אכילת סימנים בר"ה - עניינם ואופן פעולתם

לפניכם תשובה (סימן לא) מספר שו"ת תורה לשמה, המיוחס להבן איש חי, (אך ראו שו"ת יביע אומר ח"ט, ושו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א - או"ח, מילואים בסוף סימן טו: "כי הנה ענין זה מי הוא הרב המחבר את שו"ת תורה לשמה אית ביה עקולי ופשורי טובא, דהנה ידידינו הגאון המובהק מהר"י סופר שליט"א ס"ל כי חיבור זה של שו"ת תורה לשמה הרי הוא להגרי"ח ז"ל גופיה, וכאשר ציין והדגיש זאת בספריו היקרים בכמה דוכתי. אמנם נהירנא כי לפני שנים טובא בהיותינו לומדים לפני מו"ר מרן מלכא שליט"א, אגב שיטפא הודיענו מו"ר שליט"א את דעתו דעת עליון כי נראה דהרב המחבר את שו"ת תורה לשמה אינו הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל").

"שאלה: ילמדנו רבינו בענין פסוק פותח את ידיך שאומרים אותו כל יום בשחרית ומנחה שמנהג העולם לפתוח שתי ידיהם בו ויש מלעיגין בזה המנהג באומרם פתיחת יד האדם מאן דכר שמא בפסוק זה הלא אנחנו מבקשים על פתיחת יד העליונה. על כן יורנו אם יש ממש בהרהורי דברים אלו ואיך נעשה.

גם עוד ילמדנו רבינו בענין התשליך ביום ר"ה שנוהגין לנער כנפי הגלימה בעת אומרם ותשליך במצולות ים כל חטאתם אם יש הרהורי דברים בזה המנהג דגלימא דידהו מאן דכר שמא הכא הלא הכונה היא על השלכת המשחיתים והמקטרגים שנבראו מן העונות שיהיו נשלכים במצולות ים העליון וכאשר נמצא כתוב ביאור הדברים בשם מרן האר"י ז"ל וא"כ למאי נ"מ במנהג הזה שינער האדם גלימא דידיה ואם המנהג הזה של הניעור נמצא מפורש בדברי מרן האר"י ז"ל או לאו. גם ילמדנו על מנהג העולם שמנערין ג"כ כנפי הגלימא אחרי ברכת הלבנה אם יש בזה הרהורי דברים. יורנו ושכמ"ה.

תשובה: אין להרהר אחר מנהגן של ישראל בכל דברים הנזכרים בשאלה יען כי כל פועל דמיוני הנעשה למטה הוא כדי לחזק הדבר למעלה והיינו תמצא כי הנביאים נשתמשו בפועל דמיוני כאשר מצינו באלישע הע"ה עם יואש מלך ישראל שא"ל פתח החלון קדמה ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר קח את החיצים ויקח ויאמר הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמוד ויקצוף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם וכנז' במלכים ב' י"ג. וכן תמצא פועל דמיוני בירמיה ג"כ שצוה ירמיה הע"ה את שריה והיה ככלותך לקרוא את הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום וכו' ע"ש וכבר דיבר בזה הרמב"ן ז"ל בביאורו על התורה ע"ש.

וכן תמצא פועל דמיוני כזה של ניעור הגלימא בנחמיה ה' דכתיב גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן וכו' ע"ש.

על כן מה שנוהגין לפתוח ידיהם בפסוק פותח את ידיך מנהג טוב כי הגם שאנחנו מבקשים על פתיחת יד העליונה עכ"ז לחזק הדבר אנו עושים פועל דמיוני בפתיחת ידינו. גם יש עוד טעם אחר בזה כי בפסוק הזה יש המשכת שפע ואנחנו פותחים ידינו לעשות הכנה בזה לשרשינו ומזלינו למעלה לקבל השפע וכמו שמצינו אצל שלמה הע"ה בתפלתו דכתיב וכפיו פרושות השמים ופירשו הראשונים ז"ל לעשות הכנה לקבלת השפע. וכן בענין סדר התשליך שנהגו לנער שולי הגלימה והגם שדבר זה של ניעור הגלימה לא נמצא בספר הכונות כ"י המצוי אצלינו מרבינו האר"י ז"ל עכ"ז מנהג ישראל תורה הוא ויש בזה טעם כדי לעשות פועל דמיוני על דרך מה שעשה נחמיה ע"ה בניעור הנז' וכונתינו הוא על העונות והחטאים שיתנערו מן הנפש ויושלכו הם וגם המקטרג העליון למצולות ים העליון ובאמת גם ענין זה שעושין סדר התשליך על הים או על באר מים הוא ג"כ פועל דמיוני לים העליון וכאשר מפורש בדברי מרן האר"י זצ"ל וממילא מובן שגם ניעור הגלימה שנהגו לנער אחר ברכת הלבנה הוא מנהג נכון ע"ד הנז"ל. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו".

וקחהו משם.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/09/2009 7:34:58

בשטיבל- ראו עגלון מנשק את התפילין- ב-אלו ברכב ואלו בסוסים, שאלו אותו  מאיפה המנהג הזה?
השיב- ראיתי את הרבי שיחיה מנשק -בפותח את ידך- והבנתי שכל אחד צריך לנשק  בפרנסה שלו

בירחון "קולמוס" היוצא ע"י עיתון "משפחה" (שדווקא מפתיע לפעמים לטובה לעומת רמת העיתון הירודה), נכתב מחקר מקיף על סימני ר"ה, מקורם, פעולתם וההתנגדות אליהם. הירחון אינו תחת ידי אך בר"ה הוא הזדמן למול עיני לכמה דקות ונראה היה שנכתבו שם דברים של טעם.

אם לאל ידו של מי מחברי אכסניה זו לסרוק ולהעלות זאת, אודה לו מאד.

_________________

מ. זוהר

סימנים חדשים לר"ה



חסה - שה' יחוס וירחם עלינו
...

שמא שמעתם, שהשנה יש מחסור בדגי קרפיון. בישוב בו אני גר יש קבוצת מיילים, והשימוש בה רב למעשי חסד, כגון הבא:
Fishheads to give away