איפה ה'ליהמן ברדרס' שלנו?

איך אתם מסבירים את העובדה שלמרות המשבר הנורא בכלכלה העולמית
וההתחזקות העצומה של השקל
עדין לא שמענו על קריסה של מוסד חרדי גדול?
אמנם נסגרו פה ושם כמה כוללים
אבל זה ממש בשוליים.
כבר שנים מדברים על הבועה הכלכלית שהעולם החרדי חי בה
והנה מגיעה שעת התפוצצות כל הבועות
המוסדות החרדיים עדין מתפקדים
נכון שעסקים לא כרגיל ויש הרעה במצב הכלכלי של כל ישיבה/חסידות/ארגון חסד
אך לא מדובר בקטסטרופה ובודאי שלא באפוקליפסה.
מה זה אומר?
האם המבנה הכלכלי של העולם החרדי יציב משחשבנו או שאולי באמת הקריסה בפתח?

אם אתה רוצה עוד אשכולות אז הנה:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2481886&forum_id=771

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2449994&forum_id=771

שרפ
ערכים באמת בקשיים כמו כולם אבל לא מדובר על פשיטת רגל, פירוק עמותה, כינוס נכסים.
כך שאי אפשר לקרוא לזה קריסה, אלא הידוק חגורה.
רשת הכוללים של סורוצקין כנ"ל.
רשת הכוללי ערב של פישר אכן נסגרה סופית
אבל קריסה משמעותית כ"כ, סגירה של כמה כוללי ערב אינה אירוע בסדר גודל הסטורי.
תסתכל מה קורה בענף הפיננסים והנדל"ן בעולם ותבין על מה אני מדבר.

 לשאול איפה להמן ברדרס שלנו זה כמו לשאול איפה להמן ברדרס של חנויות הפיצוחים , האם מישהו שמע על חנויות פיצוחים שקרסו לאחרונה? ומה זה מלמד אותנו על יציבותם של חנויות הפיצוחים?

המשבר הנוכחי נגע עד עתה בעיקר במוסדות פיננסיים ובקרנות שיש להם נכסים במוסדות כאלה. מוסדות התורה אינם מוסדות פינסיים ואינם מחזיקים נכסים במוסדות כאלה , לכן משבר זה אינו נוגע להם אלא בעקיפין במובן שהוא גורם למיתון. המערכת הפיננסית החרדית דהיינו מערכת הגמחים , יכולה לפחות תיאורטית להיקלע למשבר , אבל זה ללא קשר למשבר הפיננסי הכללי בעולם.

עסקים שקורסים בזמן מיתון הם עסקים שפעולתם מבוססת על הון זר , צמצום הפעילות הנדרש בשל המיתון גורם לכך שהם אינם יכולים לעמוד בהתחייבותיהם וכך הם פושטים רגל. אין שום סיבה הגיונית שישיבה או כולל או בית כנסת יתבססו על הון זר. כשצריך לבנות בניין או כל השקעה דומה אחרת , הרי אין ציפייה שביום מן הימים זה יניב רווחים , לכן לא הולכים לבקש הלוואה בבנק אלא מגייסים תורמים. ואילו אם המוסד אינו מצליח לטווח הארוך לממן את פעילותו השוטפת על ידי הכנסתו השוטפת (למעט קשיים מחזוריים לטווח קצר) , הרי שאין הוא יכול להתקיים ואין שום הגיון בנסיון לגייס הלוואות במצב כזה. אני משער שהבנקים מצדם לא כל כך מוכנים להלוות כאשר אין המדובר באשראי שוטף לטווח הקצר. יכולת ההחזר של המוסדות ידועה פחות או יותר ואין סיבה שיגיעו למצב של חובות שנמצאים הרבה מעבר ליכולתם (אם לא על ידי הונאה בצירוף טפשות לשמה) .

ככל הנראה אם מוסד מתקיים לאורך שונים , הרי שיש לו הכנסה שוטפת שמממנת את הוצאת השוטפת. בזמנים קשים הוא מצמצם את פעילותו , מדלג על משכורת או שניים אבל שורד. ובלאו הכי הנכסים היחידים שיש למוסדות הם בניינים, והקשיים שמוסדות יכולים להיקלע אליהם הם עיקולים על הבניינים וזה אכן קורה מדי פעם ותגובה היא תמיד גיסו חירום והורדת עודפי שומן , מן הסתם הנושים מעוניינים יותר בזה מאשר לנסות לפנות בניינים ומגיעים לסוג של הסדר תשלומים. 

