|
|
| נשלח ב-10/10/2008 11:09 |
 |
| |
מיכה
10 צדיקים, כמו מנין שהוא 10 בני אדם (עדה יצאו יהושע וכלב), ואם יש 10 צדיקים כדאי היא זכותם להגין, זה ההיגיון של אברהם, וגם ה' הסכים עמו, רק שלא נמצאו 10 צדיקים.
שאלתך מוהיה אם שמוע, בנויה על הנחה כי פירוש הרמב"ם או חז"ל הוא פשט המקרא, ואז אתה שואל, רק אם תאהבו את ה' לפי הגדרת הרמב"ם שהיא ליחידים, יהיה טוב, אולם דא עקא, בפשוטו של מקרא אהבת ה' היא יהודי טוב שמקיים מצוותיו, גם על מנת שיהיה לו טוב בחיים, כי התורה היא תורת חיים וזה לא פסול לשאוף לחיות טוב בעולם כתמורה לקיום מצוות, כך שאהבת ה' בתורה היא דבר קל, וגם משה אמר מה ה' שואל מעמך, כי בסה"כ דורשים מהאדם לחיות נכון, ולא לרדוף אחר התאוות, ולא שאיפות פילוסופיות עמוקות, כך שבפשוטו של מקרא, אם נקיים את מצוות ובכך אנו מראים את אהבתינו לה', יהיה לנו טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2008 11:42 |
|
| |
מיכה,
אפשר לפרש בתרתי:
1. המעלה שהיא פסגת הציווי אך לא דרגה הכרחית (מצווה קיומית ולא חיובית, אם תרצה).
2. זוהי מעלה, שהיא מעבר למה שנכלל בציווי. הציווי הוא על אהבה, והמעלה שבאהבה (=מה שנצטווינו עליו) היא מה שמובא כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 13:07 |
|
| |
ניתן לשמוע היום טיעונים שתשובה אינה רק על חטא, אלא כל התעלות ושיפור, אף הם בכלל תשובה.
היכן המקור הראשון לטיעון כזה, האם ברבותינו הראשונים מצאנו גישה כזו?
אם אני זוכר, אזי ברמב"ם תשובה היא מצב של דיעבד, מי שחטא שב בתשובה ותו לא.
וקשור לכך, מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים.
גם כאן מאריכים להסביר את יתרון בעל התשובה שטעם את החטא ויש לו כעת כוחות רבים יותר וכו'. מאידך, דובר התשובה המובהק בין רבותינו הראשונים, רבנו יונה, כותב (איני זוכר בדיוק היכן) שברור שעדיף שלא לחטוא כלל, וכל היתרון של בעלי תשובה הוא שהם מקבלים עליהם יותר גדרים.
מהיכן החלה הגישה של נתינת ערך גדול לבעל התשובה המובן הדרשני של ימינו?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/09/2011 13:10:48
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 13:24 |
|
| |
לבע"ב
האם בכלל ישנה שאלה האם עדיף לחטוא ולחזור בתשובה או לא לחטוא כלל?
המאמר על בעלי התשובה לדעתי בא כדי לעודד אותם כי החלשים יותר הם שזקוקים לעידוד וצדיקים גמורים אינם זקוקים לעידוד כי כוחם בא מצד עצמם וכבודם אינו נפגע מאמירה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 13:35 |
|
| |
בעל.
הרמב"ם לא מונה את מצוות התשובה במנין המצוות.-(היא לא יכולה להיות מצוות עשה).
מי שהתחיל ברעיון חשיבותה של התשובה היה הרב קוק. הוא כתב כי התשובה קדמה לבריאת העולם. והוא יסוד חשוב בבריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 15:14 |
|
| |
פסחים נד א קדמה תשובה לבריאת העולם
וזה הפירוש למה שציטט רשי בבראשית עלה במחשבה לברוא במידת הדין ושטפו במידת הרחמים=תשובה
יומא .גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד,ר לוי
גדולה וכו שזדונות נעשים וכו
גדולה שמקרבת את הגאולה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 15:28 |
|
| |
בעל
לפי דבריך יתורץ קושיית האחרונים למה שלוקים על לאוין הרי הוי ניתק לעשה של תשובה
ואם תשובה שייכת גם קודם החטא הוי לאו שקדמו עשה ולוקין
אבל האמת שאין עשה של תשובה ללא חטא
כל התקרבות ללא חטא הם מצוות התורה לדבקה בו וכי אם ליראה.
