|
|
| נשלח ב-1/11/2008 19:45 |
 |
| |
חיים999
בעניין גמחים ובנקים אני חושב שיש לערוך הבחנה בין שני סוגי סיכונים שהמערכת הפיננסית חשופה להם על ידי הבנקים. האחד קשור ליצירת כסף על ידי הבנקים , בגלל שהבנקים מגדילים את הכסף פי כמה וכמה מהיתרות שהם מחזקים , הרי שכל משיכה מהבנקים מקטינה את כמות הכסף פי כמה מערך המשיכה. בצורה הזאת זעזועים קלים יכולים לגרום להקטנות משמעותיות של כמות אמצעי התשלום , מה שעלול לגרום למיתון ולאבטלה וכו' וכו' . זו סיבה אחת לצורך בפיקוח והיא אינה תקפה לגבי הגמחים , משיכה מהגמחים מצמצמת את כמות הכסף הנזיל לכל היותר ככמות הכסף הנמשך וסביר להניח שהרבה פחות.
אבל יש את סיכון ההתמוטטות בשל בהלת מפקידים ולסיכון הזה הגמחים חשופים בדיוק כמו הבנקים ואף יותר . הסיכון הזה נובע מכך שהבנק או הגמח מלווה כספים לטווח ארוך ואילו למפקידים הוא מתחייב להחזיר על פי דרישה בטווח קצר של זמן . הבעיה של הגמחים חריפה יותר כי לבנק יש גיבוי של הבנק המרכזי שיכול להזרים לו מזומנים בעת מצוקה (ראה בהלת המפקידים האחרונה באנגליה) מה שאין לגמחים . נוסף על כך , לגמחים אין באמת מושג לכמה זמן הם מלווים את הכסף , הם חושבים שהם מלווים לתקופות קצרות כאשר בפועל ההלוואות הן לעשרות שנים , מה שאומר שהם אף לא ערוכים כנדרש למשבר שיכול לצוץ ואין להם שום כללים שיכולים למנוע התפתחות משבר כזה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 01:43 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 08:08 |
|
| |
אני לא מבין, מה הרלוונטיות של כמות המזומנים שבידי הלווים, אם אינם עומדים לרשות הגמח/הבנק?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 09:12 |
|
| |
דוגמה מופשטת להמחשה
משק דמיוני עם בנק אחד ומספר מפקידים ולווים. סך המזומנים שיש במשק הוא מאה אלף דולר אבל כמות הכסף שבמשק הוא מליון דולר.
בעקבות פריצת מלחמה אזורית, כל המפקידים דורשים את כספם. האם יש אפשרות שיהיה בידי כל המפקידים את המזומים שהםהפקידו בבנק? במלים אחרות, הבנק חיב למפקידים כמות כסף העולה על סך המזומים שבמשק.
בגמחים הסיפור שונה. הכסף עובר מיד ליד ללא הגדלת כמות הכסף, הואיל וכמות החובות שווה לכמות המזומנים יש אפשרות תיאורטית שכלהלווים יפרעו את חובותיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 10:18 |
|
| |
חיים
למרות בורותי במונחים כלכליים ופיננסיים, אני מרשה לעצמי לחלוק עליך. אני מקווה שאצליח בשפתי הדלה והלא מקצועית להסביר את הדברים, אשמח אם תעמיד אותי על טעותי בשפה שתהיה ברורה גם לי.
הגמ"חים מעצם טבעם מגדילים לכאורה את כמות הכסף במידה רבה, בדיוק כפי שעושים זאת הבנקים, לשם המחשה אשתמש בדוגמא קצרה. ראובן הפקיד 10,000 $ בגמ"ח "חסדי השם", שהלווה את הכסף לשמעון. שמעון שילם את הכסף ללוי שמכר לו את דירתו, ולוי הפקיד את הכסף בגמ"ח הנ"ל, שהלווה את הכסף ליהודה. יהודה רכש בכסף ריהוט משרדי מיששכר, שהפקיד את הכסף בגמ"ח הנ"ל, שהלווה את הכסף לזבולון. זבולון שילם את הכסף ליוסף בעל אולם שמחות, שהפקיד ג"כ את הכסף בגמ"ח הנ"ל, שהלווה את הכסף לבנימין. בנימין תרם את הכסף לביהכנ"ס לכתיבת ס"ת וכו'.