הרעה במצב המוסדות תתבטא לא באובדן יכולת החזר חובות עד כדי קריסה, אלא בצמצום הפעילות , אבל אין לזה כל קשר לניהול נבון. אני מאמין שלאורך השנים המסודות יצטרכו לצמצם את פעילותם יותר ויותר , אבל אין סיבה שיתרחשו אירועים דרמטיים.

אכן הענין הוא צמצום פעילות דרסתי ופחות קריסה בשל התחייבויות קודמות.
היקף הצמצום לפי מקימום ופריסתם של התורמים.
יש לזכור שמשבר אוכל קודם כל את העודפים ואח"כ קורסים, אז יש לחכות לעוד מספר חודשים ולקבל מידע על צימצומים מהותיים.
נ.ב. בעניין הבנקים, היום גם חברות עסקיות מתקשות למחזר חובות, גם בתוספת אחוזי ריבית ושוק ההון בכלל סגור. הנחת יש דרישה לעליה בהיקף הבטחונות הנדרשים.
הנחת העבודה היא שברבעון הרביעי של השנה וברבעון הראשון של השנה הבאה יהיו מספר קריסות משמעותיות של חברות בעלות פעילות ריאלית בעולם, מה שישפיע גם על המשק בישראל.

אני רוצה להוסיף הערה בעניין הטרמינולוגיה . במילה בועה משתמשים (בהקשר זה) כדי לציין מבנה משוכלל אבל לא יציב שכל זעזוע קל מפוצץ אותו כדוגמת בועת סבון . זה קורה למשל כאשר נכסים מסויימים נסחרים בהרבה יותר משויים, הדבר היחיד שמזיק אותם במחיר הגבוה הוא הציפיה של המשקיעים שהוא ימשיך לעלות , כל סימן קל שגורם לשינוי בציפיה זו אצל חלק מהמשקיעים יכול להפוך לכדור שלג כאשר התחלה של נפילה מתעצמת על ידי משוב חיובי והופכת לקריסה.

המקום היחיד שבו יש משהו מעין זה הוא במערכת הגמח"ים שם יכול להיות שמדובר בבועה של אימון . באופן כללי עד כמה שאני מבין הבעיה של הכלכלה החרדית הוא לא שהוא נשען על יסדות לא יציבים שכל זעזוע יכול למוטטם , אלא שהוא נשען על מקורות אכזבים שלא יספיקו להמשך הקיום לאורך זמן , בזמני מיתון זה יורגש בצורה חריפה יותר ובזמני גאות בצורה חריפה פחות , אבל המהלך הכללי הוא של קמילה כלכלית איטית אבל בטוחה . ובמלים אחרותלא מדובר בעיה של יציבות, המצב יציב על הפנים.

הגמחי"ם טוענים שהם מרוויחים מהענין, אנשים מושכים השקעות ומפקידים בגמחי"ם, כי זה יותר בטוח, ויש גם מצווה.


אל תהיו צפויים להחריד, תספרו לי על כמה גמחי"ם שמעתם כבר שקרסו. על הבנקים אתם לא צריכים לספר, גם אני קורא עיתון.

ר' לומד

כפי שאמרתי המשבר הפיננסי בעולם אינו נוגע למערכת הגמחים  שלנו. אם זאת ברור שיש כאן פוטנציאל לקריסה , כי לא משנה כמה שמרני יהיה הגמ"ח אין לו כל שליטה על תהליך גלגול הכספים . במידה וגמח גדול אחד יקרוס , לא תצטרך לבקש שיספרו לך על גמח שקרס, האפקט יורגש בכל בית חרדי ויזכר לעשרות שנים.

