תביעות קטנות - איך, והאם שווה?

(פרטים מזהים טושטשו).


השבוע המתנתי בנקודה מסויימת בארץ לאוטובוס שיוביל אותי לירושלים, הזכיין של משרד התחבורה ביישוב הוא חברה פרטית, לא אגד.

האוטובוס האחרון לאותו יום היה אמור לצאת בשעה 19:00, ולא הגיע עד 19:10. התקשרתי לחברה ונאמר לי כי הסדרן החליט לבטל את הקו היום 'משיקולי שטח' (עלק), כזכור האוטובוס האחרון לאותו יום. אם ברצוני אני יכול להמתין לאוטובוס פנימי חצי שעה וליסוע לנקודה בה יהיה קו אחר לירושלים. נאלצתי לצעוד כחצי שעה עד לתחנה של קו אחר, בכביש בין-עירוני חשוך ומסוכן ללא שוליים.

האם יש כאן עילה לתביעה קטנה, וכיצד מגישים תביעה שכזו.

אודה לתשובות.

והעילה ההלכתית מהי?

שמא ערב? שאמרה לך החברה לסמוך עליה ולבסוף איכזבה.
השאלה היא האם יש כאן נזק ממוני או עוגמת נפש.
לא זכור לי שעגמת נפש היא עילה הלכתית לתשלום.
גם אם היה נזק ממוני עקיף, הוא עלול להיות בגדר גרמא.

מה אם כן המבט התורני על העניין?
והאם לפי השו"ע, אין אפשרות לכפות הגינות מינימלית על חברות ציבוריות?

מאיר היקר,

הבה נפתח כאן בית מדרש מעט, ונכנס לעובי הקורה בסוגיות שהעלית.

אך קודם כל, אמור נא לי, מה הדין אם ראובן ושמעון כרתו חוזה, שהנהנה ממנו הוא לוי.
כעת, הפר ראובן את החוזה.
למי זכות התביעה, לשמעון שהוא צד לחוזה, או ללוי, שלטובתו נכרת החוזה?

כמובן ששמעון יכול לתבוע, שהרי הוא חתם את החוזה.
אם החוזה הוא זכות גמורה עבור לוי, נראה לי שהוא זוכה בחוזה מצד זכין לאדם שלא בפניו וגם הוא יוכל לתבוע.

_________________

כאן יש שאלת ביניים, אם יש רק חתימת חוזה, ולא היה קנין לטובת לוי, אם נקרא זכין.
ולכאורה, לא גרע מסיטומתא. שמאחר שמנהג המדינה לחתום חוזה בחתימה, אזי, גם אם אין קנין, אבל סיטומתא יש, דגמר ומקנה, וזכה.

כעת, נותר לברר, האם המדינה יכולה להיות שמעון, וחברת ההסעות הציבורית תהיה ראובן, וכאו"א מהציבור יהא לוי?

והאם ניתן לדון על הציבור כאגודה אחת, כלוי, או שצריך כל אחד ואחד בנפרד.
הנפק"מ בזה, שלעתים יש דברים שנעשים לטובת כלל הציבור, הגם, שההנאה מזה היא להרבה יחידים לא ידועים מראש. שבזה קשה יותר לומר שיש 'ישות משפטית' שנקרא הציבור.

וממילא נשאלת שאלה נוספת, האם קביעת מועדי הנסיעות נועד לסייע לכלל הציבור, או להרבה יחידים אנונימיים?

ושאלה נוספת היא מה מעמד משרד התחבורה, מבחינה הלכתית, בעת שמוציא מכרז, והאם בסמכותו לקבוע תנאים לזכייה במכרז, ומה מקור סמכותו? ואולי בכלל אין לו סמכות הלכתית לאסור על כל אחד שירצה להסיע נוסעים בשכר, וממילא גם לא לקבוע תנאי סף של בטיחות, מקצועיות, איתנות פיננסית, וכו'?

תוקן על ידי י_רוזנבלום ב- 25/09/2008 15:15:39

ועדיין איך כל זה מאפשר לתבוע?
האם בחוזה כתוב שאם האוטובוס לא יבוא, ראובן ישלם פיצוי?
אולי הכל כמנהג המדינה ועל דעת כן חתמו?

