|
|
| נשלח ב-20/9/2007 12:46 |
 |
| |
בעל בעמיו
הניסוח שלך משתמע באוזני לצערי כאילו יש בו ביקורת (קנטרנית ועמך הסליחה) על לייבוביץ.
והנה, אע"פ שהוא דמות קונטברוסריאלית גם בעיני, איני רוצה ליטול ממנו את נקודות הזכות שלו.
והשאלה שלך היא אכן חשובה ביותר. מי הם השמים ומיהו השם בהגותו? בפילוסופיה שלו?
אנסה לענות, אם כי איני מומחה ללייבוביץ. ואם טעיתי, אני מקווה שיבואו אחרים וישלימו ויתקנו.
שמים - הכוונה, לפי מה שהבנתי - את ה'. (כמו בביטוי המקורי בגמרא).
את ה', בלי להעמיד לו תנאים. שום תנאים, שום ציפיות, שום בקשות, גם לא עולם הבא וכל שכן עולם הזה.
רק את ה'.
לעשות את רצון ה' כי אין זכות ואין מעשה גדול מזה בכל העולם כולו.
התפיסה הזו היא כה נאדרת ועוצמתית עד שלטעמי אי אפשר שלא להתפעל ממנה. זה רף מאד גבוה, ואיני יודע אם הוא עמד בו אישית כל הזמן, אבל אני משער שלפעמים לפחות היה זוכה לזה. ובעיני זה ראוי לחיקוי, גם אם יש לי ביקורת על דברים שונים אצלו. הדרישה הערכית הזו היא, שוב בעיני, חזרה על דברי הרמב"ם. לעשות האמת בגלל שהוא אמת.
ומי שזוכה לזה הריהו בגדר של "טובה שעה אחת של מעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". ודוק: לא בגלל שבזכות שעה זו מקבלים עולם הבא, אלא בגלל שזו זכות טובה שאין טובה ממנה!
***
ואם תשאל מה הוא הבין במילה "השם". מה היה עונה על שאלה זו, איני יודע. אני משער כי כוונתו כפי שה' נגלה לעם ישראל ונתן את התורה אך אולי כפי שהכרתו בה' עולה מתוך ידיעות פילוסופיות? איני יודע ואיני מכיר מספיק את משנתו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 17:03 |
|
| |
אם באנו לדון בדברי ישעיהו ליבוביץ באופן מפורט, כי אז הדיון יארך, ונצטרך להביא ציטטות מדבריו, ומדברי הרמב"ם בספריו, ונדקדק האם פרשנותו היא אותנטית לדברי הרמב"ם או לא, וההודעה תהיה ארוכה (אם כי מעניינת).
בתמציתיות
ישעיהו ליבוביץ בנה את הגותו על הרמב"ם, כך שאם מישהו בא להאשים אותו בכפירה, לא עליו תלונתו כי אם על הרמב"ם, אבל עדין ישעיהו ליבוביץ איננו הרמב"ם האותנטי, הוא איננו הנציג הרשמי של הרמב"ם.
מדוע
ישעיהו ליבוביץ תפס את הרמב"ם במילים שלו, אבל כוונת הרמב"ם היתה שונה מדבריו.
ביאור הדברים: דבר מפורסם הוא שהרמב"ם ייבא כל מיני מושגים מהפילוסופיה האריסוטלית והכניס אותם ליהדות, ניקח לדוגמה את המושג עולם הבא, עד הרמב"ם חשבו שיש נשמה רוחנית, ונשמה זו נפרדת מהגוף ומקבלת שכר, בא הרמב"ם ואמר, יש נפש משכלת, ונפש זו נהפכת למציאות עם השכלתה, ואותה מציאות של נפש משכלת היא הנשארת לעולמי עד.
בא ישעיהו ליבוביץ ואמר, אתה הרמב"ם אמרת שאין נשמה כפי שחשבו עד היום, אין מציאות רוחנית הנפרדת מן האדם במותו, אלא יש רק נפש, ונפש זאת הופכת למציאות עם השכלתה, מכאן שבמותו של האדם מתה גם השכלתו וגם הנפש שלו, ואותה השכלה שנוצרה, מתחברת להשכלה העולמית הוכללת בתוכה את כל שוגי ההשכלות (שכל הפועל בלשון הפילוסופים), מכאן שאין עולם הבא, ואין כלום.