השאלה למה זה לא קרה עד עתה היא שאלה טובה , יתכן שזה מעיד שהכל יכול להמשיך ולהתנהל על מי מנוחות ושיש הסתברות נמוכה לזעזוע מספיק חזק שיביא לפיצוץ. מצד שני אירועים כאלה מתרחשים פעם בכמה עשורים , לא בכל יום , וכשהם מתרחשים התוצאות מורגשות להרבה מאד זמן. השאלה היא כמה סביר שיתרחש הזעזוע הרציני שיוביל לקריסה , אני לא יודע את התשובה , אני חושש שאף אחד לא יודע , אבל אני כן יודע שמתנהלת כאן מערכת ללא פיקוח וללא תיאום וללא כל מודעות לכך שמשחקים באש. אני לא מציע לאף אחד לדבר גבוהה גבוהה יכול להיות שמחרתיים הוא ירצה לקבור את עצמו.

לצערנו הנה כתבה נוספת על המצב:
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6930&cat_id=1

אין ספק, העסק מתחמם... אבל זה עדין לא אש.

שרפ,
אני לא בטוח שאתה צריך להצטער
אולי המשבר הזה יקרב אותנו להתגשמות התפלה 'ויעשו כולם אגודה אחת'...

למרות שלא נותר לי כמעט להוסיף על תגובותיו של הסטגיראי, ברצוני להעלות כאן מספר נקודות.

ברוך ה' אכן לא שמענו עד היום על קריסתו של מוסד חרדי גדול ומרכזי, אולם את ההאטה אני חושב שאנחנו כבר יכולים לחוש זמן רב. יש לי רושם שהיום קשה הרבה יותר מבעבר להקים ולהחזיק מוסד, הן בשל הירידה בתקציבי המדינה והן בשל הקושי בגיוס תרומות. בשל כך מוסדות רבים מגדילים את מספר התלמידים ללא גידול מקביל בצוות ההוראה, עובדה הפוגעת כמובן באיכות ההוראה. בנוסף, יש למצב זה השפעה ישירה על הגידול במספר התלמידים ללא מסגרת מתאימה, הן בשל אי קבלה והן בשל סילוק מהיר יותר מבעבר מהמוסד.

קריסה משמעה כפי שכתבו קודמי, כניסה לחובות מעל ומעבר ליכולת של המוסד, קריסה כזו יכולה להתרחש במוסדות שנטלו הלוואות גדולות במיוחד, ללא קשר להכנסות הקבועות שלהם. הלוואות אלו אינן ניתנות בדרך כלל בבנקים, אלא בגמ"חים או בהלוואות אישיות. למרות שכאמור לא שמענו עד היום על קריסה בפועל של מוסד תורני גדול, הרי שעל מספר מוסדות נשמעים קולות על מציאות קרובה ח"ו לקריסה.

החשש הגדול בעיני איננו דווקא לאובדן הלוואות הניתנות ע"י הגמ"חים, אלא בעיקר להלוואות הניתנות ע"י יחידים. עפ"י טענתו של ר' אברהם סלונים פי כמה מהכסף הניתן בהלוואה ע"י הגמ"חים ניתן בהלוואות אישיות של מכרים קרובים וידידים. לאנשים הפרטיים, ישנה יכולת פחותה בהרבה לגבות את חובם במקרה של בעיה כלשהי. לצערי הרב, שמעתי על לא מעט מקרים של מלווים פרטיים שאיבדו את כספם בהלוואה למוסד כזה או אחר.

בנוגע לגמ"חים, יתכן בהחלט שכדבריו של לומד, שיעור ההפקדות בגמ"חים רק יגדל בזמן הקרוב, בשל העובדה שאנשים רבים יותר יראו בהם מקום בטוח לשמירת הכסף. יחד עם זאת, ברור שאין בכך למנוע את החשש מהנעשה בגמ"חים, שבמידה רבה הנעלם בהם רב על הגלוי, ואף מנהלי הגמ"חים עצמם אינם אמורים לכאורה לדעת לאשורו את מצבם. קשה לתת הערכות על מצב הגמ"חים, בשל אי ההיכרות עם המקורות הכספיים שלהם. כפי הנראה, יש לגמ"חים מקורות כספיים משמעותיים מחו"ל, שכן קשה להסביר את היקף הכספים שבידם על סמך הפקדות מתוך הקהילה החרדית בישראל בלבד. עפ"י הבנתי, הכספים הללו אינם ניתנים רק כפקדונות, לעיתים הם מכניסים כסף רב לקרן של קופת הגמ"ח, ע"י תרומות המוכרות בחו"ל לצורכי מס.