אם מצאת תשובה ללא חטא זהו כונתם ,להגיע להתקרבות לה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 15:37 |
|
| |
בליצר
אם מצאת תשובה ללא חטא זהו כונתם ,להגיע להתקרבות לה
דיבורים בעלמא-הרי אם אדם לא חטא, הוא לא מתרחק מה', איזו התקרבות הוא צריך? הרי הוא לא התרחק!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 15:51 |
|
| |
כבר שאלתי מזמן- לא קיבלתי תשובה.
רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ד
אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם .
שאלה- איך הרמב"ם פוסק כי בעל תשובה גדול יותר מהצדיק? הרי זו מחלוקת בגמרא
ברכות דף לד:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים - עין לא ראתה אלהים זולתך. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: +ישעיהו נ"ז+ שלום שלום לרחוק ולקרוב. לרחוק ברישא והדר לקרוב ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק - שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא
והרי רבי יוחנן היה רבו של ר' אבהו, ויש כאן דברי הרב ודברי התלמיד. ועוד- בכל מקום אחר פוסק הרמב"ם כפי ר' יוחנן. למה כאן הוא לא פוסק כמוהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 16:00 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | בליצר
אם מצאת תשובה ללא חטא זהו כונתם ,להגיע להתקרבות לה
דיבורים בעלמא-הרי אם אדם לא חטא, הוא לא מתרחק מה', איזו התקרבות הוא צריך? הרי הוא לא התרחק! |
|
ירוחם
למה נזכרת רק עכשיו לשאול את השאלה הזאת ,
שאלה מצוינת שהתקשיתי בו בדברי השואל בנושא
ולכן באמת השבתי שלא שייך תשובה ללא חטא ,כי לאן ישוב אם לא התרחק?...
אבל יש התקרבות לה בלדבקה ויראה שאלו הם דברים שאין להם שיעור .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 16:45 |
|
| |
בליצר
אבל יש התקרבות לה בלדבקה ויראה שאלו הם דברים שאין להם שיעור
ואלו לא דיבורים בעלמא? אתה יכול להסביר את המשפט היפה בצורה מעשית.
משפט פלצני שאחת מטרתו לתסכל את האנשים התמימים שלא חושבים.
האדם יכול לדבוק בה' רק לאחר המות, כשהנשמה שלה חוזרת למקומה.(כל זאת אם אתה מאמין בזה)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 21:09 |
|
| |
את זה אני משאיר להרב קוק זצל,
אם הוא הצליח לגלות לך ממתי תשובה קיימת,אולי בסוף גם תדע בסוף את מודה אני בעל פה ואף על ידי זה לקיים את לדבקה בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 10:02 |
|
| |
לדעת רבי יום הכפורים מכפר גם ללא תשובה, פרט לשלוש עברות חמורות, פורק עול, מגלה פנים ומפר ברית.
האם לדעת רבי מצוות תשובה היא רק עד יום כפור, או רק על שלושת העברות החמורות?
מענינת גם רשימת העברות החמורות, לא נזכרות שם העברות שהן בייהרג ואל יעבור ומאידך על הפרת ברית בשר אין דין של ייהרג ואל יעבור.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/08/2012 10:02:43
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 10:37 |
|
| |
בליצר
רק עכשיו ראיתי את תגובתך.
הממליך מלכים ולא המלוכה- מתרגמין ליידיש- מזאלצט און מזאלצט- בסוף דוס איז נישט גזאלצן.
משפט פאלצני אחד מביא את מישנהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 14:25 |
|
| |
ירוחם
פארוואס זאלצטי אויף אלטע וונדערען וואס יום כיפור האט שוין פארגעבען,
בעיית הכתוב שהוא חוזר וניעור,
תוקן על ידי ביליצר ב- 26/08/2012 14:28:00
|
|
|
|
|
