על אינטלקטואלים חרדים וזוגיות חרדית

לכבוד המערכת הנכבדה

ברצוני לשתף את כבודכם בסיפור אמיתי מהחיים ובמספר תובנות שעלו בעקבותיו.

בשלהי דקייטא שמתי את צעדיי השלוליתה שבחסדי ה' אשר גמלנו כל טוב שודרגה על ידי סאונה יבשה. שם ממקום מושבי בדרגש האמצעי הבחנתי שנקלעתי לדיון מעניין על מצב צבירת האינטלקט בציבור החרדי.  ברנש עבדקן בעל זקן תייש מהדרגש התחתון סיפר במבטא אמריקאי והר-נופי למהדרין סיפורי אלף לילה ולילה על רבנים חרדים שקראו פושקין ואשר לשיטתו טענו או קבעו כי מי שלא יודע ומבין את מחזות שייקספיר חסר לו בהבנת התורה. אמר והזליף מים קרים על הגחלים שבפינת התא וענן עדים מסולסל עלה והיתמר מן התנור וטשטש את הראות וכושר ההבחנה לבלתי הכר בין כרתי לבין תכלת.

בינות לאדים שמעתי בת קול (זכרית לפי הקול ושעות הפתיחה) מהדרגש העליון ובפיה דברים מלאים טעם לפיהם הדובר הראשון טועה בהניחו את דבר קיומו של קנון אינטלקטואלי ואשר שינונו והבנתו מהווה תנאי מוקדם מחייב למחשבה מעמיקה. ותורף הדברים כבר נלעס דק עדי נבדק על ידי מבקרי התרבות הפוסט מודרניסטים זיע''א ויבלחט''א ואכמ''ל. לטענת הדובר, למרות החשיבות שבידיעת הקנון התרבותי המערבי, הרי שחרדים רבים סיגלו לעצמם חשיבה מעמיקה וביקורתית שישומה אינו תחום להוויות רבא ואביי ולחשיבה המוגבלת לגבולות ששורטטו על ידי הר''מ בשיעור א' ישיבה קטנה, וכל דברי חכמתם הלוא המה כתובים בספרי דברי הימים החרוט עלי קרח ובאשכולות עצכ''ח. שלא לדבר על כך שיש חרדים רבים אשר מלאו את כרסם בהיסטוריה ופילוסופיה ועוד שאר מקצועות חשובים ואין לדקדק בחוט השערה בצדיקים אלו על כך שדילגו על כרך כ''ב של הקנון כי עצם קביעת המסמרות בדבר קנוניותו של ספר זה אחר מהווה תסבוך ידוע של דרדקי חיידער אשר עקבות מגלבו של המלמד צרב את זכר ספרי המינים המנשרים מחיקם במכוות בשר. ואין לך הבדל מהותי בענינים אלו בין דרדק חיידער בוגר עץ חיים ובין מושך בערלתו חובש כיפה קטנטונת, והדברים ידועים לכל בר בי רב. 
 
הדברים יצאו מפיו ודלת הסאונה נפתחה ומשב רוח קר חדר אל תוככי התא הדחוס, ולהרף רגע ראיתי את צדודיתו של דובר דברי החכמה, הלא הוא אחד ממבקרי הפורום המבליח מחשכת אלמוניותו מעת לעת. הטמפרטורה עלתה לגובה ההתלהבות שר' ברוך מרדכי מפיק בדפיקת סטנדר אלמותית, ואנוכי נמלטתי לנפשי ולמחשבותיי המצומקות. 

בדרכי הביתה באוטובוס קו 28 המשכתי להרהר בדברי החכמה הן מחמת ענינם כי רב והן מחמת העדר היכולת להרהר בד''ת שכן כבר נפסק האיסור להרהר בדברים שבקדושה בנסיבות אלו. 

כאשר האוטובוס הגיע לתחנה המרכזית ירדתי ממנו אל האויר הצח ושני רבעי אבחנות באמתחתי: 

תובנתי הראשונה מכירה בנוכחות אינטלקטואלית חרדית מרובה בסביבתו של מחבר הודעה זו וכל זה לפי קוצר הבנתו הצנועה.אלא שלהבדיל מהחברה הלא-חרדית נוכחותם של האינטלקטואלים החרדים  אינה משתקפת בתוצר התרבותי של החרדיות ואין לה ביטוי בשיח הציבורי  שכן זה מוכתב על ידי חמורים כיהודה יברוב וחבורתו דילייה.  כל חברה נורמלית משקפת את הרכבה האנושי ברגע נתון, ואילו בחברה החרדית הטון תמיד מוכתב על ידי האינפנטילים ולא משנה מה מספרם.

