על אינטלקטואלים חרדים וזוגיות חרדית

אם יש לך ויכוח עקרוני האם התורה היא רעיונות מופשטים או הוראות מעשיות אכמ"ל, אך זכותם של הלומדים לקבל את ההנחה שבאה מבית מדרשו של ר' חיים שלא להתעניין במציאות שהיתה כי אם בטקסט כמבטא רעיונות מופשטים [אדרבה במובן זה ניתן לומר שר' חיים הטרים את הפילוסופיה של המאה ה20]  בכל אופן לאחר קבלת אי אלו הנחות יסוד שקיימות כמובן מאליו בכל תחום, הדרך פתוחה לחקר האמת גם אם אכן הצדק עמך והכל בטעות יסודו.
התורה היא   "תחום צר מאוד שאינו מקיף כלום" ?.לכאורה כל נושא בעולם נתון לדיון תורני,  אשמח לשמוע דעת שאר המשתתפים על דבריך אלו.

קוטקאנט  בא נחזיר את הדיון לפסים.
השאלה במה אתה מעוניין, אם אתה מחפש בחורה שתסכים לשלוח את ילדך למוסד בו מלמדים מתמטיקה בטוח תמצא, ממש לא חסרות בנות פתוחות, אבל נראה לי שלא בזה אתה חפץ, רצונך הוא לקיים עם רעייתך דיון באפשרות זו ואינך מסתפק בהסכמה להחלטותיך. מה לעשות לא תהיה התמודדות הוגנת בין גברים ונשים בתחומי העיון ותמיד ימצאו גברים שלא תמצא להם קונטרה נשית מה שאי אפשר לומר להיפך. (פתרון חלקי קיים כמו אצל אשת הבורסקי כאשר הבחור בינוני והאשה מוכשרת)
 התיסכול מובן לי מאד, אך יש כאן חוסר הבנה של הנישואין [ובמידה מסויימת  של החיים], העובדה שבני"ש ממוקדים כל כך בחיי המחשבה ולא בחיי המעשה גורמת לתחושת הפער בין המינים כפי שבאה לידי ביטוי כאן, אבל האמת היא שהמעשה הוא העיקר ותפקיד האשה להוציא את מחשבת הגבר אל הפועל.
כפי שהסברתי בכל חברה אחרת גם אצל מי שנשוי לפרופסורית אין הקשר שביניהם שכלי אלא רגשי, ורק בציבור התורני קיים אותו עולם וירטואלי [המבורך אם יורשה לי] של חיי מחשבה שאין להם שום משמעות מעשית.[אם רצונך בדוגמא לבועה הוירטואלית בה נתונים בני"ש הרי הדוגמא הטובה ביותר היא דיון זה בו אתה מחפש נתונים אמפיריים שברורים לכל מי שרגליו נטועות בקרקע המציאות].
באשר לנושא החינוך דעתך "שישנה בעיה בחינוך של הנשים,בכל הנוגע לחשיבה מעבר לגבולות המסגרת" ברור שאינך מצפה שחינוך שמטבעו הוא יצירת מסגרת יחנך לנון קונפורמיסטיות.
 ומה שכתבת "חסר להן מאד הרקע לדברים ואינדיקציה כלשהי לגבי העיקר והטפל ביהדות".
זו התוצאה הפשוטה של הטבע המעשי שאינו עיוני, הלא תסכים שבלתי אפשרי שהמערכת תחנך להבין שיש דברים חשובים יותר ויש חשובים פחות, כשמדברים עם אדם מעשי צריך לומר לו תכלס' מה לעשות בצורה ברורה וחד משמעית,  ולא רעיונות  אותם שייך לומר רק ליחידות שהינן חכמות ומבינות מדעתן.

נשבעתי

לא חייבים לענות אם אין מה. איני יודע היכן זיהית חמת זעם , לא חייבים לזעום בכדי להכיר בעליבות היצע המרכול האיטלקטואלי הישיבתי לעומת היצעים אחרים שזכיתי להכיר מקרוב  . והמצב הוא כפי שהוא וכדאי שתצאי מהסרט. תורת המשחקים זה פשטני (מעניין מה בדיוק את יודעת על התחום הזה...) אבל חידושי ר' חיים הלוי זה שיא האינטלקט, נו שוין.

