אולם בנושאים אלו יכול בהחלט לבוא לידי ביטוי הידע וההמתחות של בוגרי הישיבות בכל הנוגע לספרות תורנית ולהיסטוריה. ניתן לראות שאמנם רוב מוחלט של הדיונים נסוב סביב ספרות תורנית, למרות שבפתיחה דובר בפירוש גם על ספרות כללית.
3. אנשי מקצוע - רפרוף בפורום מעלה את ההשערה, שחלק גדול מהכותבים בו עוסק ומתפרנס מתחום הספרות התורנית. כפי הנראה ציבור זה משתמש במהלך עבודתו באינטרנט, והפורום מהווה עבורו פורקן בשעות הפנאי. זאת לעומת החרדי המצוי, שאיננו מרבה להשתמש באינטרנט.

דרך אגב, מקופיא היה נראה לי שהנוכחות החב"דית בפורום זה גבוהה יותר מחלקם היחסי של חסידי חב"ד בציבור החרדי, האם זה נוגע לשימוש באינטרנט הרווח יותר בחב"ד, או שבאמת ישנם יותר מומחים חבדיים בתחום הספרות התורנית?

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

אלישיר

"בן תורה חרדי שאמנם מעוניין לתהות באופן חסר פשרות אחרי נושאים המעוררים אצלו תהיה, אבל מאידך מבקש לשתף בתהיות האלה דווקא בני תורה אחרים"

כדאי אולי לקרוא לזה: "מעוניין לתהות אחרי נושאים וכו', אבל עם פשרות"
כלומר, לא מוכן לשלם כל מחיר עבור הבירור ומעדיף לפעמים לוותר על הבירור.

זו בהחלט כוונה נכונה וטובה, אבל לא ללא פשרות.

_________________

בעזהי"ת



   מאיר הנכבד.
   מתוך חוסר היכולת לברור באופן מוחלט או שואף למוחלט - אמת מתוך סיגי השקר, אובייקטיביות מתוך סיגי הסובייקטיביות, חכמת חיים צרופה מתוך סיגי האמוציות, נסיון להשגת בירור מוחלט מכיל בחובו רמת הסתברות גבוהה והולכת - לשורת מסקנה מוטעית.
   ממילא שהפשרה כאן, אינה פשרה במוסר העליון השואף לברר את המציאות ככל האפשר, אלא התאמת כוחות האינטלקט ביחס למציאות איתה הוא נדרש להתמודד.

   וכי תעלה על דעת לילך ולעבוד עבודה זרה, כמחיר הנדרש לבירור מסויים? או אולי אסוג מדוגמא כזו, ורק אביא את רסקולניקוב המפורסם של דוסטוייבסקי, כבירור שבעצם אין בו שום בירור, סתם מעשה רצח - יהיו המניעים אשר יהיו.
  

מאלה שאני מכיר ככותבים בספרים וסופרים ישנם שם בלתי חרדים, ולפחות חילוני אחד ר"ל, כך שהנסיון להבדיל בינו לעצכ"ח - אינו במקום.

למרות שכותב שם חילוני ר"ל ההבדל בין עצכח, גדול ועצום ודוקא במקום לכל מי שאינו עיוור.

יש לי צד שיש קשר באופי בין אותם אנשים שאוהבים לחטט בספרים, אילו שישבו ב"אוצר" בישיבה לבין אילו שיש להם את הסבלנות לקרוא את כל ההודעות בפורום ולהגיב.

בנוסף זה לא כמו דיונים שהם מתחילים לחזור על עצמם באיזה שלב ולכן זה נמאס,בספרים יש כל הזמן ידיעות חדשות שלא ידעת עד היום ואם אתה מתעניין אתה צריך להיות כל הזמן און ליין.

 לדעתי בעצכ"ח כבר אין דיונים של סוגיות מרכזיות כמו שהיה פעם והאופי של הדיונים שם כיום הוא גם כל מיני נקודות ספציפיות ששם תמיד אפשר לחדש וזה כמובן גם מאותה סיבה.

אתנחתא

כרגיל איקון ירוק על התובנה.

לא בארת אמנם מה ההבדל הגלוי לכל עין.

אולי זה:

בסופרים וספרים יש או אמורה להיות אבחנה מה אסור לומר, ומה כנראה אסור לחשוב (או שמותר לחשוב אבל לא לכתוב) גם בדרך ארץ ובצורה של לימוד.

בעצור חושבים הכל פתוח לדיון, ובלבד במסגרת הכללית של עיון ודרך ארץ.

אם שגיתי ביחס לספרים וסופרים, אשמח ללמוד במה. וכנ"ל ביחס לעצור.

ולי נראה שגם ספרים וסופרים מתחיל לאבד מגדולתו

מיימוני,

קלעת אל השערה ולא חטאת!

מיימוני,
א. למה אתה חושב ש"אסור לחשוב" או ש"אסור לכתוב? אולי פשוט חושבים אחרת.
ב. הנושאים בעצכ"ח שכן מעסיקים אותי. לפי דעתי, אינם נפתרים באשכולות עם הרבה מלל, אלא עם הרבה מחשבה, כמאמר הכתוב "עצור כאן חושבים". או בשיחה והתכתבות עם אדם אחד, מקסימום שתים. [לא בכדי להצניע את הנושאים, אלא שבגלל דקותם, אינם מתמצים אלא כך].
כמובן, שאיני כותב אלא את דעתי. ולא כתבתי זאת לשכנע, אלא שלא תחשוב שכל מי שאינו כותב בעצכ"ח, אוסר לחשוב.