הכסף יענה את הכל?

אנחנו נמצאים בתקופה בא העולם הכלכלי העולמי מטלטל וזו הזדמנות נאותה להעלות את סוגיית מקומו של הכסף בעולמנו. 
ברור ואין צורך להאריך במרכזיותו של הכסף בנהול החיים היומיומיים של כל אחד מאתנו ועד כמה חסרונו מהווה נטל קיומי ממש (למרות שגם בענין זה ישנם כאלה המצליחים להתעלות ולבודד את קשיי הכלכלה כך שלמרות עוצמתם הם מקבלים מקום משני בעולמם ) אני רוצה להאיר פינות בהם הכסף חודר למקומות שלכאורה אינם טבעיים לו, מקומות שבהם המדרג לא אמור לכאורה להיות כלכלי אלא ערכי ובכל זאת עולמנו מסובב כך שגם שם הכסף שולט. ישנם דוגמאות בולטות ומוכרות לכך כדוגמת סוגיות של הכנסת תרופה לסל הבריאות וכו' אבל עליהם ארצה לשוחח מאוחר יותר. 

ברצוני להאיר סוגיה שבבסיסה היא פסיכולוגית אבל יש בה כדי להצביע על תפיסה ערכית בעייתית ומכיוון שאני חווה אותה לעיתים, קל לי להתחבר ולספר עליה.

לכל דבר בעולמנו יש השלכה כלכלית כזו או אחרת להלן מספר דוגמאות בסיסיות:
בריאות היא סוגיה כלכלית חשובה - תקציבי תרופות,רפואה פרטית מול רפואה ציבורית,תקציבי מחקר וכו'
מלחמה ושלום הם כידוע מחוללי שינויים כלכליים אדירים. ישראל ללא בעיות הביטחון היתה נהנת מן הסתם משגשוג כלכלי. פיגועים הם מדכאי צריכה ותיירות. מלחמה מעודדת תעשייות רבות כגון תעשיית הנשק שמזינה את שוק הפלדה, מחשבים מזון ולוגיסטיקה. מלחמות שמשו לא אחת ככלי ליציאה ממיתון. הצבא הוא גם מקור תעסוקה אדיר וכו'
פגעי טבע קשורים כמובן גם הם לתוצאותיהם הכלכליות. חום וקור פוגעים בחקלאות שהוא ענף שעובר שינויים לא קטנים. מחסור במים מעודד הרבה חברות להתעסק באפליקציות שנובעות ממחסור זה לדוגמא חברת נטפים ממציאת הטפטפות ועוד דוגמאות רבות.

הברומטר לכל הנ"ל הוא שוק ההון. לכל אחת מהתעשיות יש נציגות כזו או אחרת בשוק ההון - היינו חברות מאותו תחום או מתחומים משיקים או מושפעים שנסחרות בבורסה. במקרה של אירוע בתחום מסויים למשל מגפה מסויימת, תהיה השפעה ישירה על חברות הנסחרות בתחום הנ"ל למשל חברה שעוסקת בפיתוח תרופות לאותה מגפה. במקרה של מלחמה תהיה השפעה על חברות המייצרות מוצרים לצבאות וכן הלאה.

אלא שההשפעה על שוק ההון לעיתים הפוכה מההשפעה של אותו אירוע במישור הערכי כפי שעולה מהדוגמא שהבאתי למעלה. אם אני קורא למשל על התפשטות של מחלה כטרשת נפוצה זה דבר מעציב ביותר. אבל אם אני מחזיק מניה של טבע המייצרת את הקופקסון תרופה מהתחום, זה יגרום לי לשמחה שהלוא מנייתי תעלה. אם אני רקורא על מיתון עמוק בארה"ב ונפילה של מחירי בתים כתוצאה מא יכולת של בעלי בתים רבים לעמוד בתשלומי המשכנתא זה אמור לדכא. שהלוא משפחות רבות חרב עליהם עולמם. אולם אנשי כלכלה ועסקים ורבים אחרים רןאים בכך הזדמנות לרכישת נכסים במחירים מופחתים.