[אגב תני לי להעיר את אוזנייך לכך שלפחות באוניברסיטה שבה אני נמצא אין כמעט אינטראקציה בין המתמטיקאים לבין אנשי כלכלה מתמטית . תורת המשחקים היא חלק ממתמטיקה כמו שסטטיסטיקה או מדעי המחשב תיאורטיים הם חלק ממתמטיקה . אלה התמחויות מיוחדות שאינן שייכות לעיסוק המרכזי למתמטיקה. 
תני לי לגלות לך גם שבהשוואה בין מאמרו של אומן למאמרים תורניים אחרים , מאמרו של אומן יוצא מבריק למדי , אפילו מבריק מאוד.  מעניין שאת מרשה לך ככה לזלזל בכל דבר , כאשר את עוסקת בהשוואה יחסית. אם כל החומר האקדמי כל כך פשטני , אולי תוכלי להביא דוגמה של חומר תורני שאינו פשטני לפי הקריטריונים המאוד מחמירים שלך?  ]

באשר ל"שיטה" הליטאית , אפשר תמיד להפוך כל עצלות מחשבתית שבעולם ל"שיטה" , העובדה היא שזה אבסורדי להתיימר לפרש טקסט כאשר אין עושים מאמץ אפילו להבין את מילותיו ואת המציאות שאליו הוא מתייחס. ר' חיים הטרים את הפילוסופיה של המאה ה-20? לא פחות? אני חושב שאת מטרימה את הפילוסופיה של המאה ה-23 בזה שאת מביעה דעות פסקניות על תחומים שיש לך כנראה ידע קלוש מאוד לגביהם , לחידוש הזה לא יגיעו כי אם בעוד 200 שנה...

וכבר טענו להיפך שר' חיים הוא תגובה מדעת או שלא מדעת לזרמי מחשבה שהיו בזמנו.

נשבעתי.
א.אינני מחפש בחורה שתקבל את דברי כתורה מסיני,להפך אני מחפש בחורה - שלא כל אמירה שמתחילה במילים "אומרים" או "כתוב" או "הרבנים"  תחשב אצלה לסוף פסוק,שתהיה לה האפשרות להבין את פירמידת הסמכויות התורניות,שתוכל לחקור נושאים השקפתיים מבלי לערב את הרגש היהודי הטהור,ושתבין שהדברים ששמעה מהמורה הם מגמתיים ואין הם אמיתות אובייקטיביות.אני נוטה לחשוב כמוך שקשה יהיה למצוא בחורה כזאת,וזה מתסכל.
ב.תפקיד האשה  להוציא את מחשבת הגבר אל הפועל !? אני לא דן על חלוקת תפקידים אלא על המתכון לחיי זוגיות פוריים - שבהם ניתן לנהל דו שיח הדדי,מתוך חתירה לאמת.
ג.גם החינוך אצל גברים אינו מחנך לנון קונפורמיסטיות,אך לכל הפחות מאפשר הצצה לרקע הדברים,וכמו כן מחנך לביקורת של אמירות וטקסטים - מה שמאפשר פוטנציאל לחשיבה נון קונפורמיסטית.
ד.אינני בטוח שלא ניתן לחנך להבנת חשיבות הדברים ולדירוג העקרונות,אצל גברים כן מחנכים בצורה כזאת.

 נשבעתי כתב/ה:
מה לעשות לא תהיה התמודדות הוגנת בין גברים ונשים בתחומי העיון ותמיד ימצאו גברים שלא תמצא להם קונטרה נשית מה שאי אפשר לומר להיפך. (פתרון חלקי קיים כמו אצל אשת הבורסקי כאשר הבחור בינוני והאשה מוכשרת)
 התיסכול מובן לי מאד, אך יש כאן חוסר הבנה של הנישואין [ובמידה מסויימת  של החיים], העובדה שבני"ש ממוקדים כל כך בחיי המחשבה ולא בחיי המעשה גורמת לתחושת הפער בין המינים כפי שבאה לידי ביטוי כאן, אבל האמת היא שהמעשה הוא העיקר ותפקיד האשה להוציא את מחשבת הגבר אל הפועל.

קוטקאנט
 לפי מסקנות  נשבעתי - אם תגלה כי אשתך לעתיד היא מוכשרת הרי שמסקנתך צריכה להיות שאתה בינוני (או פחות מזה)
אל תיבהל, הבחור שלי מאד מוכשר וזה לא הביא אותי למסקנות נחותות לגבי עצמי.... 
 מתוך קריאת לבטיך ומתוך רצון טוב - כדאי לך לקוות / לחפש מישהי עם אפיונים של עצמאות ופתיחות ועניין משותף (ההמשך יבוא מאליו.. - התפרצות לדלת פתוחה...) אבל אז יש סיכון שהיא תמשוך לכיוונים שלא התכוונת אליהם - אז אולי תעדיף את השיה התמימה .....
עוד מדברי נשבעתי:" ותפקיד האשה להוציא את מחשבת הגבר אל הפועל".  - האם את בטוח/ה?!
אכן, את מחזירה אותי אכן לימי הסמינר - כנראה כשחילקו שם את התפקידים הגעתי מאוחר.

