|
|
| נשלח ב-1/10/2008 21:13 |
 |
| |
אף אחד לא נטל לעצמו את הברייטל, את הברייטל קנו בשוחד וכסף רב בימי בית שני ואפילו רבי יהושוע בן גמלא- הזכור לטוב- שיסד את הישיבות ואת תלמודי התורה. אשתו קנתה לו את המשרה הרמה של כהן גדול בכסף רב.
הרבנות הראשית היום, על פניו נבחר, על ידי נבחרי כל הציבור, הם הרבנים הראשים של כלל הציבור, ולא רק של הדתיים, וציבור זה היהודי מונה בארץ ובחו"ל מיליונים רבים של אנשים, והם כן מקבלים את מעמדו של הרב הראשי ככזה, למרות שמספר אלפים במדינה שלנו( ואני בתוכם) מכירים את מעלותיו של הרבים של הרב.
הוא הרב הראשי של עם ישראל ושל מדינת ישראל, וזאת בגלל הנבלה שנעשתה בישראל, בידי אנשים שלא מכירים בסמכותם של הרבנות בישראל. וצו להשמידה, והמה בקשו חשבונות רבים!
מר אהוד אולמרט הוא ראש ממשלת ישראל- עדיין- וכל זמן שהוא ראש ממשלה הוא זכאי לתאר ורשאי על פי כל דין לכבוד הראוי לראש ממשלה, לא פחות מהכבוד שאליהו נתן -לאחב -מלך ישראל, וכן להרב מצגר, כל זמן שהוא נושא במשרתו הרמה,
אבל אני מסכים ואתה מסכים אני עמל ואתה עמל, -אני עמל לבנות ולשמור את הקיים , ואתה עמל לשבור ולנתץ להרוס ולבזות.
האם שמתם לב, כי כל ראשי הפשע בארץ שמם מתחיל ב- א-, אברג'יל, אלפרון, אבוטבול, אוחנה, אולמרט,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2008 21:45 |
|
| |
מיכי
השאלה האם לא צריך לתקן זכר, כמו שתיקנו לולב שבעת ימים זכר למקדש?
לגבי חוסר תשובתך בעניין יכולת "הציבור היהודי" שלא קיים - לקבל החלטות הלכתיות, אני מסיק שאכן אין לו יכולת לקבל החלטות הלכתיות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2008 21:48 |
|
| |
(וממילא, אין שום ערך הלכתי לפסיקת אביי ורבא, הרמב"ם או השו"ע.)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2008 22:06 |
|
| |
מאז חתימת התלמוד אכן אין שום פסיקה מחייבת את הכלל כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו, אך מה עניין פסיקה הלכתית לדין ציבור? וצודק אברהם בדבריו שאין לנו היום ציבור לשום עניין, ואף שא"צ ראיה לזה, עיין בדברי הרמב"ן תענית דף י"א בטעם שאין היום תענית ציבור ובבבל יחידים הם.
_________________
תוקן על ידי עצכח ב- 02/10/2008 0:42:06
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2008 22:53 |
|
| |
כמו שכתבתי לעיל, שאלתי מתייחסת לדברי מיכי אלי במקום אחר, ואילו שמעתם לא הקשית עלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2008 11:32 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2008 11:49 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2008 11:50 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2008 19:54 |
|
| |
ירוחם,
אכן יש לנפץ את המוסד המיותר והמזיק הזה. עד כמה שידי יד כהה מגעת, אנסה לעשות זאת במרץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2008 21:37 |
|
| |
מיכי
יופי, תנפץ, תהרוס, ומה אז?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2008 06:22 |
|
| |
<"רבי יהושוע בן גמלא- הזכור לטוב- שיסד את הישיבות">
מהו מקורך?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2008 12:23 |
|
| |
נישטאיך
בבא בתרא דף כא .
אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך. דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה, מאי דרוש? +דברים י"א+ ולמדתם אותם - ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? +ישעיהו ב'+ כי מציון תצא תורה; ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע. אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: עד שית לא תקביל, מכאן ואיל
אגב שאלתי שאלה באשכול על התשובה, על אמרתו של הורגצובר, מצפה לתשובתך.
גחט
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 19:55 |
|
| |
בסוף כרך ראשון של אגרות החזון איש מובאת התנגדותו המוחלטת לקיים זכר למצוות הקהל.
ההתנגדות שם איננה מנומקת.
האם ידועים הנימוקים להתנגדות החריפה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 20:26 |
|
| |
מעמד זכר להקהל - ויקיפדיה
מספר פעמים התקימו טקסי "זכר להקהל" בא"י בעת החדשה. מאז שנת ה'תש"ו (1945) מתקיים המעמד בישראל, ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה (למעט פעם אחת, בחול המועד סוכות ה'תשל"ד - 1973, בשל מלחמת יום הכיפורים), ביוזמתו של ד"ר שמואל זנוויל כהנא. המעמד הגדול ביותר התקיים בחול המועד סוכות ה'תשמ"ח (1987), ביוזמתו של פרופ' הלל וייס. אז החל המעמד להתקיים בצורה ממוסדת על ידי רשויות המדינה. המעמד מתקיים ברחבת הכותל, ונשיא המדינה קורא מתוך ספר תורה. בשנת ה'תשמ"ח קרא בתורה נשיא המדינה חיים הרצוג, בשנת ה'תשנ"ה (1994) הרב הראשי לישראל דאז, הרב י"מ לאו, קרא בתורה במקום הנשיא עזר ויצמן, ובשנת ה'תשס"ב (2001) קרא בתורה נשיא המדינה, משה קצב.
יונה עימנואל, מצוות הקהל, דעות י"א (תש"ך)
הקטע האחרון במאמרו:
נראה לי שטוב וראוי הדבר לחזור להצעתו של האדר"ת, חותנו של הרב קוק, להחדיר בכל
תפוצות ישראל - בארץ ישראל ובגולה - את הזכר למצות הקהל ע"י דרשות וכנוסים בכל עיר
ועיר,בכל בתי הכנסיות ובכל ארגוני הנוער הדתיים יש לערוך שעורים, שיחות ודרשות על
הרעיונות,על יסודות ההלכה ופרטי דינים שבמצווה זו, שמהוה לפי ה"חינוך" "עמוד חזק
וכבוד גדול בדת". אך ודאי, שאין לבצע זאת באותה צורה תיאטרלית וחסרת טעם כפי שהדבר נעשה לפני שבע שנים בירושלים."
מה קרה בשנת תשי"ג (<לפני שבע שנים>)?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 04:40 |
|
| |
יואב
<"בסוף כרך ראשון של
אגרות החזון איש מובאת התנגדותו המוחלטת לקיים זכר למצוות הקהל.ההתנגדות שם איננה מנומקת
האם ידועים הנימוקים להתנגדות החריפה?">
כי חשש שפרשת המלך
תקרא ע"י נשיא מדינת ישראל ולא ע"י ראש מועצת גדוילי התורה ראה את הסריקות המצורפות.
הידוע לך למה התנגד ליום זכרון לשואה?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/10/2008 4:43:51
|
|
|
|
|