אבל כאן בדיוק הטעות, הרמב"ם התכוון ליהד את הפילוסופיה, ולא למחוק את היהדות עם הפילוסופיה, כאשר הרמב"ם שינה את ההגדרה של הנשמה לנפש משכלת, הוא לא התכוון שבמותו של האדם נפש זו נאפסת ואין לה מציאות ממשית בפני עצמה, אלא הוא התכוון שאותה השכלה, אותה נפש משכלת היא הנשארת לעולמי עד, וזהו עולם הבא של הרמב"ם, וזאת היא הטעות של ישעיהו ליבוביץ.
עוד דוגמה מהגדרת הנבואה, עד הרמב"ם חשבו שמגיע מדע מה' לשכלו של הנביא, והוא זה המנבא אותו, בא הרמב"ם עם הפילוסופיה הארסטוטלית ואמר, יש שכל פועל, יש מציאות של מערך ההשכלות הקיימות בעולם, ואם אדם מקבל נבואה, הוא לא מקבל סתם ידע לשכלו, אלא הוא מתחבר לאותו שכל פועל, הוא מתחבר לאותו ידע עולמי.
בא ישעיהו ליבוביץ ואמר, אתה הרמב"ם אמרת שאין מדע המגיע ללבו של הנביא, אלא יש שפע מהשכל הפועל, מכאן שאינך מאמין בנבואה כפי האמונה היהודית, אלא אתה מאמין בהתחברות בשכל הפועל.
אבל כאן בדיוק הטעות, הרמב"ם לא התכוון למחוק את מושג הנבואה אלא לבארו בצורה הגיונית, שהידע לא מגיע סתם כך מהאויר, אלא הוא אותו מערך ידע עולמי, אשר כונה אצל הפילוסופים כשכל פועל, והרמב"ם מכנה אותו כמלאך בשם "אישים" , אבל הרמב"ם מאמין בנבואה מאת ה' ע"י מלאך הנקרא אישים, וזאת היא אמונת היהדות לפי הרמב"ם, ובזה לא הבחין ישעיהו ליבוביץ.
בכל מקום שנמצא בדברי הרמב"ם ביטוי המורה על מציאות של עולם הבא, כמציאות ממשית קיימת, כמציאות ממשית שנפשו של האדם קיימת שם, בא ישעיהו ליבוביץ ונפנף עם המקורות הסותרים בהם הרמב"ם כינה את הנפש כהשכלה, מכאן שאין כלום, אבל זאת בדיוק הטעות, לא ניתן למחוק מקורות, צריך להתייחס אליהם ברצינות, כוונת הרמב"ם לבאר מקורות אלה על פי הפילוסופיה, ולא לומר שאין מציאות של עולם הבא והנפש נאפסת וההשכלה מתחברת לשכל הפועל (מערך השכלה עולמי).
חשוב להבין את דברי הרמב"ם כראוי, ולהבין את מכלול דבריו בכל הנושאים, ולא להיצמד למושג אריסטטלי הנמצא בדברי הרמב"ם, ואיתו למחוק את כל שאר המקורות ברמב"ם ולבארם בצורה מוטעית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 21:43 |
|
| |
דרום
חוקר כרגיל, בצורה מענינת ויסודית,
ליבוביץ גילה פנים שלא נהלכה, לא רק ברמב"ם, אלא בכל התורה כולה, זאת שבכתב וזאת שבעל פה.
הוא היה אפיקורס להכעיס, עם כל המפרשים והמעלות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 21:46 |
|
| |
דרום
חוקר כרגיל, בצורה מענינת ויסודית,
ליבוביץ גילה פנים שלא נהלכה, לא רק ברמב"ם, אלא בכל התורה כולה, זאת שבכתב וזאת שבעל פה.