כמדומני מופיע בגמרא וגם נפסק כי אדם יברך ברוך דין האמת על מות הוריו אבל אם באותה הזדמנות נפלה לו גם ירושה יברך גם הטוב והמטיב. זה מעין פיצול הזוי שקשה הלולמו אבל בעצם אומרת ההלכה שאין להתעלם מאף רגש שאדם חווה וצריך לקדש הכל.
הבעיה מתחילה כאשר אדם מרגיל עצמו לחשוב כך כדבר שבשיגרא. היינו ברירת המחדל שלו היא חשיבה תועלתנית ורק בצידה חשיבה רגשית\ערכית. לאט לאט מתעקרות ומתכהות הרגשותיו והוא הופך להיות מחושב וקר.יש לדבר גם יתרונות שעליהם אפרט בהמשך אבל ברמה הקיומית יש פה הפסד גדול.

אני זוכר במעומם שאלה באחד השותים בדבר אדם שמבקש תיקון לנשמתו מכיוון שכשהודיעו לו על מות אימו קפצה למחשבתו עניין הירושה שזכה בא והדבר ייסר אותו מאד.

לפני שאמשיך אשמח לשמוע דעת חברי הפורום על העולם שצוייר כאן שהוא עולמם של אנשים רבים מאד שאני מכיר ואשר מציב דילמא אמיתית כאמור.

כסף כנראה  זו היתה מידת משקל, אבל שמעתי שבזוהר משייכים את זה למילה כיסופים.
וזו לדעתי המשמעות הכי נכונה למילה הזו. כסף=מתמר רצונות.

אגב, (יתקנו אותי המלומדים) "חביב ממונם של תלמידי חכמים- יותר מאשר גופם".

וזאת למה? משום שההישגים של האדם חשובים לו יותר מגופו, שהרי הוא לא עשה כלום על מנת שהגוף יווצר.
אומנם ההישגים הרוחניים (אני מתכוון בעיקר לשיכליים) יכולים להיחשב עוד יותר, כמובן, שכן הם דורשים מאמץ גדול יותר והם מבטאים את רצונו ואישיותו הפנימית טוב יותר, אבל גם הישגים חומריים הם בעלי חשיבות עצומה לאדם, שכן את מיטב כוחו ומרצו הוא הקדיש לייצור אותם תוצרים.

זו אחת הסיבות ללמה אני נגד מיסי כפייה.
(שימו לב לנבואה של "לא יחדל אביון מן הארץ". ז"א שהמעשר וכ"ו נועדו לחבר ולקשר בין בני אדם, מתוך בחירה חופשית, ולא ליצור מערכת שאחד מנצל את השני על ידי כיפופי ידיים, קואליציות, ושביתות)

.

אפיק בנגב:

אתה נגד מיסי כפיה?

וכי יש מס שאינו כפיה? אתה חושב שאנשים יתנדבו לשלם מס מרצונם החופשי?


(אייקון מחפש אוטופיה ולא מוצא)

 
אפיק,

 < "חביב ממונם של תלמידי חכמים- יותר מאשר גופם" ->  נאמר בהקשר שגם תלמידי חכמים הם בגדר בני אדם על טבעם האנושי - כלומר טבע האדם הוא כזה שהוא רודף ממון שממנו מטבע הדברים הוא שואב גם כבוד ושררה -

< "אבל גם הישגים חומריים הם בעלי חשיבות עצומה לאדם, שכן את מיטב כוחו ומרצו הוא הקדיש לייצור אותם תוצרים." > ראה רמב"ם מו"נ  חלק שלישי פנ"ד : ארבעת המינים שהאדם מחשיב לשלמויות לפי סדר נפיצותם -שם מסתבר, הוא פוסל מכל וכל את החשיבות העצומה שהאדם מייחס להשגים חומריים, ורואה בזה מכשול בפני השגת שלמות האמיתית הראויה.

 <"שימו לב לנבואה של "לא יחדל אביון מן הארץ". > שמת לב לנבואה כי "אפס כי לא יהיה בך אביון" ?

אפיק
נכונים דבריך כסף = כיסופים, כי כל אחד נכסף אליו,

לכסף בעצם, יש ערך הרבה יותר, מהערך  החומרי, וערכו במכולת  ובסופר.

אדם המיצר, הבונה, ההוגה וכ' מתוגמל  בכסף. ככל שהוא מיצר דברים יותר טובים, הוא מתוגמל יותר,
 ככל שאדם מקדיש יות ממשאביו הוא מתוגמל יותר, מרצה  מוכשר יתוגמל ב1000 ש"ח להרצאה, מרצה מוכשר יותר יתוגמל בפי חמישים,  התגמול ניתן לפי הכשרון ןהמאמץ.