אני מבין שכל פעילותה של חברת תחבורה ציבורית היא מכוח החוק והזיכיון שקיבלה ממשרד התחבורה, ובזיכיון זה היא קיבלה על עצמה לפעול על פי החוק ודיני המשפט הישראלי. אם איני טועה הרי שהמקבל ע"ע לדון רק בערכאות עונשו הוא שהוא נידון ע"פ ערכאות ולא ע"פ ד"ת, או שמא אני טועה?

אההה...יש עוד דרך לפעול
תעביר אותה
קורה
נראה שמשמיים נגזר שתלך לקו אחר....

_________________

X לא חותמת על כלום

חברות התח"צ אינן נותנות לשום גורם להתחרות בהן, מכח המונופול שניתן להן על ידי משרד התחבורה.

ההיגיון  אומר, שאם הן מונעות (בכח) מגורמים אחרים לספק שירות, הרי עליהן לעמוד בכך בעצמן, או לתת את הדין.

ולX שלא חותמת על כלום. סיפר פעם ראובן, שמעון הציק לי אתמול בדברים, מה עשה הקב"ה? הלכתי בלילה ושברתי לו את כל החלונות.....

אם צרכנים היו מתלוננים יותר, ולא אומרים "משמים" כשאין לזה טעם (זה נכון, כמובן. אבל אין בזה טעם), המדינה היתה נראית אחרת. טוב יותר.

מה אתה רוצה? X זה הסמל של אגד...!

מכוח העילה לתביעה המוגשת לעיל שזיכוי הזכויות בחוזה הוא כלפי האזרח אם יש לה עילת תביעה בבי"ד כגון קנס שקיבלו על עצמם שני הצדדים, או שמראש קיבלו ע"ע פסק הבית משפט, תוכל לתבעם לבי"ד, ובי"ד הוא לא דווקא בי"ד המוכר מטעם מוסדות המדינה אלא כל שלשה ת"ח בקיאים שראויים לדון ויזמנו את בעלי החברה הנ"ל לבי"ד, ומכיון שאין הבי"ד מוכר מטעם המדינה אין סיכוי שהחברה תתייחס למכתב התביעה ואז הבי"ד יאשר לך תביעה בערכאות.

הבעיה היחידה שעדיין תצטרך לפתור האם היום בחברה שיש לה כמה שותפים או מניות בציבור הרי שהתביעה היא כלפי כל אחד מהבעלים ואין אחד מהם שלא הגיע להתדיין מתיר לך להוציא ממון ע"י ערכאות כיון שהחברה שייכת לעוד אנשים, וגם שההסתברות אומרת שמי שמקבל את המכתבים הוא לא הבעלים אלא מזכירתו ויועציו שמחליטים אם להתייחס לפנייה ולשלוח עו"ד וכיוצא בזה, כך ששוב זה לא הבעלים החליט שהוא לא מגיע ולא בהכרח שיש לך היתר להוציא הממון בערכאות מחמת זה, אלא א"כ תאמר שיש להם דין שליחות או דאיהו דאזיק אנפשיה שהוא לא קורא את מכתביו, אך בפשטות אתה או הבי"ד צריכים לדאוג שהזימון לדין יגיע למתדיין עצמו ולא לתיבת דואר וכיוצא בזה.

תוקן על ידי סנסאי ב- 07/10/2008 0:13:20

סנסאי, ייש"כ.

אבל יש להדגיש, שכל דבריך הם רק על הצד, שכל כולה של הישות המשפטית הנקראת חברה בע"מ, אינה קיימת כלל.
ודבר זה אינו פשוט כלל וכלל, שהרי הסכימו כל השותפים לדבר, להתייחס לחברה כאל ישות משפטית, בעלת זכויות וחובות, ו"יד" לקנות ולמכור. וממילא, בעלי התפקידים בחברה, שהוסמכו על ידי הבעלים ושלוחיהם (מוסדות החברה: האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנכ"ל ויו"ר החברה), הינם לא רק שלוחים של בעלי המניות, אלא של החברה גופה.

מר רוזנבלום הנכבד,
אופן הצגת שאלתך,שממנה משתמע לכאורה שהחוזה הוא בין ראובן לשמעון, בעוד לוי הוא זה הקוצר את פירותיו, אינו מדויק. 
לעניות דעתי ניתן לומר כי פרסום החברה על כי אוטובוס יוצא בשעה מסוימת הינה בבחינת הצעה לציבור, והגעתו של יעקב לתחנה הינה קיבול בדרך התנהגות.
ומשכך, נכרת חוזה ישירות בין יעקב לבין החברה.