הוא היה אפיקורס להכעיס, עם כל המפרשים והמעלות הרעות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2008 01:12 |
|
| |
לפני שנה ניסיתי קצת לקרוא את דבריו של לייבוביץ', אבל זו מלאכה מתישה. הדברים שלו בד"כ כתובים בצורה מבולבלת ולא מאורגנת. משום מה אני מצפה מאדם שטוען שהמהלכים הלוגיים אצלו ערוכים בצורה מסודרת, שיהיה מסוגל לפרוש אותם בצורה ברורה...
בנושא הזה, מישהו יודע האם הוא אי פעם העלה על כתב את משנתו בצורה מאורגנת וברורה?
בכל מקרה, להסתמך על הרמב"ם זה חסר חשיבות בעיני, גם אם הוא היה מדייק בפרשנות.
אדם צריך להגיד בצורה מפורשת מה גורם לו לטעון X או Y. אחרי שברור על מה הוא מסתמך, אפשר להתייחס בצורה רצינית לדבריו.
לפי מה שאני מכיר, אני חושב שהוא טעה בכמה נקודות חשובות. לדוגמא:
1) אדם לא יכול לא להיות נאמן לעצמו.
האלטרנטיבה שהוא מציע זו רמאות עצמית, וכידוע להאמין בשקר=עבודה זרה.
זה מזכיר לי את החברותא שלי שניסה להביא לי דוגמא לטענה הזו: אבא שמבקש מהבן שלו מים, והבן מביא מבלי לחשוב "למה".
אבל זו אפיקורסות, שכן הוא טוען שהבורא לא התכוון למעשיו בכך שהוא ברא אדם שיכול לעשות את פעולותיו גם לא בצורה אינסטינקטיבית.
אם הבורא היה רוצה שנפעל בצורה אינסטינקטיבית, הוא לא היה מביא לנו ספר הוראות. מה הטעם להביא לבהמה ספר הוראות? פשוט תתכנת אותה לעשות את מה שאתה רוצה...
"ואהבת לרעך כמוך"- לאהוב את עצמך זה תנאי הכרחי ללאהוב את רעך, ואת הבורא, ואת ההורים שלך.
מי שאין לו את עצמו- אין לו כלום.
במידה והבן מעוניין לעשות את רצון אביו, עליו לעשות זאת במודע. אם הוא לא עושה שקר בנפשו וממציא לעצמו כל מיני תיאוריות אלטרואיסטיות מצוצות מהאצבע, הסיבה היחידה שהוא יביא לאביו מים היא כי הוא רוצה להיטיב עם עצמו. המעשה הזה יהיה לשם שמים רק במידה והוא יבין שהוא והבורא זה אחד, ולכן את רצון הבורא כפי שהוא נשקף דרך המצוות זה בעצם להיטיב עם עצמו.
שורה תחתונה, קודם כל צריך להפסיק לספר שקרים. אחרי זה הכל נהיה יותר פשוט.
2) קיומה של ישות חיצונית למציאות הפיסית היא היסק הכרחי לאדם עיקבי (במידה שהוא מעוניין לחיות עפ"י השכל)
*אנקדוטה קטנה, שמעתי מחבר שלייבוביץ' טען שתפילה לא אמורה להיות עם כוונה. אמרתי לו: אז נשאלת השאלה מה עבר לאדם בראש כשהוא אמר ביום כיפור את המשפט: "על תפילה שנשאתי ללא כוונה"
שוב, לטעמי משנתו מבולבלת ואני לא מצליח לקחת ממנה שום דבר, מלבד החתירה לאמת בכל מחיר (זה לפחות הרושם החיצוני החיובי שהוא הותיר בי).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2008 12:14 |
|
| |
אפיק
אני נאלץ שוב לאכזב אותך. ישעיהו ליבוביץ היה פרובוקטור, וככזה הוא תמיד אמר וכתב, את מה שמרגיז יותר אנשים.
