השיקול העדתי מול בירור האמת בהלכה

ירוחם,
אתה מניח שיו"ט שני של גלויות זה מנהג? וזאת מנא לך? זוהי תקנה דרבנן.

סרוקיט,
אכן, כפי שכתבתי בעידן הוירטואלי השתנתה ההתייחסות. ברור שכשכל העולם מתנהל באמות מידה גיאוגרפיות, אז גם עיר חדשה שמוקמת תנהג על פי אמות המידה הללו. אבל כשהכל מתנהל באמות המידה העדתיות, אז גם בעיר חדשה זה יתנהל כך. זה מה שמתכנה 'עידן וירטואלי', לא?

רבנו מיכי
אני לא מניח כלום, הרמב"ם כותב בפרוש שזה מנהג, וכך גם השו"ע.

 קשה לי להאמין. אני שאלתי בלעג אם הדין ישתנה בעולם הוירטואלי, ואתה מאמץ זאת ברצינות? טוב,  ********   איני הולך להתווכח.

_________________

סרוקילה,
אם אינך הולך להתווכח אז כבר עשינו משהו, לא?

על החתום: *******
(אולי אאמץ את הניק הזה. הוא ממש מוצא חן בעיניי)


ירוחם,
מדוע תיקנו (!) חכמים לנהוג יו"ט שני, הרי יש דין של שמירה על מנהג? הרי לך שמדובר בדין דרבנן לשמור את מנהג אבותינו. כלומר לא הסתפקו כאן ב'אל תיטוש'. המונח 'מנהג' כאן, כמו במקומות נוספים (ראה בדוגמא שהבאתי מהרמב"ם הל' שמיטה ועוד הרבה) אינו במשמעות ההלכתית שלו. זה כמו 'לנהוג' כדעת המחבר בהלכות שבת וכדו'.

ועוד פעם

רב מיכי

ירוחם,
מה פירוש 'תקנה היא כוח מנהג'? מנהג הוא מנהג ותקנה היא תקנה. ראה רמב"ם רה"ל ממרים שמבחין ביניהן. ישנם תקנות שעניינן הוא שימור מנהג קדום (מסיבה כלשהי) ויש תקנות שמתקנות דברים חדשים. בכל אופן, כאשר מעורבת כאן תקנה, יצאנו מתחום המנהגים ו'אל תיטוש'.
וכעת, תמהני עליך. הרי מה שאתה שואל כעת זוהי שאלה אחרת לגמרי ממה שעסקנו בה. כעת עברנו לשאלת תוקפן של תקנות חכמים. וכאן לא ברור לי מדוע אתה משמיץ אותם בכך שאין לזה כל טעם? האם לדעתך הם לא ראו ערך בתקנה הזו? אם כן, מדוע הם תיקנו אותה? בכל אופן, לחכמים ודאי יש סמכות לתקן תקנות, ואף לבטל דבר מה"ת בשוא"ת (ואולי גם בקו"ע), במקום שהם רואים בזה צורך מספיק.
ולגבי 'ביקורת התבונה הטהורה' דומני שיש להשוות אותה לדבריך (הרי אתה המבקר כאן, בבחינת 'ולבקר בהיכלו', ולא חכמינו ).