כמות המזומן בסיפור הנ"ל היא 10,000 $ בלבד, אולם בקופת הגמ"ח רשומות הפקדות בסך 40,000 $ [מראובן, לוי, יששכר ויוסף] והלוואות באותו סכום [לשמעון, יהודה, זבולון ובנימין] וזהו כמובן גם היקף ההעסקאות שנעשו בכסף [רכישת דירה, קניית ציוד משרדי, שמחה משפחתית וכתיבת ס"ת]. אם הבנתי נכון את המונחים שהזכרתם, זוהי בדיוק הגדלת הכסף שמתבצעת על ידי הבנקים. במידה ואמנם יידרשו מזומנים בסכום של למעלה מ-10,000 $ לא יהיה מהיכן להשיגם.
ההבדל שציינת בין הגמ"חים לבנקים בעניין של תשלום בשיקים ובאשראי בנוגע להגדלת הכסף לא ברור לי כלל. השיק הוא למעשה פרעון של החוב ולמיטב הבנתי אין בכך הגדלה של הכסף, היות והכסף בכל מקרה נמשך מהבנק אלא שהמשיכה מתבצעת על ידי אחר . אינני חושב שמתבצע מסחר כה גדול בשיקים המועברים מיד ליד לפני הפקדתם בבנק, אבל אולי אינני מכיר מספיק את העולם המסחרי. התשלום בכרטיסי אשראי הוא אכן דבר שלא קיים בגמ"חים, אבל נדמה לי שזוהי הגדלת כסף שונה לחלוטין מהנושא שנידון כאן, היות ושם נעשה שימוש בכסף עתידני ולא בהגדלה של הכסף המזומן.
_________________
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 02/11/2008 10:17:22
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 14:50 |
|
| |
דומני שההבדל העיקרי בין הבנקים לגמחי"ם הינו שכספי הבנק מושקעים בהשקעות שונות שאינן מאפשרות להוציא את הכסף מיידית או אף בטווח הקרוב, בעוד שזמן הפירעון אצל הגמחי"ם כמדומני לעולם אינו עובד את הכמה חודשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 22:43 |
|
| |
נשיאות ועד הכוללים: "לא לקחת עוד חובות"
עקב המשבר החמור הפוקד את עולם התורה, התכנסו במוצ"ש חברי 'נשיאות ועד הכוללים בארץ-הקודש' לדיון. בין ההחלטות: נסיעה משותפת לחו"ל והקמת קרן מיוחדת להחזקת משפחות האברכים
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7206&cat_id=7
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 22:47 |
|
| |
שנות הרעב
הדלת נטרקה. את החודשים הבאים עלינו לרעה, עד שתורכב הממשלה הבאה, צריך לצלוח באווירה של 'ממשלת זדון'. בהתמודדות עם מפלגת שלטון שרק תחפש כל העת, היכן ניתן להתנקם בחרדים, שלא תמכו בה ברגע האמת.
זה כבר קורה כאן ועכשיו, כאשר האוצר מתחמק מההבנות המפורשות שהושגו ומסרב להשלים את מלוא החסר בתקציב הישיבות. אחרי תחנונים הושלם פער בסך 45 מיליון, אך אחר 17 מיליון נוספים שחסרים, נמשך המרוץ כל הדרך אל השר הממונה.
ועוד לא דיברנו על תקציב 2009. אם לא יועבר התקציב בכנסת, הרי שהחל מה-1 לינואר, יחולק תקציב 2008 לשנים עשר חלקים שיהוו את בסיס התקציב, עד להעברת תקציב מסודר עם כינונה של הממשלה.
למרבה האבסורד, החלוקה במקרה שכזה הינה על פי חישוב הסכומים המופיעים בספר התקציב, ולא על פי התקציבים שהועברו בפועל. דא עקא, ולעניין זה מסתבר כיום כי לא היה ממש בהבטחותיו דאז של השר משולם נהרי שהסביר, כי התוספת לישיבות שהשיגה ש"ס תהווה חלק מבסיס התקציב. כיום מתברר כי לא מיניה ולא מקצתיה: הבסיס נותר כשהיה על סך 198 מיליוני שקלים בלבד. המשמעות מבחינת חלוקת הסכום ל-12 בשנת התקציב הבאה הינה, קיצוץ של יותר ממחצית במלגת הדתות של אברכי הכוללים.
