על אינטלקטואלים חרדים וזוגיות חרדית

_________________

קצת מוזר שאת באה לטעון לעליונות חכמת התורה על פני שאר חכמות על ידי שאת תוקפת את שאר החכמות בטענות שניתן להפנותם ביתר שאת בעיקר כלפי חכמת התורה. וכי חכמת התורה היא כן מדע? וכי בחכמת התורה אין בעיקר לעיסה ומחזור של חומר שכבר נטחן הדק היטב? האם חידושי תורה אינם בעיקר ספקולציות שמנסים למצוא להם רמזים ולאנוס על ידם את הטקסט ? את שואלת אם מכתביהם הפופולוריים של הוקינג או סייגן עולה תמונה של גאונים . ומה לגבי כתביהם הפופולריים של שך או קנייבסקי? הגאונות בעצמה , אה?

אינני יודע מנין את לוקחת את ידיעותיך לגבי מדעי הטבע . הנני להודיע לך מידיעה שלקביעותיך הפסקניות אין שום בסיס. מדעי הטבע בהחלט אינם מבוססים רק על ניסויים , אלא יש בהם תורות עמוקות מאד . כנראה אין לך מושג בפיזיקה או בביולוגיה , תחומים כמו  תורת התא או תורת החיסון או תורת השדות הקוונטיים או יחסות כללית , רק בור מוחלט יכול להגיד שמה שיש שם זה רק ניסויים. ורק דביל פרובינציאלי יכול לחלום על להשוות את חידושי ר"ח הלוי לתחומים כנ"ל .

אולי תוכלי לפרט בעניין הגאונים שנמשכו ללימודי הגמרא? שלושה שמות יספיקו . צר לי לאכזב אותך בתחום הזה , כאשר הייתי בישיבה למדתי די הרבה , ואני לא זוכר שאי פעם נתקלתי שם באיזה חידוש שלא הייתי מצליח לחשוב עליו לבד או באיזה רעיון שממש פתח בפני אופקים חדשים . אחרי כמה שנים אתה מגיע פחות או יותר למבוי סתום שבו אתה יכול לרכוש  בקיאות בעוד נושאים אבל אין אפשרות להגיע גבוה יותר. איני יודע כיצד ניתן בכלל לחלום להשוות זאת לתחום כמו מתמטיקה. מי שלומד מתמטיקה מתקדמת (ואני משער שכך הדבר בעוד תחומים) נתקל בגילויים של גאונות אמיתית בכל תחום שהוא פונה אליו , לא גאונות להטוטנית של הברקות עקרות , אלא מעיינות נובעים של רעיונות מדהימים שפותחים אופקים אינסופיים . אין נושא בש"ס שאינך יכול ללמוד ולהבין אותו על בוריו במספר ימים. במתמטיקה יש רעיונות שכדי להבינם צריך שנים על גבי שנים של לימודים ללא כל אפשרות לקיצורי דרך.

[אגב, מעניין באיזה דרך לכלכה תורת המשחקים את לימודי המתמטיקה? הידע שלי בתחום תורת המשחקים הוא לא נרחב אבל ברור שלפחות לעת עתה אין המדובר בתחום כל כך מפותח ועמוק כמו ענפים אחרים במתמטיקה ובכלל נראה לי שמשייכים אותה לכלכלה יותר מאשר למתמטיקה ובכל אופן לא ברור כיצד עיסוק בנושא מעניין כזה מלכלך משהו. אגב , אני חושב שאם רוצים להשוות על הלימודים הישיבתיים למשהו מהעולם האקדמי כנראה שתחום מתאים זה מיקרוכלכלה וקצת מתורת המשחקים . בהחלט אין שם שום דבר עמוק יותר משיש שם והסברות של ר' חיים ור' שמעון שקאפ יכולים להיות הכנה מצויינת לסוג החשיבה שריך להפעיל בתחום זה , לפחות בצד התיאורטי. לדעתי ר' שמעון שקאפ היה עושה קריירה מוצלחת ככלכלן . ]

