|
|
| נשלח ב-12/10/2008 06:55 |
|
| |
לענ"ד צודק ההיולי בנקודה אחת בלבד והוא שהגמח הבודד מחוסן יותר מהבנק מפני בהלת מפקידים. במידה ומספר חריג של מפקידים מבקשים את כספם בחזרה , הרי במקרה הגרוע בעל הגמח יכול לבקש מהם להמתין מעט להחזרים , הוא יודע מתי צפויים ההחזרים ובדרך כלל אין בעיות . במקרה היותר גרוע שהכסף לא צפוי לחזור בזמן הקרוב מספיק , הוא יכול לבקש הלוואה מגמחים אחרים. אין סיבה שהמפקידים יעוררו פאניקה שיביא יותר מפקידים למשוך את כספם ,לא בהכרח מפרסמים את הדברים האלה ויתכן שיש תקופה מסוימת של זמן שנחשב בעיני המפקידים לסביר , הם לא בהכרח מצפים לקבל בחזרה את הכסף מהיום ליום. אצל הגמח הבודד , בעיה אמיתית שיכולה להוביל לקריסה היא רק כאשר הגמח מנוהל בצורה רשלנית או שבעל הגמח הופל בפח וכסף הלך לאיבוד.
לא כן כאשר מדובר במערכת הגמחים בכללה, כי הגמחים מייצרים כסף בדיוק כפי שהבנקים מייצרים כסף. אם מישהו מגלגל חובות בסך 5000 דולר במשך שנים , הרי שלמרות שהגמחים לא מודעים לכך הכסף אינו נמצא אצלם . על הניירות שלהם הכל נראה בסדר כי כל חודש הכסף "עושה תחנה" אצל גמחים אחרים , אבל במערת הגמחים בכללה הכסף חסר. אם הגמחים יודיעו מחר על הפסקת פעילותם וימתינו עכשיו לכל הלוואה עד תום תקופת הללוואה , האם מלוא הכסף או לפחות חלק נכבד ממנו יוחזר להם? כמובן שלא , אנשים שמחזירים על ידי גלגול , לא יוכלו להחזיר בזמן . אז כמה כסף יוחזר בצורה הזאת? האם 30 אחוז או 10 אחוז? לצערנו אף אחד לא יודע את התשובה.
אם באופן כללי אצל כלל הגמחים יש מספר חריג של מפקידים שרוצים בחזרה את כספם או אפילו אם יש ירידה במספר המפקידים (יחסית למספר הלווים , כפי שכתב בצ"כ) או שיש עלייה במקרים של פיגור בהחזרים על ידי הלווים , במקרים האלה אם הכסף היוצא ממערכת הגמחים יהיה גדול מערך קריטי מסוים , זה יוביל לקריסה. אם באופן כללי מפקידים יבחינו שעובר זמן ארוך יותר ויותר עד שמקבלים כסף חזרה מהגמחים , פחות ופחות אנשים ירצו להפקיד שם ומאידך יותר ויותר אנשים יבואו לדרוש את כספם בחזרה , היכולת של הגמחים להלוות יפחת וכך יכולת הלווים להחזיר מה שיחזק את התהליכים האמורים עד שתתעורר בהלה אמיתית שתוביל לקריסה.
מה יכול להביא למשיכה הקריטית הזאת? אי אפשר לתת תשובה על כך מבלי לדעת מה הם מניעי המפקידים וכיצד הם מושפעים מאירועים אחרים בעולם . מכיוון שמעט מאד ידוע על כך, כל מה שנאמר בזה הוא בגדר ספקולציה , אם עיקר הכסף בא מחו"ל , אז שינוי דמוגרפי ביחס בין בני אה"ק לבני חו"ל יכול להיות הגורם , מאידך יתכן שעיקר הכסף בא דוקא ממפקידים כאן בארץ שמפקידים לטווח הקצר בכל עת שיש בידיהם כסף פנוי , במקרה הזה יתכן שהבעיה הספציפית הזאת לא קיימת , אבל יש בעיה מצד הרעה כללית במצב הכלכלי כאן בארץ. אם הגמחים נשענים במידה גדולה גם על תרומות הרי שזה הופך אותם לחסינים הרבה יותר ומאידך יתכן שהם מאבדים כסף לנוכלים ולאנשים שסתם נופלים בקצב העולה על זרם התרומות המגיע אליהם ומה שמונע מהם ליפול בשל כך הוא דוקא הגידול הדמוגרפי שגורם לכך שקצב ההפקדות הוא כל הזמן גדול מקצב המשיכות ,במקרה הזה שינוי כלשהו במגמות אלה יכול לערער את יציבותם .
בקיצור אף אחד אינו יודע למה בדיוק הגמחים פגיעים , זה לא סיבה להניח שהם אינם פגיעים וגם אין ללמוד שום דבר מכך שהם לא קרסו עד עכשיו , יתכן שהם פגיעים דוקא להתפתחויות ולמגמות של השנים האחרונות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 07:44 |
|
| |
יש להבחין גם בין הגמ"ח של העבר לגמ"ח של ההווה.