תובנתי השניה מתמקדת בהיבט משני ושולי של תופעת האינטלקטואליות החרדיות והיא ביטויה במישור הזוגי. בנוהג שבעולם שהחברים במערכת זוגית ארוכת טווח משדרים על אותו גל אינטלקטואלי וע''כ הבסטיונר מקיים מערכת זוגיות עם בסטיונרית או פדיקוריסטית ואילו הפרופסור המלומד מקיים מערכת יחסים זוגית עם סטודנטית צעירה באם אתמזל מזלו או עיתונאית בת גילו באם איתרע מזלו.   בניגוד חריף לעולם הגדול האינטלקטואלים החרדים לא בדיוק נשואים עם אינטלקטואליות.  יש לי חברים שלענ''ד עוברים בחוכמתם הרבה את קאנט, ויטנגשטיין, שייקספיר, ור' שלמה פישר יחדיו, ועדיין הם תקועים עם בובות מחומצנות ומאופרות שכל חכמתם מסתכמת במניית מעות ובעריכת קניות.  רק בציבור החרדי ניתן לראות על שידת שינה אחת ספר ילדים אינפנטילי ובשידת שינה שניה ספר הגות מעמיק.

יש כאן פער שקיומו הורג אותי ומאיים לקפד את פתיל חיי בטרם עת.

חברים טובים שלי טוענים שהפער הנידון מובנה בתפיסה ישנה או מסורתית של הזוגיות לפיה התאמה אינטלקטואלית אינה אפילו מטרה ראוייה ויעידו גדולי הלמדנים באשר הם שם הנשואים לאווזות פתיות ופתטיות.

ושורש הרע הינו שורש הטוב והסיבה ליציבות הייחסית המאפיינת את מוסד הנישואים החרדי.
 
ומעמיקי חקור יעמדו על הקשר הסיבתי ההדוק בין שני התובנות.  

נקודה שולית שיש להרחיב בה, הינה העובדה שלעומת הלמדן הנשוי עם אווזה, הלמדנית בד''כ לא תסתפק באווז גועה ותדרוש בר דעת.  

מוקדש לעילוי נשמת הרבנית הקדושה מרת הינדל מלצר מחברת ספרי אבן האזל זצוקלל''ה

הסבר חלקי:

1) מסגרת הפגישות בשידוכים שאינה מאפשרת עמידה על כל מנעד מאפייניו \ מאפייניה של בן \ בת הזוג

2) הגיל הצעיר - שכן חלק גדול מהאינטלקטואלים החרדים בוקעים מביצתם לאחר נישואיהם

מ_למערכת
על איזו שידה נמצא ספר ההגות המעמיק?

בעיין יהודית דווקא משתדך היטב עם קשר גורדי

דווקא בעיין יהודית יכול להוות את האיבר האינפנטילי במשוואה כאשר בשידה השניה מונחת המסכת של ויטגנשטיין או בתורתו של ר' גדליה.

וכי את מהפכתה של של הרבנית וולף (וורגיניה )זי"ע מנסה כבודו להחיות? וכבר הראה הניסיון שמאחרי מוסד בורגני זה של טרום חלוקת הדיסוושר והכבל -מאריך והמתקיים כדת משה וישראל,הרבה ויתורים נעשו ויעשו.

וכבר המליצו הממליצים ברוח תבונתם שמאחורי כל ויטגנשטיין עומדת יענטע אבל מאחורי יענטע רק בערל עומד.

שלוש הערות:

א. אינטלקטואל שבחר להינשא לאישה פשוטה- בחר בה ביודעין. סביר להניח שהוא הבחין ב"פער האינטלקטואלי" ובכל זאת נכנס עם רעייתו שתחי' מתחת לחופה בלב שלם ונפש חפצה. לחלק מהגברים, מסתבר, פחות חשובה מנת המשכל של הפרטנרית ויש נתונים אחרים שמקבלים עדיפות (כמה כסף יש לאבא שלה, היחוס של המשפחה שלה, המראה החיצוני שלה, וכדי שאני לא אהיה לגמרי צינית אוסיף- גם האישיות שלה). לא רק בציבור החרדי, גם בציבור הכללי ניתן לראות את זה.

ב. בד"כ מרבית הגברים "החרדים האינטלקטואליים" יתענינו בעיקר בפילוסופיה, היסטוריה ומחשבת ישראל. הרבה מהם דווקא כן נשואים לנשים חרדיות אינטליגנטיות, אבל כאלה שפשוט לא מתעניינות בתחומים הנ"ל, אלא אחרים (מתכנתות מוכשרות, מורות בתיכון, מנהלות מוצלחות, סופרות, עוסקות באמנות וכד'). מבחינת חיי היום יום אין בינהם פער אינטלקטואלי, אך את "מבחן השידה" הן לא תעבורנה. אצלו יהיה מונח גיליון של "ארץ אחרת" ואצלה גיליון של "בתוך המשפחה". ככה זה.

ג. הבעיה היותר חמורה, לדעתי, היא הבעיה ההפוכה, דהיינו כאשר נשים חרדיות "אינטלקטואליות" מחפשות חתן ברמתן, וכל מה שיש לחברה החרדית לומר להן (רבניות, דודות, מורות, אמהות, מדריכות וכד') הוא: "זה לא הגיוני שתצפי לבחור עם רמת השכלה כמו שלך. בחור ישיבה לא אמור לדעת ולהבין בכל הנושאים שאת מתעניינת בהם. פילוסופיה שמילוסופיה, מה זה השטויות האלה? הוא יושב ולומד תורה, בתורה כתוב כבר הכל ובעצם הוא יותר חכם ממך".