אני רוצה גם לחלוק על טענתך שלימודים ישיבתיים מעודדים חשיבה ביקורתית ועצמאית . אני חושב שאין דבר רחוק יותר מן האמת! מה שמעודדים בשיבות הוא פלפלנות קולנית שזה ההיפך הגמור מביקורתיות.  הא' ב' של חשיבה ביקורתית היא להקשות על עצמך , האם הקושייה שלי באמת קשה ? האם הסברה שלי מוכרחת? האם יש הצדקה לסטות מהפשט הפשוט? האם אין המהלך שנראה כל כך מבריק ומפתה סתם ברק חיצוני? קשה לבחורים צעירים הדלים בידע נרחב גם להחמיר עם עצמם כך וגם לייצר "חבורות" מבריקות . אין דבר מופרך יותר מאשר לחנך ילדים שהם יכולים לחדש חידושים בלי לדעת כלום.

שנית , על זה  שכביכול מעודדים לשאול שאלות : יש רק סוג מאד צר ומיוחד של שאלות שלגיטימי לשאול: סוג השאלות שר' חיים היה שואל. הילדים , לפחות המוכשרים שבהם, מפנימים מהר מאד את הגישה והם כביכול מעלים שאלות עצמאיות שהם בדיוק סוג השאלות שלימדו אותם לשאול. מה יקרה אם מישהו ישאל שאלה לא שגרתית ? הוא יזכה לכל היותר לתגובה מבטלת . לדוגמה, העובדה היא שכאשר נכנסים לישיבה אין למצוא שם מילון ארמי עברי אחד לרפואה. ספרים על המציאות החקלאית והטכנולוגית שאליהם התייחסו חז"ל והפוסקים אחרים בל ייפקדו .

כמובן אלה שמוחם נשטף על ידי שיטת הלימוד הקיימת יגיבו בביטול ובזלזול בדיוק כמו שחינכו אותם , בשביל מה צריך להבין את מילות התלמוד ? למה צריך להכיר את הריאליה שאליה חז"ל מתייחסים , הרי אנו מוחות ליטאיים חריפים שיודעים להסתדר בחשיבה מופשטת בלבד , כל השאר פשוט אינו רלוונטי. אבל זהו בדיוק הסימן לשיטת חשיבה שאינה שמה במרכזה את חיפוש האמת בכל דרך. וממילא אין כאן שום ביקורתיות ושום חשיבה עצמאית -  אלה אפשריים רק כאשר יש איזה מטרת על כמו חיפוש האמת שאנשים יכולים לחשוב על דרכים טובות יותר להתקרב אליה.

זה מביא אותי לזלזולך בתחומי מדעי הרוח והחברה . ברור שיש הרבה זבל בחומים אלה (ויש גם , אגב,  במדעי הטבע ואפילו במתמטיקה) , אבל כאמור גם בלימודים תורניים יש המון זבל והמון ספרים שעדיף היה אילו לא נכתבו יחד עם ספרים שהם סתם מיותרים , רק בודדים מאד בכלל ראויים להיות קיימים ואלה שראויים זה אך ורק בזכות חלק קטן ממה שנמצא בתוכם . אבל בכל תחום אדם יכול, אולי על ידי הכוונה מאת גדולים וטובים ממנו, לדעת לזרוק את הקליפה ולהגיע אל התוך וזה כל מה שרלוונטי. ומבחינה זו יש מעט מאוד תוך בתחום הצר של לימודים תורניים , בעיקר בשל הסיבה שמדובר בתחום צר מאוד שאינו מקיף כלום. יש בהחלט הרבה מאוד ללמוד בתחומי ההיסטוריה והפילוסופיה ומדעי היהדות וחקר המקרא , אבל צריך הכוונה או כשרון עצמי כדי לדעת להבדיל בין מה שאופנתי אבל חסר ערך לבין מה שיש לו ערך קיים. לאחר הברירה הזאת של אוכל מתוך הפסולת אני בהחלט חושב שהאדם צמא הדעת ימצוא מעט מאוד להרוות את צמאונו בעולם הישיבות.