בעבר גמ"ח התנהל מתרומות והונו גדל עם כל תרומה ופחת עם חוב אבוד. אולם מנהל הגמ"ח הלווה את כספי הגמ"ח.
כיום הגמ"ח הפך לבנק ללא ריבית. ז"א הוא הפך למוסד עם סיכון שרווחיו הם מתרומות להחזקתו בלבד. ככל שהיקף ההון של הגמ"ח קטן יותר (יחס הלימות הון), קיימת סכנה כי הגמ"ח יתמוטט עקב משבר נזילות (זה מה שקרה לאחרונה בחו"ל לבנקים עם הון עצמי חיובי).
המשבר יקרא עקב קריאה לכסף על ידי המפקידים של תענה על ידי הלווים, כפי שתיאר זאת הסטגיראי. אכן מצב כלכלי קשה גורר מצד אחד שימוש יתר בגמ"ח ומנגד פיגורים בהשבה.
מנהל גמ"ח כזה, כדאי שיקבל יעוץ משפטי, בכדי שלא ימצא יום אחד את עצמו חייב בכספים בעצמו מחד ומאידך יתברר כי בפעילות הגמ"ח היו עבירות פליליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 21:00 |
|
| |
האם אתם יכולים להעריך כמה כסף הגמחים מנהלים ?
הערכה נסיונית - מתוך שיחות עם חברים
- בכל שנה מתחתנים כחמשת אלף זוגות חרדים
- מתוכם כאלפיים נמנים על המשפחות שבהם ההורים מתחייבים על רוב הסכום לקניית הדירה
- מתוכם לפחות כאלף ההורים נאלצים להעזר בגמחים כדי לממן כשלושים אחוז מערך הדירה
- העלות של שליש מערך דירה הוא כחמישים אלף דולר
- בכל שנה הורים לווים 50 מליון דולר מגמחים
- אם נאמר שהנתונים האלו מתקיימים בשני העשורים האחרונים מגיעים לסכום של כמיליארד דולר
- במקרה האופטימי הלווים החזירו חמישים אחוז מההלוואות שנלקחו שלא על ידי גלגול
- סיכום - סך ההתחיבויות לגמחים "שאין להם כיסוי" אמיתי הוא כחצי מיליארד דולר
- מסקנה יש מקום לדאגה רצינית.
מה דעתכם ?
תוקן על ידי המביט_אל ב- 12/10/2008 20:58:02
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2008 00:40 |
|
| |
המביט אל
אני חושב שהניסיון לחשב כמה כסף יש בגמ"חים וכמה ממנו מוחזר באמצעות גלגולים, הוא חסר טעם כל עוד הדברים אינם מתבססים על מידע אלא על ספקולציות.
בנוגע להערכות שלך:
1. גם אם מספר הזוגות הנישאים כיום בשנה בקהילה החרדית עומד על 5,000, ברור שמדובר רק על השנים הללו ולא על כל ה-20 שנים האחרונות.
2. נדמה לי גם שהגמ"חים בהיקפם היום, לא היו קיימים לפני למעלה מעשור. אני אמנם זוכר את התור שהשתרך לפני 20 שנה בישיבת "קול תורה" הקטנה לקבלת הלוואה מהרב נויבירט, אבל להערכתי התופעה הזו הייתה אז הרבה יותר קטנה.
3. גם העלויות של הדירות באותם שנים לא היו כה גבוהות, וממילא הסכום שההורים נטלו על עצמם היה נמוך יותר. לזכרוני, דירת 3 חדרים ב"נחלה ומנוחה" בבית שמש עלתה כ-50 אלף דולר.
4. האם אתה יודע להעריך כמה הורים נעזרים במשכנתא מהבנק,כמה נעזרים בהלוואות מקרובים ומכרים וכמה פונים לגמ"חים? נטילת הלוואות מגמ"חים בסכום כולל של 50 אלף דולר אינם משימה פשוטה בדרך כלל, שהרי ההלוואות ניתנות בדרך כלל באלפים בודדים של דולרים ולפרקי זמן קצרים יחסית.
5. על מה מבוססת ההערכה ש-50% מהסכום חוזר מ"גלגול"? גם אם העובדה שההחזר איננו מהכנסות שוטפות נכונה, יתכן שהחוב יכוסה לבסוף מכסף שגדול שיגיע ביום מן הימים, כגון ירושה או דמי פרישה או חסכון שהסתיים. אין סיבה לכנות כל חוב כזה כ"חוב ללא כיסוי". ישנם גם הורים שמוכרים בשלב כלשהו את דירתם המרווחת והיקרה בבני ברק או בירושלים, ורוכשים במקומה דירה קטנה וזולה יותר, וביתרה מכסים את חובותיהם.
אני מסכים באופן מלא עם שורתך האחרונה שיש מקום לדאגה, אבל אינני חושב שניתן לבנות על החישוב שלך.