לא יכול לכן להיות לו משנה סדורה, כי כאמור הוא רק אמר דברים סנסציונים, קוניוקטורלים, ובעיקר אהב לנגח את הממסד הדתי וכל ממסד,
הוא סילף בידעין ושלא ביודעין מקראות גמראות ודברי הוגי דעות, אנשים פחדו להתעמת איתו בגלל התנהגותו הוולגרית בכל רב שיח.
האנטלגנציה של הסלון, אהבה אותו, בגלל שהוא היה מענין,---אבל בפרוש שקרי ולא אמיתי.
לזכותו יאמר שהוא עורר הרבה רעש חיובי, באלצו את האדם לחשוב ולחשוב.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2008 14:14 |
|
| |
ירוחם
לפני המתקפה שתחטוף
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2008 15:14 |
|
| |
ירוחם
אינני מכיר את ליבוביץ', אבל גם אם באופן כללי אתה צודק, צריך לברר האם הוא אכן היה שקרי להכעיס כמו שאתה טוען או שקרי שלא מדעת?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2008 01:09 |
|
| |
ירוחם,
אז הנה המתקפה הצפויה כחזיונו של בעל בעמיו,
ישעיהו ליבוביץ היה אדם ישר שאמר דברים בצורה שעיצבנה הרבה אנשים, לדעתי לא היה בו רצון להתנגח יותר מאשר כל אדם אכפתי אחר,
ניגח רבות את המימסד הדתי מתוך איכפתיות עמוקה לגורלו של העם היהודי המידרדר מדחי אל דחי ורבות מכך כתוצאה מהמימסד הדתי\רבני,
האנשים שפחדו לדבר איתו היו בדיוק אלה שפחדו מעצמם וסליחה על הקלישאתיות שבמשפט,
בעת למידותי בגוש רבים רבים פחדו להתווכח עם הרב מדן כתוצאה מסגנונו הבוטה, שמתי לב שמי שפחד היה בדיוק זה שדעתו לא הייתה ברורה לו ושלא ידע מה הוא רוצה מעצמו,
את האינטיליגנציה הסלונית מעניין גם התנ"ך, מה שאומר שהתנ"ך הוא קשקוש סלוני?!
הנה לך קביעות נחרצות כלבבך ככל אשר תחפוץ
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2008 08:27 |
|
| |
גוונא
הבן אדם היה גס רוח, מעבר לבוטות.
דבר על ההלכהוכמי שעקב אחריו אני יכול להעיד שהוא לא ידע הלכה
ועל גילוי פנים במקורות, כבר דובר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2008 12:36 |
|
| |
גוונא
מפאת גילך הצעיר כנראה לא שמעת מעולם את ליבוביץ, דעתך הנחרצת היא מתוך שמועהשל אנשים, שדעתם הפוליטית זהה, ושמחים לכל איצטלא אקדמית, להוכחת דעותיהם.
התנך הסלנוית היא אמנם סלונית והיא מבורכת וחיובית, כך גם דעותיו המבריקות -כמו ציפוי ניקל דק- של ליבוביץ, יותר חיובי לדבר על ליבוביץ מאשר על נינט ובר רפאלי. אבל צריך לדעת כי הפרופסור המפוסם היה סלפן אינטרסטני ומתסיס. אולי חיובי בסופי של דבר. הוא הכריח אנשים לחשוב
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 13/01/2008 12:36:57
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 01:04 |
|
| |
כשם שכל נבואותיו התגשמו כך אני מתפלל שהביטוי "יודהנאצי" לא יתגשם אבל אנחנו במדרון
ולך תשמע בשוק כולל שרי ממשלה מתבטאים "להחריב עיר שלם" וכדומה שיחות כאלו הם
כבר שיגרה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 08:22 |
|
| |
אתה יודע למי ניתנה נבואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2008 11:03 |
|
| |
נא לדייק- אילו נבואות של האיש הרע הזה התגשמו?
הוא ניבא, כשישבר החזון המשיחי, של אנשי גוש אמונים, וציין את שמו בין היתר של חנן פורת ואחרים, הם יתנצרו- כמו שבתאי צבי.
לא ראית כנסיות בגוש עצין?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