פנדורית

מה יש לך לומר על נקודה ג'? חוץ ממה שיש לחברה החרדית לומר...

אגב, שמת לב לכשל הלוגי? הן מחפשות חתן ברמתן, לא נאמר שהוא צריך להיות בחור ישיבה. אבל התשובה היא באופן מוחלט, בחור ישיבה לא אמור... אז או שהדודות טועות, והן לא מחפשות בחור ישיבה, אלא חתן ברמתן. או שהבחורה טועה, והיא לא מחפשת חתן ברמה אלא בחור ישיבה, והדודות דווקא יודעות מה שהן אומרות. נראה שאת מנסה לעגל את הריבוע, ושיישאר רבוע... (יש יוצאי דופן, אני יודע. אבל האם אין ההגדרה של בחור ישיבה בדרך כלל סותרת? אז הדודות צודקות, לא?)

לומד
בכלל לא
מרבית האינטלקטואלים רכשו את יכולותיהם בלימוד עצמי. לכן יש הרב בחורי ישיבה אינטלקטואלים (הם רק נחשבים לעיתים למודרניים וזו כבר סוגיה אחרת).

מה יש לי לומר?

האמת היא ששרפ הקדים אותי. גם אני סוברת כי רמה אינטלקטואלית היא לא פונקציה של מוסר הלימוד בו למדת. כמה מן האינלקטואלים הגדולים שאני מכירה הם אוטודידקטים לחלוטין, ומאידך- אני מכירה לא מעט בעלי תארים שלא הייתי מגדירה כ"אינטלקטואליים". אינטלקטואל זה מהות, זה לא מקצוע. וכן, הייתי מצפה מבחור ישיבה להעמיק מעבר לחומר הישיבתי (לכל הפחות בתחומים הקשורים לתנ"ך, פסיקת הלכה, תולדות עמ"י, היסטוריה כללית, מחשבת ישראל ופילוסופיה וכו'. זה שהמגיד שיעור לא מלמד את זה, זה ממש לא תירוץ...).

ואם אתה שואל ספציפית לגבי, לא נחוץ לי דווקא בחור ישיבה בפועל. אני לא חושבת שסטטוס פורמלי של "בחור ישיבה" יש בו אמירה מוחלטת אודות רמה אמונית, תורנית או אישיותית של מישהו, אולי רק אמירה סטטיסטית, שאפשר לשלול או לאמת ע"י בדיקה קלה. יש פרמטרים הרבה יותר עקרוניים וערכיים לפני סטטוס ישיבתי.

מערכת, לפי דעתי האינטלקט הוא אחד הדברים האחרונים המשפיעים על זוגיות טובה. ללא ספק, אינטלקט הוא דבר מאוד חיצוני ונרכש בקלות, הוא לא משנה את אישיותו של אדם באופן משמעותי, ולעיתים קרובות ניתן לראות אינטלקטואלים מצוינים שבלתי אפשרי לשבת במחיצתם. מה שמשפיע על הזוגיות הם דברים פשוטים הרבה יותר, אך באותה המידה גם עמוקים יותר. תמיד אני לוקח לי לדוגמה את השיר "קונצרטינה וגיטרה". זה חלום אמיתי...

מ למערכת כתב:
"נקודה שולית שיש להרחיב בה, הינה העובדה שלעומת הלמדן הנשוי עם אווזה, הלמדנית בד''כ לא תסתפק באווז גועה ותדרוש בר דעת", ו'פנדורית' שייכה את עצמה לאותו ב'דרך כלל'...

ולעניות דעתי הדבר נובע מרגילותן של בנות המין האנושי להיכנע לקללת האלוהים: "והוא ימשול בך" וממילא לא נאה להן שאווז גועה ימשול בם, בעוד שבני המין השולט מוכנים ככל המושלים והשולטים לשלוט גם על המון העם.

מאידך אין להם סיכוי לכונן חיים עם גבר פשוט ולהיות שוררות בביתן מאחר וכבר מימי המן יצאו הרצים דחופים להיות כל איש שורר בביתו, ומאז אין הגברים מוותרים על זכות זו.

וכבר קראתי פעם מגילה ביום הפורים, לציבור של נשים. וכשבאתי לפסוק "להיות כל איש שורר בביתו", קראתיה בנגינה של קינות, והעיר שושן צהלה ושמחה.
ולעניינינו, אף שיהודים צודק מבחינה פסיכולגית, מ"מ התירוץ הרשמי בקרב הרבה מהגברים, הוא שהנשים אינם צריכות להיות אינטלקטואליות. וכמאמר החכם שמאחורי כל איש גדול, ניצבת אשה גדולה המקלפת תפוחי אדמה.