בורסקי/ת (תחליטי,זכר או נקבה?).
אני שמח שאת אופטימית,באשר למסקנות על עצמך,כבר אמרה הגמ' "אוי לו למי שהוא בורסקי".
אשתדל לחפש כעצתך,אך חוששני שגם תרומה הגונה לועד הרבנים - לא תועיל למציאת בחורה שכזו.

הרי לכם למה גם בזמנינו אין לאשה ללמוד תורה
או למצער תוכיחו אודות בינוניותו של איש הבורסקי

נשבעתי, אם את אישה את לוקה בשנאה עצמית.

נשבעתי יצאה לחופשה ונראה שהיא נרגעת על ידי השחלת פוסטים. המערכת לעומת זאת דוגלת בשיטה של אין מנוחה אלא בחריכת אפידרמיס, ליקוק קרטיבים,  ופעילות מוחית מינימלית.

כאחד שכתב את הדוקטורט שלו על הצאינה וראינה בראי פילוסופיית הלשון של לודוויג ויטגנשטיין  והישיבישע רייד של ישיבות רייסין והגלילות ארשה לעצמי להתעלם, לעת עתה, מן שאר השטויות שנמרחו ללא רחמים לאורך אשכול זה שכן כל מה שאני מרשה לעצמי בשלהי דקייטא זה לתרום הערה אחת ובלתי צנועה המשיקה לתחום התמחותי.

לודוויג ו. כתב בחייו ספרים רבים ולא רק ספר אחד. אלא שרק זוג ספרים יצא לאור בחייו.   ועל כן מן הראוי שהמקשקשים העורכים חילוק בין הספרים שיצאו לאור בחייו ואלו שלא יצאו לאור בחייו ידייקו היטב בדבריהם ודו''ק.   אמנם הספר השני היה ספר עזר למורים אבל פארט א סייפער.

ועכשיו לסוגית התרגום דהיינו האם ראוי או ניתן להתייחס לספר הידוע כ''מאמר לוגי פילוסופי''  ולציינו כמסכת. לכאורה, עמיתי המלומדים צודקים משום שהספר ידוע בחוגים פלצנים אלו ואחרים כטרקטטוס וזו היא המילה הלטינית המציינת מסכת.

אלא שמסקנה זו גובלת בעמרצות ממש וע''כ יש לשלוח את מצדדיה לעמוד הקלון וגם לקורס תרגום של שנה ראשונה.

טעות נפוצה של מתרגמים הינה תרגום של תרגום  ושימוש בלתי מושכל בתאוזורוס.   

הספר הנידון נכתב בשנת 1918 תחת השם: Logisch-philosophische Abhandlung
שום טרקטטוס שום מסכת ושום נעליים.
התרגום העברי המתאים ביותר ל - Abhandlung  הוא ''מאמר'' או ''חיבור''.  

באופן תיאורטי ניתן לתרגם את המילה Abhandlung  גם ל - Traktat  והוא מוכר כמילה נרדפת אלא שהוראתו של האחרונה ובמיוחד בהקשר הגרמני הינה מצמצמת ומתייחסת לקטגוריה מסויימת של חיבור. ולו זו בלבד, אלא  בעוד שהתרגום האנגלי הוא Treatise ומתייחס בד''כ לקטוגריה מסויימת של חיבורים מדעים התרגום הגרמני הוא בעל קונוטציות שליליות.

http://dict.leo.org/ende?lp=ende&p=wlqAU.&search=Abhandlung

ולתועלת עמיתתי המלומדת אני מצ''ב הסבר קצר בגרמנית הלקוח ממילון לעניני ספרות  (הדגשתי את המשפט האומר כי בניגוד להוראתה של המילה באנגלית או בצרפתית, הרי שהוראת המילה בגרמנית הינה נגיטיבית ומציינת בעיקר חיבורים דוגמטים :