הייתי רוצה להשוות את מה שנכנס תחת השם של הגות , שבזה אכלול ספרי חסידות מוסר וקבלה , עם הפילוסופיה המערבית. אחרי סינון כל הזבל שהשתרבב לתחום הפילוסופיה עדיין נשארים עם גופי מחשבה רבים שמכילים מחשבות עמוקות מאד לגבי טבע המציאות ומשמעות הקיום ויש כאלה אפילו מהדורות האחרונים . לעומת זאת ספרי ההגות שלנו בדרך כלל עיקר עיסוקם הוא בהברקות , בפירושים לפסוקים ועניינים ובלהטוטים מלהטוטים שונים, כאשר הרעיונות עצמם שטוחים מאד ואף נראים בעיקר כמו תירוץ לשקדי המרק . אף פעם אין תהיה או פיתוח של הרעיונות עצמם או ליבון כלשהו של משמעותם . לפעמים אתה מתפלא כיצד אדם כל כך אינטליגנטי לא הרגיש במופרכות או בחוסר המשמעות של מה שהוא כותב , אבל אז אתה נזכר שבסך הכל מדובר במשחק . גם במקרים שבהם לרעיונות יש תוכן כלשהו הרי הם מובאים כתורה מסיני ללא כל ראיות או סימוכין שכליים ואתה תמיד תוהה האם יש בכלל טעם לנסות להבין למה התכוון המשורר כאשר יכול להיות שכל מה שרצה היה לכתוב רשימה של הברקות. יכול להיות נחמד לקרוא דברים כאלה בתור ספרות (ועוד יותר נחמד לערוך עליהם פרודיה) אבל קשה להתייחס אליהם כאל הגות. זו דוגמה נוספת להיעדר האידיאל של חיפוש האמת בעולם התורה.

בקיצור מי שמעוניין בשעשוע אינטלקטואלי גרידא ויש לו את הטעם האינטלקטואלי המתאים יכול בהחלט למצוא בשפע מזה בישיבה ובעולם התורה בכלל , אם מתמזל מזלו להיות בין אנשים מבריקים . אבל צמא הדעת שיש לו שאלות , שרוצה להבין יותר את העולם או צדדים שונים שלו לא ימצא כל מזור לנפשו שם.

איזה חמת זעם! ניכר שאתה ממורמר מאד   תגיד כל כך רע היה בישיבה?

אין לי אפשרות לערוך הקבלה בין גאונותם של הרבנים שהזכרת לאחרים וגם אין לזה שום משמעות, מי החליט שהם הגאונים הגדולים. כידוע לך בלימוד התורה יש היבט של יראת שמים ולפי זה מתייחסים לדבריו של רב ייתכן בהחלט שתמצא גאונים יותר רק שאינם כל כך יר"ש ומתמידים כך שבאופן אוטומטי ובצדק אינם מצויים בפרונט.

הנושא היה היכן יש פוטנציאל יותר גבוה להתפתח. ממילא גם אין שום מקום לשאר דבריך וכי ישנה מתודה תורנית הקובעת שחייבים לאנוס את הטקסט ולערוך בו מניפולציות.

דבריי בקשר למדעי הטבע היו פשוטים ביותר והתייחסו רק לזה שרבים מהמדענים עוסקים בניסוי אך הלומדים כולם עוסקים בחשיבה כל אחד לפי כוחו. [אגב כיום הרבה יותר "אין" להזכיר את העל מיתרים אם אתה תקוע עם ספרים ישנים אשיג לך כמה חדשים.]

עם כל מה שכתבת על המתמטיקה הרי הסכמתי ואיני מבינה לאיזה צורך כתבת, וההשערה שלך שכך בשאר המדעים אין לה על מה לסמוך.

תורת המשחקים שייכת למתמטיקה רק הנובל היה על כלכלה  והעובדה שהוא מעניין לא הופכת אותו למבריק, הרבה מהחומר הנלמד שם הוא פשטני מדי, אנשים לא מאמינים כשהם נחשפים לחומר שעליו ניתן נובל [אגב יש מאמר ידוע של אומן על הגמ' של 3 נשים האם הוא מבריק יותר מספריהם של הרבנים שהזכרת איך היית מגיב על מאמר זה אילו לא ידעת מי כתב אותו].

_________________

תלמידת חכם