יש לגמ"חים פלוס רציני שאסור לשכוח אותו, מכיוון שהם אינם פועלים למטרות רווח הם אינם מלווים יותר מסכום הכסף שהופקד אצלם, דבר זה הוא ערבון רציני לזה שגם אם חלק מהלווים לא יחזירו הגמ"ח לא פושט את הרגל כי אין סיבה שכל המפקידים ידרשו את כל הכסף בבת אחת, בעיקר שהגמ"ח אינו מדווח בתקשורת שהוא בקשיים ולכן לא תיווצר פניקה.

בניגוד לזה הבנקים מלווים כמויות של כסף שהוא אינו קיים בכלל, ומסתמכים על ההנחה שיש גבול כמה כסף אנשים ידרשו בבת אחת,  ולכן כל התערערות עלולה להביא להתפוצצות ה"בועה".

יש אמנם הבדל רציני כי כסף שנמצא בבנק אפשר לקנות איתו דברים על ידי העברה מחשבון לחשבון, משא"כ כסף בגמ"ח שכל פעם שצריכים באמת את הכסף אז חייבים למשוך את ההפקדה.

אבל עדיין אני חושב שהדבר הזה הוא נותן לגמ"חים ערבות רצינית לזה שהם לא יפלו, כי בשביל ליפול צריך שבבת אחת אנשים ימשכו אחוז גבוהה מהכסף.

ההיולי

למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהבנק מלווה כסף שאיננו קיים בכלל? למיטב ידיעתי הבנק איננו יכול להלוות כסף שאיננו נמצא ברשותו. אולי אתה מתכוון שהכסף איננו נמצא ברשותו בשטרות מזומנים, אבל זו איננה סיבה לכנות אותו כסף שאיננו קיים.

מה שכתבת בעניין הגמ"חים, שגם אם הכסף נאבד בחלקו לא אמורה להיות בעיה עם המפקידים, זו בדיוק הבעיה הגדולה. שהרי יתכן כדבריך שהמציאות בה לא נודע אובדן הכסף תימשך זמן רב, ורק כשכבר יהיה מאוחר מדי יתגלה הדבר. החשש איננו צריך להיות שכל המפקידים ידרשו את כספם, די בכך שקצב המשיכה יהיה גבוה במעט מהנורמה, כדי שקצב ההלוואות החדשות של הגמ"חים יתעכב וממילא יתעכבו ההחזרות לגמ"חים [כשההחזרות הן מ"גלגול"], מה שיגרום כמובן גם לקושי בהחזרת פקדונות. הרי בכל זמן נתון נמצא בידי הגמ"חים במזומן רק סכום קטן מאוד מכלל הכסף המופקד אצלם.

בנוסף, ההסתברות היא שככל שחולף הזמן גדל גם היקף הבקשות להלוואות, הן בשל הריבוי הטבעי של הציבור והן בשל הגידול במספר הנזקקים בשל החמרת המצב הכלכלי. אם הגידול בהפקדות לא יהיה בקצב מקביל, עלולה ג"כ להיווצר בעיה דומה, שהרי חלק מהלווים הוותיקים לא יצליח ללוות כבעבר בשל ההצטרפות של לווים חדשים למעגל, ווממילא יתקשה גם בהחזרת חובות וחוזר חלילה. כפי הנראה עד היום הצליחו הגמ"חים להגדיל בהתמדה את קצב הפקדונות, במידה שלא פחתה מקצב הגידול בשיעור הלווים, אבל מניין שהמצב הזה יימשך תמיד. גם אם נאמר שלא חל גידול משמעותי בהיקף הלווים, אנו צריכים לשער שהפקדונות החדשים אינם פחותים מהחזר ההפקדות, שכן אם ההחזרים יעלו על הפקדונות החדשים יצטרך הגמ"ח לצמצם את הלוואותיו. גם מציאות זו עלולה להתהפך מסיבות שונות.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.