Wie die Übersetzung schon verrät, definiert sich die Form des Traktats über die Behandlung eines einzelnen Themas zu einem bestimmten Zweck. Dabei handelt es sich zumeist um religiöse, philosophische, kulturelle, politische, moralische oder (natur-)wissenschaftliche Themen, die in monologisch-systematischer Form abgehandelt werden. Im Gegensatz zum verwandten Essay wird von einem Traktat keine literarisch elegante Gestaltung erwartet. Der Traktat ist auch historisch gesehen die deutlich ältere Form und stammt bereits aus der Antike. Da er seine Blütezeiten während der Durchsetzung des institutionalisierten Christentums in der Patristik und im scholastischen Mittelalter erlebte, diente er zumeist didaktisch-dogmatischen Zwecken. Im Deutschen hat der Begriff Traktat deshalb - im Gegensatz zum englischen tract oder französischen traité - einen negativen Beiklang: das wird vor allem im Diminutiv Traktätchen als Bezeichnung für kleinere moralisch-religiöse Erbauungsschriften deutlich. Die gelungenen Beispiele der Traktat-Literatur zeichnen sich dem gegenüber gerade durch Überschaubarkeit, Klarheit, Verständlichkeit und eine stringente Durchführung ihres Themas aus. 

לו רצה ויטגנשטיין להכתיר את חיבורו כמסכת היה משתמש במילה הגרמנית המדוייקת
 das Traktat  

הגירסה הראשונה של החיבור  נדפסה בשנת ב-1921
 http://dfg-viewer.de/show/?set%5Bimage%5D=191&set%5Bzoom%5D=default&set%5Bdebug%5D=0&set%5Bmets%5D=http%3A%2F%2Fdigital.ub.uni-leipzig.de%2Foai2.php%3Fverb%3DGetRecord%26metadataPrefix%3Dmets%26identifier%3Durn%3Anbn%3Ade%3Absz%3A15%3A1-id15325484L.

(משום מה הלינק אינו עובד - אבל יש צילום של המהדורה המקורית באתר אוני' לייפציג)

וראה זה פלא.  אין שום איזכור למילה Traktat
ובוודאי שלא לטרקטטוס.   

הטרקטטסיות מפציעה לאויר העולם בשנת 1922 עת הספר מתורגם לאנגלית על ידי אודגן תחת הכותרת Tractatus Logico-Philosophicus  שאינה מוצעת כתרגום של ה - Logisch-philosophische Abhandlung  ע'י הצעיר המתרגם אלא על ידי פרופ' מור כהומז' לספרו של שפינוזה.

וכמו שאנו היהודים מתרגשים מכתב רש'י, ד' החיבור, ושאר אפקטים ישיבתיים כך הגויים ימ''ש מאבדים את הצפון למראה טייטל לטיני המעניק לחיבור קדושה מיוחדת. 

עבדכם הנרצע ומזכירת המערכת שפחתכם החרופה בדקו אין ספור תרגומים ומצאו כי הכותרת כמעט תמיד מכילה את הטייטל הלטיני אבל התרגום לשפת המקום מתייחסת ל- Abhandlung  וע''כ מתורגם כ''מאמר'' ולא כמסכת.   ולמרבה האבסורד הטייטל הלטיני מוכר כשם המפורש בעוד התרגום המקומי ל-   Abhandlung     מופיע ככותרת המשנה.

התרגומים לשפה העברית נעשו על ידי פרופ' עדי צמח וד''ר משה קרוי. למרות שישישא קמא נהג להכות את אשתו (זה מה שקורה שפרופסור לפילוסופיה של האסטטיקה מתחתן עם הסטטיסטיקה ודי למבין) וישישא בתרא השתגע לאחר שהשגריר דאלטנטיס הזמין אותו לעולם האמת של איין ראנד, הרי שגרמנית הם ידעו וליבם לא הלך אחר מדוחי השווא של הלטינית.  כמתרגמים מקצוענים שליבם לא חדל מלפעום נוכח הכותרת הלטינית, שניהם הכתירו את תרגומיהם, כל אחד בתורו הוא, ''כמאמר לוגי פילוסופי''  ועל תרגומם המדוייק יבורכו מן השמיים.  הפלצנים רשאים להמשיך  להכתירו כה''טרקטטוס'',  למען הרשים את קהל הנבערים התולים בהם עיני עגל אבל כאשר מתרגמים לעברית ראוי לתרגם מגרמנית ולא מלטינית.   אז או שמתייחסים לכותרת הלטינית ומביאים אותה כלשונה וככתבה בתעתיק עברי או שמתרגמים את כותרת המקור מגרמנית שהקשר בינה ובין מסכת הינו קלוש והינו על דרך האסוסיאציה. 

אבל לתרגם את ה- Abhandlung     למסכת דומה לתרגם את חידושי ר' חיים הלוי על הרמב''ם סטנסיל ל -

The news of Rabbi Haim of the Levites on his Mimeograph machine on Maimonides

גדול !

i don't understand what you want

.