מכרת לימון בתור אתרוג העיסקה בטלה

^{פסק דין}

^{התובעים הזמינו אצל הנתבע 4 חדרים לשני לילות במלון סול מארין בנהריה, בתאריכים 8.8.04 עד 10.8.04.}

^{התובעים שילמו עבור ההזמנה מראש סכום של 6,040 ₪.}

^{לאחר זמן בררו התובעים אצל פקידות הקבלה ונמסר להם כי החדרים כולם נמסרו.}

^{גם הנתבע אישר עובדה זו באוזני התובעים, והבטיח כי כספם יוחזר.}

^{על יסוד התחייבות הנתבע עזבו התובעים את המלון ועברו למלון אחר.}

^{הנתבע פגש את התובעים גם במלון האחר וחזר בפניהם על ההתחייבות להחזיר להם את הכסף ששילמו.}

^{הנתבע לא התכחש להתחייבות זו גם לאחר חלוף תקופת הנופש כשהתקשרו אליו התובעים, ואף על פי כן, לא החזיר לתובעים את כספם עד היום.}

^{התביעה היא להשבת הסכום הנ"ל בתוספת הוצאות משפט.}

^{עד כאן גרסת התובעים.}

 ^{הנתבע טוען כי היה על התובעים לדעת שמדובר בתקופת עומס וכי המלון כולו מיועד לאירוח של נופשים מהציבור החרדי, ועל כן צפוייה גם מהומה מסויימת במועד חלוקת החדרים.}

^{הנתבע מכחיש כי הסכים להחזיר את הכסף לתובעים, וטוען כי החדרים שהוזמנו על ידם לא נמסרו לאחרים, וכי הוא נאלץ לספוג את עלות החדרים.}

 ^דיון:

^{ראוי לציין כי כתב ההגנה של הנתבע לקוני ביותר, וגרסתו המלאה מסר הנתבע רק במועד הדיון.}

^{הנתבע לא עשה עלי רושם מהימן, וזאת בניגוד לתובעים אשר דבקו בגרסתם ואף הביאו עדה אשר תמכה בה.}

^{הנתבע אישר במהלך הדיון כי לו היה בידו השיק ששילם התובע, היה מחזיר לו את השיק בו במקום, הואיל ואין דרכו להחזיק בכספו של מי שאינו מעוניין בעיסקה.}

^{עמדה זו של הנתבע עליה חזר מספר פעמים, מאששת את גרסת התובע לפיה התחייב הנתבע להחזיר לתובעים את הסכום ששילמו.}

^{אין חולק כי הנתבע הגיע בשעות הערב אל המלון אליו עברו התובעים על מנת לשכן בו שתי משפחות.}

^{התובע טוען כי הצורך להעביר את שתי המשפחות אל המלון האחר נבע מתפוסה מלאה של המלון הראשון, ומבקש להסיק מכך כי התקיים התנאי אשר קבע הנתבע להשבת הכסף, והוא מסירת החדרים לאחרים.}

^{הנתבע טוען כי אין מדובר בהעברת המשפחות אל המלון האחר כתוצאה מתפוסה מלאה של המלון נשוא התביעה, וכי המשפחה הראשונה הועברה מחמת שהובטח לה חדר במיקום מסויים, ואילו המשפחה השניה הועברה מחמת שמדובר באנשים אמידים אשר הנתבע העדיף להעבירם למלון טוב מן הראשון.}

^{כאמור, אינני מאמין לנתבע.}

^{אני מאמין לתובע, כי הנתבע התחייב בפניו להחזיר לו את הכסף, ורק לאחר מכן עזב התובע את המלון נשוא העיסקה.}

^{אני מאמין לתובע כי באותו יום פגש את הנתבע במלון האחר, והנתבע חזר והתחייב להחזיר לו את הכסף כשם שגם לאחר מכן יצר הנתבע בפני התובע מצג לפיו יוחזר הכסף  תוך ימים ספורים עם סיום תקופת הנופש.}

^{במהלך הדיון העלה הנתבע את השאלה האם המהומה והלכלוך שבזמן קבלת החדרים מצדיקים את ביטול העיסקה, והשווה את התנהלותו של התובע למי שמבקש להחזיר אתרוג לאחר חג הסוכות.}

^{במהלך הדיון השבתי לתובע כי נראה שאין מקום לאשר ביטול עיסקה של רכישת אתרוג לאחר חג הסוכות, אלא אם יתברר שהממכר היה לימון ולא אתרוג.}

^{אני סבור כי במקרה זה נכון יהיה לקבוע כי התובע שילם עבור "אתרוג" וקיבל "לימון".}

^{הנתבע אינו רשאי להניח כי הנופשים המשלמים לו במיטב כספם, אמורים לדעת על הדוחק והצפיפות הצפויים במועד קבלת החדרים.}

^{גם אם קבע לעצמו הנתבע כי קהל היעד שלו הוא הציבור החרדי, הרי שלקוחות אלה זכאים לקבל את מלוא המידע מאת הנתבע, מראש, לרבות בדבר שעות ההמתנה הארוכות שיאלצו להמתין לשם קבלת החדרים בתוך מהומה ולכלוך.}

^{לפיכך, התשובה לשאלת הנתבע חיובית, והתובע היה זכאי לבטל את העיסקה.}

 ^{בין כך ובין כך, מאחר שקבעתי שאני מאמין לתובע כי הנתבע הסכים לביטול העיסקה ואף התחייב להשיב את הסכום ששילם התובע, הרי שדין התביעה להתקבל, ועל הנתבע להשיב לתובע את הכספים ששילם.}

^{דומני, כי מתוך דברי הנתבע עצמו ניתן להסיק כי כך הוסכם בין הצדדים, וכי העילה האמיתית לאי השבת הכספים בפועל היתה קשיים כספיים אליהם נקלע הנתבע לאחר מעשה.}

^{לפיכך, אני מקבל את התביעה.}

^{הנתבע ישלם לתובעים סכום כולל של 7,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום.}

^{התשלום ישולם תוך 14 יום.}