בכל מקרה, השאלה המסקרנת מבחינתי היא מהיכן מגיע הכסף? אם אתה אמנם צודק שהגמ"חים הלוו במהלך השנים הלוואות בסך מליארד דולר, לא כולל ההלוואות הגדולות הניתנות למוסדות שונים, מהיכן הגיעו סכומי הכסף האלו? ידוע לי על אנשים שאת מיטב כספם חוסכים בגמ"חים, אבל זה לא נראה לי מספיק לסכומים הגדולים הנמצאים שם.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2008 18:39 |
|
| |
רק שלפני 40 שנה מרבית חסידי גור היו עובדים באופן מסודר, הלכו לצבא והתפרנסו בכבוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2008 21:55 |
|
| |
בשנות השבעים? באותם הימים שרוב בחורי הישיבה הלכו לצבא?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2008 02:24 |
|
| |
בסופו של יום העמותות בישראל הם חלק מהמניפולציה של השלטון לחלוקת העוגה, מבלי שיאלץ להכריז על כך בפועל.
העמותות זוכות לתקצוב נדיב מהאוצר וחלק ניכר מהכספים הנאספים מתכלה כעלות תרומות והוצאות הנהלה וכלליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 22:09 |
|
| |
בהקשר לכמות הכסף, אין כל קשר בין ההפקדות בבנקים לגמחים. מה שמגדיל את כמות הכסף על כמות המזומנים, זהו היכולת לסחור באשראי. לשם המחשה, אדם המפקיד כספים בבנק, קונה בכרטיסי אשראי או צ'יקים על חשבון ההפקד, ולכן הכסף גדל באופן וירטואלי.
כיום האדם המפקיד כסף בגמ"ח אין לו כל אפשרות להמשיך לסחור או לצרוך על חשבון ההפקדה (הכסף לא קיים למלווה עד לפריעת הפקדון). לכן הפקדה כסף בגמ"ח והלוואתו לא משנה את כמות הכסף.
נ.ב.
מנחם פרידמן בספר "חברה במשבר לגיטימציה: היישוב הישן האשכנזי" מתאר איך בתקופה של תחילת המאה ה-20 מסחר בשטרי הלוואה שהיה בישוב הישן בי-ם, גרם למשבר כלכלי מהגדולים של הישוב הישן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 22:21 |
|
| |
למה הכסף המופקד בגמ"ח אינו שווה ל M1. המפקיד חש בהחלט כי הוא יכול משוך את הכסף לכשירצה (בהמחאה של הגמ"ח לחשבונו).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2008 01:33 |
|
| |
המפקיד בגמ"ח אינו יכול לסחור או להשתמש כנגד פקדונו כל עוד והוא לא משך את פקדונו. מנגד המפקיד בבנק יכול לתת צ'יקים או לשלם באשראי כנגד ההפקדה, ולכן יש במחזור העסקים גם את כסף שהופקד בבנק (הבנק הלווה אותו לאדם שני) וגם את הזכות שיש למפקיד (הדגשה: הזכות סחירה לחלוטין אף טרם משיכת הפקדון)..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2008 07:43 |
|
| |
חיים זה נכון ברמה הטכנית ולא הענינית.
אם הסכום מופקד בגמ"ח לטווח קצר הוא דומה לעו"ש. אם הסכום מופקד לזמן ארוך הוא סכום של פקדון שגם בבנק לא הייתה מבזבז.
לכן אין הבדל.
גם "תחושת העושר" אינה נפגעת בגלל שהסכום מופקד הגמ"ח ולא בעו"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2008 09:17 |
|
| |
שרפ
זה נכון ברמה הטכנית והעניינית! לא תחושת האדם קובעת, אלא מספר העסקאות המתבצעות על בסיס סכום מזומנים נתון. הסיבה היחידה כי כמות הכסף עולה, הואיל והבנק מלווה את הכספים המופקדים אצלו ומפקידים רבים ממשיכיםלבצע עסקאות על סמך ההפקדה.
בהפקדה בגמחים אין ערך לחוב, ולא ניתן לבצע עסקאות על חשבון ההלואה(החוב אינו סחיר), ולכן אין כל שינוי בכמות הכסף.
דוגמה קלאסית נוספת לשינוי בכמות הכסף (אני לא יודע אם השינוי מוגדר ע"פ הספר), עליית ערך חברות בבורסה או נדל"ן. לאור עליית ערך הנכסים ניתן לשעבדם ולבצע עוד עסקאות, ז"א כמות העסקאות במשק גדלה. במשבר האחרון כאשר ערך הנכסים צנח בב"א, "נמחק" בעולם מליארדי דולרים. אלו כספים שלא היו במזומן אלא רק סחירים באשראי, ולכן הם יכולים להימחק בב"א.
אני ממליץ לקרוא את הספר של מנחם פרידמן "חברה במשבר לגיטימציה: הישוב הישן האשכנזי". שם מקבלים תמונה, איך סחר בחובות עזר למוטט כלכלית את הישוב הישן.
תוקן על ידי חיים9999 ב- 27/10/2008 9:15:48
|
|
|
|
|