בעצם אפשר להגיד כי הכסף בהשאלה  היא תעודה על כישרונו ועמלו של האדם, תלמידי חכמים חביב עליהם ממונם , כי הם מודעים לזה כי הם קיבלו את הכסף מה'- דרך בני אדם- כתעודה למעשים ומצוות  שהם עשו, הכסף הופך אצלם למדליה- שהם קיבלו מאת ה'.,

מדליות אפשר לגנוב, מדליות אפשר לזייף, עם מדליות אפשר גם לשחק, וליצר מהן תכשיטים, אבל המדליה האמיתית, היא מדליה, וכך צריכים לראות את זה. מדליה- כשאתה מפשל הוא נלקח ממך.

_________________

מודה ועוזב

מישקולצר,

בכוונה הבאתי את דוגמת הרופא ויצרן המצבות. כפי שאתה התרגלת להבין שרופא עושה עבודה לגיטימית ומוסרית לחלוטין, למרות שלכאורה הוא נהנה מצרותיהם של אחרים. אלא שכך העולם בנוי, כאשר הצרות אינן בסביבתך אתה יכול להרוויח מהן, או יותר נכון אתה צריך לנהוג לפיהן כי אם לא אתה יכול לקבץ נדבות.

כך גם בבורסה ובכלכלה, אנשים שמתעסקים עם כספים ומחשבנים גם נפילות בורסאיות שגורמות להפסדים כבדים לאחרים ומרוויחים מפשיטות רגל של אחרים, בשבילם פיגועים וקסאמים משמועתם בעיקר כספית - כדי לנווט את השקעותיהם.

כל זה נראה בעיני לגיטימי לחלוטין, מכיוון שבס"ה איש העסקים לא מנצל אחרים, אלא מנווט את השקעותיו לפי הלך השוק.

המקרים החמורים לטעמי הם יצרנים ואנשים שמרוויחים מכך שהם מאמללים אחרים. לא צריך להגיע לדוגמא קיצונית של סוחרי סמים שלכו"ע אינם לגאליים, אפילו יצרניות הסיגריות הלגאליות שמוצרן המשווק קוטל אנשים רבים מידי יום ועד רשתות המזון המהיר דוגמת 'מקדונלד'ס' שהביאו תרבות אכילת 'גארבדג' פוד' שלפחות בארה"ב כבר הוכרזה כמכת מדינה, בגלל השפעותיה להשמנת יתר שכמובן מזיקה לבריאות, גורמת למחלות וגם קוטלת בגיל צעיר.


ואגב, כותרת האשכול "הכסף יענה את הכל?", "יענה" מלשון שהוא עונה לכל הדרישות, או מלשון עינוי?

_________________

מ. זוהר

מאיר

זכה- עונה------ לא זכה מענה

_________________

מודה ועוזב

בידיעות אחרונות של החג היתה כתבה על שידוכים בציבור החרדי והביאו של שמו של בחור שנישא לאחרונה והיה רווק מבוקש על שום ייחוסו לרב חיים קנייבסקי מצד אחד ולרב שטיינמן מהצד השני. כדי להסביר לקורא שאינו בקיא את גודל הייחוס נכתב שם - אם ליצחק תשובה נוחי דנקנר האחים עופר ושרי אריסון היה צאצא משותף זו דרגת היחס.
 וחשבתי לעצמי מה אומרת לנו העובדה שהאקוויוולנט החילוני של הכתבת לאליטה התורנית היא אליטת הממון?היא לא השוותה זאת לאמנים,משוררים,מדענים או אנשי רוח אלא לטייקוני פיננסים. זה הטופ מבחינתה. 

מישקולצר,

מי שעשה את ההשוואה הוא דווקא דוד המלך בתהילים כשכתב "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". הוא יכל היה לומר טוב לי תורת פיך מאלפי יצירות קלאסיות של בטהובן/מאלפי ציורים של ואן גוך/מאלפי שירים של אלתרמן/מאלפי תורות קוונטים וכו', אלא הוא השווה את התורה שהיא הדבר החשוב ביותר לנו כיהודים מאמינים, לדבר החומרי החשוב ביותר - לכסף.

_________________

מ. זוהר