נפתלות דרכי הפוליטיקה. רגע אחד מצויים הח"כים החרדים בעמדת כוח חסרת תקדים, וברגע שאחרי, הם נאלצים לפעול כאחרוני השתדלנים. משחרים לפתחו של שר האוצר בר-און. מנסים לדבר על לבו כי לא יפגע בבסיס קיומו של עולם התורה. מאיגרא רמה, לבירא עמיקתא.
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7172&cat_id=9
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2008 09:58 |
|
| |
יהודים
דוקא זו הנקודה שבה הגמחים דומים לבנקים . נכון אומנם שעל הנייר ההלוואות הם לכמה חודשים אבל בפועל אין זה כך. אם תיקח לווה טיפוסי ותעקוב אחרי החובות שלו לכלל הגמחים ולא לגמח ספציפי , סביר שתראה תהליך שבו כאשר הוא בשנות העשרים כמות החובות שלו מתנדנדים עולים ויורדים , לפעמים עד ל-0 אבל בממוצע זה עולה באופן איטי אבל בטוח. בשנות ההשלושים שלו יש לו כבר רמה מסויימת של חובות שמתחתיה הוא כבר לא יורד אף פעם , בשנות הארבעים כל זה מוגבר , יש עליות וירידות אבל הרמה התחתונה עומד על סכום גבוה בהרבה עד לעת זקנה וןשיבה אז החובות מתחילים לרדת בהדרגה. אדם כזה לא לווה הלוואות לתקופות קצרות כלל ועיקר. הוא לווה 5000 דולר ל30 או 40 שנה ו20000 דולר ל15 או 20 שנה וכך הלאה. אמנם הלווה עומד בדרך כלל בהתחייבויותיו כלפי כל גמח , אבל כל זה מותנה בקיומם של גמחים אחרים .
מה החשיבות של עניין זה? אם נניח שכלל המפקידים דורשים את כספם חזרה והגמחים יפסיקו להלוות כסף , לא יקח חצי שנה או שנה עד שכל הכסף יחזור אלא כמה עשורים. הכסף כבר מושקע בדירות ובהוצאות אחרות וללווה אין כל אפשרות להחזירם אם לא במשך שנים רבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 14:51 |
|
| |
ידיעה שהעלה גולש בח"ח
קטסטרופה: אלפי בנות "קנאיות" לא חזרו ללימודים!
בעקבות המשבר הכלכלי, שפגע בעיקר במוסדות שאינם מתוקצבים מטעם המדינה, עדיין לא נפתחו הלימודים בשני מוסדות מרכזיים של אנשי היישוב הישן, כפי שהם מכונים.
הראשון הוא מוסד "משכן שרה" בירושלים. רק הגנים נפתחו, והכיתות עדיין לא, יותר משבוע אחרי תחילת זמן הלימודים.
השני מוסד "חינוך ירושלים" בבית שמש.
המנהלים אינם יודעים את ראשם מרוב כאב.
קטסטרופה.
מדובר במאות רבות של בנות, ואולי אף יותר מאלף!
האם מדובר בקריסת המוסדות האנטי ציוניות?
מקור
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2511911&forum_id=771
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 16:25 |
|
| |
אמנון ומה הלאה?
אילו מסקנות יסיקו אותם "קנאים".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 22:30 |
|
| |
ח"כ של ש"ס לא יכלו קצת לגנוב בשבילו?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2008 22:46 |
|
| |
הציבור מנייעס שיכול להיות שהוא רק קפץ על זה כטרמפ בשביל להחליף את מלאי האברכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2008 14:53 |
|
| |
אין קמח, יש תורה
הצונאמי הכלכלי הגיע גם לישיבת ליקווד בארה"ב, ובישיבה הכריזו על קיצוצים נרחבים. קרן אור בישיבות מיר ופוניבז'. וישיבת 'עטרת ישראל' שוקלת לעבור לכפר סבא עקב המצב הכלכלי הקשה.
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7603&cat_id=7
|
|
|
|
|
