הקהל בימינו

לתועלת הקוראים, הנה הפסוקים הרלבנטיים מספר דברים:
---
ט וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. י וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. יא בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. יב הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. יג וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
--

התשובות ששלחתי להם:

א. מלכתחילה המצוה לא נאמרה למלך, אלא לזקני ישראל ולכהנים: "ט וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. י וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר...". כאשר יש מלך, הזקנים והכהנים חייבים בכבודו ולכן הם מזכים אותו במצוה זו. אך כשאין מלך, המצוה חוזרת אל זקני ישראל והכהנים, ומכיוון שבימינו אין כהנים משרתים בקודש, חוזרת המצוה אל הזקנים. הפירוש המקובל למושג "זקני ישראל" הוא הסנהדרין; אם כך, הסנהדרין הם שצריכים לבחור, על-ידי הצבעה, את הקורא בתורה. מן הסתם הם יבחרו בנשיא הסנהדרין. ויש לעיין, מי ממלא את תפקידם של "זקני ישראל" כאשר אין סנהדרין.

ב. לענ"ד בניית הבמה מטרתה לקיים את מה שנאמר "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ... וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ ", הקורא צריך לעמוד במקום גבוה כדי שכולם ישמעו אותו. בימינו, כשאפשר להשתמש במכשירי הגברה, לענ"ד בניית הבמה אינה מעכבת.

ג. כבר פסק הרב ישראל אריאל שמותר לפנויות לטבול על-מנת לעלות להר הבית, קל וחומר כדי לקיים מצוות הקהל.

ד. מודגש שיש לקרוא את התורה נגד כל ישראל: "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם." אם כך, לכאורה כדי לקיים מצוה זו יש להביא לפחות את רוב עם ישראל (שהרי "רובו ככולו"). אם רוב עם ישראל אינו מגיע, לענ"ד אין חובה מהתורה לקיים מצוה זו, וקיום המצוה הוא רק זכר והכנה לעתיד, לתקופה שבה רוב ישראל יעלו להר הבית.

ה-ז. לענ"ד, אם אין אפשרות שכולם יעלו להר הבית, עדיף לקרוא פעם אחת ולהעביר את הקריאה באמצעים אלקטרוניים אל הנמצאים בחוץ, מאשר לקרוא קבוצות-קבוצות. הסיבות:
 1. בתורה מודגש שיש לקרוא נגד "כל ישראל", יש חשיבות להקהלה של כל ישראל יחד בבת אחת, כמו שהיו לפני הר סיני, כאיש אחד בלב אחד. גם לפני הר סיני היו קבוצות שונות - משה התקרב יותר, אהרן אחריו, נדב ואביהוא אחריהם, שבעים הזקנים אחריהם, וכל ישראל אחריהם; אבל כולם קיבלו את התורה יחד באותו זמן; וכך יש לנו לעשות גם בימינו. יהיו קבוצות שיזכו להיכנס אל הר הבית ממש (אולי חברי הסנהדרין עצמם, ואם יהיה מקום - אז גם הכהנים), ויהיו קבוצות שיישארו בחוץ, אבל כולם ישמעו את קריאת התורה באותו זמן.
 2. "זריזים מקדימים למצוות" - אם נתחלק לקבוצות, השלטונות עלולים להחליט באמצע לסגור את ההר, ואז הקבוצות האחרונות יפסידו את הקריאה לגמרי.

ו. מודגש שיש לקרוא את התורה מתוך הספר - "תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת", ולא בעל-פה. ולכן עדיף שמישהו יקרא את התורה מחוץ להר מתוך הכתב.

יש כמה וכמה ראיות לכך שהקהל הוא מצווה על הציבור. כיום אין ציבור יהודי (כלומר אין נציגות לכלל ישראל, אלא אולי בספירות מטפיזיות). לכן אין כל אפשרות לקיים זאת בימינו.

מיכי, והלא אתה הסברת לי, שבדיוק כמו שיש ציבור צרפתי, כך יש גם ציבור יהודי, שקיבל עליו ספרי פסיקה מסויימים, ואין זה משנה אם יש לו משמעות מטפיזית או לא?

אכן יש ציבור יהודי. אבל זה רק בשמים, ואין לו נציגות ממשית על הקרקע, לפחות מבחינה הלכתית (וגם בכלל). ממשלת ישראל אינה מהווה נציגות של כלל ישראל בשום מובן שהוא. היא לכל היותר נציגה של תושבי המדינה, וגם זה בקושי (לא שלי, בכל אופן). ומכיון שבמעמד הקהל אמורים לעמוד על הבמה המנהיגים של כלל ישראל (מלך), אזי לא ניתן לנהל מעמד כזה כיום.
המקבילה לציבור צרפתי היא ציבור ישראלי, ולא ציבור יהודי. המקבילה לציבור יהודי היא ציבור נוצרי, או נכון יותר קתולי וכדו'.

מיכי
אם ניתן לעשות זכרון לושמחתם לפני ה' אלוקיכם גם כאשר לא נמצאים במקדש, מדוע שאי אפשר יהיה לעשות זכר למעמד צבורי גם אם אין צבור?

אכן, מיכי, גם אני שואל את שאלתו של בעל.

מלבד זאת, אינני מבין. אם מבחינה הלכתית אין משעות לציבור היהודי, כיצד ה"ציבור היהודי" יכול לקבל על עצמו החלטות הלכתיות מחייבות?