|
|
| נשלח ב-15/10/2008 10:25 |
 |
| |
זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2008 23:01 |
|
| |
"אם אני קורא למשל על התפשטות של מחלה כטרשת נפוצה זה דבר
מעציב ביותר. אבל אם אני מחזיק מניה של טבע המייצרת את הקופקסון תרופה
מהתחום, זה יגרום לי לשמחה שהלוא מנייתי תעלה" - הבעיה היא לא הכסף, הבעיה היא האנוכיות, ועל כך נאמר במשלי "שמח לאיד - לא יינקה".
אבל אם מדובר באדם, שהוא בעצמו חולה בטרשת נפוצה, ובמקום לשקוע בדיכאון הוא מוצא דרך להרוויח כסף מהמחלה שלו (למשל ע"י השקעה בחברה המפתחת תרופות לתחום זה), זו דווקא גישה חיובית, הגישה של הרב נחום "גם זו לטובה".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 22:11 |
|
| |
לא נעים לי להיות חבר הפורום החומרי אשר מתעסק בכספים בעוד כולם כאן מתעסקים במושכלות, אבל בכל אופן העולם מתהפך ואני חווה זאת חזק אז סילחו לי על שיתופכם בהגיגי הכספים שלי.
הגמרא כותבת שהרואה שמזונותיו מצטמצמים יפריש כסף לצדקה. זה מתקשר היטב לדברי חז"ל הידועים "עשר תעשר" עשר בשביל שתתעשר - "ובחנוני נא בזאת..."
ושאלתי עצמי לאחרונה איך אנשים בעלי ממון רב שכל חייהם מפרישים סכומי עתק לצדקה מוצאים עצמם בימים אלו בסיטואציות כלכליות מאד מאד לא נעימות.
אין אנחנו יודעים חשבונו של מקום אבל המחשבות בעניין העלו בי איזו תובנה שאני משתף אתכם בה עכשיו.
המהר"ל כותב בכמה מקומות שהפרשת צדקה היא הדבקות במידת השפע האלוקי. כשם שהבורא הוא משפיע ולא מקבל כך גם אדם שמפריש כספי צדקה נדבק במידת השפע וממילא זוכה גם הוא לשפע עצמו.
וחשבתי לעצמי שקיים הבדל גדול בין עשירי העולם שהיה לאילו של היום. פעם אדם עשיר הפריש את מה שנצרך לחיותו וביתרה נהנה, כל אחד בדרכיו. מה שברור הוא שהעשיר של פעם לא היה צריך ללוות כספים (כמובן שאין זה נכון קטגורית אבל ככלל נראה לי שהאדם היה משתמש בעושרו ומינופים פיננסיים לא היו מפותחים כל כך). וכך העשיר שהפריש צדקה היה כל כולו במידת השפע שהרי לא היה מעולם בבחינת מקבל ורק השפיע טובה.
ואילו היום עשיר משמעו שאתה יכול לקחת את הונך ולמנפו בשיעורים עצומים ולהשיג כך עוד כסף רב לצרכי עסקים ופרטיים. חלק גדול מהמשבר הנוכחי נובע מאי יכולת החזר של הלוואות במספרים דמיוניים שנלקחו על ידי עשירי עולם. משמע שהיום הרבה מאד עשירים אינם בבחינת משפיעים בלבד אלא הם מגדולי המקבלים (הלווים)
הדברים זועקים עוד יותר כאשר חושבים על זה שאת האגח"ים אותם הנפיקו עשירים אלו, קנו קרנות פנסיה למינהם. משמע שלא רק שטייקון זה או אחר נזקק ללוות כסף הוא עשה זאת גם ממסעודה משדרות ומגיטה מקרית שמונה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 23:44 |
|
| |
מישקולצר
מסעודה משדרות, כשהרויחה הרבה כסף , במניות או באג"חים של בעלי ההון, שהשקיעה או שהשקיעו בשבילה, היתה מאד מרוצה,
הבעיה כשמפסידים, ה' חנן אנשים מסוימים להרויח ולדעת איך לעשות את זה,
הגמרא בפסחים אומרת שיש להתחבר לאדם מצליח, ובשביל זה קיימת הבורסה.
אבל אבל, התורה גם מלמדת אותנו בפרשת השבוע- סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה,- סולם בגימטריא ממון,
בממון עולים ויורדים פעם למטה ופעם למעלה, אבל הסולם הזה צריך קודם כל להיות ניצב חזק על הארץ, ורק אז לנסות להגיע לשמיים,
לדאבוננו אנשים מסוימים,רצו לעלות בסולם הזה, עד השמיים, אבל הסולם לא ניצב חזק בארץ.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 10:21 |
|
| |
ירוחם
האם נכון היה לחשוף את מסעודה וכספי הפנסיה שלה לסיכוני שוק ההון זו שאלה נפרדת שדעתי כנראה שונה משלך. הנושא שרציתי לציין הוא שכיום אנשים עשירים הם בבחינת מקבלים כי הונם משמש למינופים גדולים וכך נוצר מצב שכולנו עשירים ועניים כאחד בבחינת מקבלים ונהנים ממתנת בשר ודם והלוואתם, דבר שיש לו השלכות רעיוניות כפי שציינתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 10:32 |
|
| |
ואני תמהה לגבי אותו בן עליה קדוש וטהור, שנקנה בדמי דירה בבני ברק והעדר שינה, קמטי דאגה, חרדה ואפילו סכנת חיים של הקונים.... האם מאושר הוא ביום קנייתו או כואב את האבדן?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 10:46 |
|
| |
מישקולצר,
זו כבר שאלה במאקרו כלכלה, כלומר הנהגות המדינה, רק לשבר לך את הידיעה, הרוחים של הקרנות במשך כחמש שש שנים אחרונות-עד הברוך- היו מעל 50% בממוצע,, ובתנאים רגילים הרוחים היו 12% , הכוונות היו טובות- אגב איני בטח שההפסדים בלעו יותר מהרוחים- אין פוליסות ביטוח לממון,
על הרעיונות של הכלכלה, כנראה חלוקות דעתנו, --אבל לא במישור המוסרי והערכי.
לעוף
אפשר פרוש- על דבריך?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 11:26 |
|
| |
החתן מקבל דירה.
השווער מקבל אולקוס או התקף לב.
אז החתן שמח או עצוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 11:39 |
|
| |
דוס האייסט א שווער לייבן.
חתן בן תעיירה שינן כך את הפסוקים- סוקול יסקל השווער (השור) יד העיידם תהיה בו בראשונה.
ועוד אחד באותו עניין- יהודי מתישב על ספסל בבני ברק, ופולט אנחה כבדה מליבו,. אתה מספר לי? אמר לו היהודי ש כבר ישב שם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 11:41 |
|
| |
ירוחמשם... 
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2008 03:27 |
|
| |
מה הוא ההבדל בין מצוי לרצוי
הבה ונראה, רצוי = 306 בגימטריה
מצוי = 146 בגימטריה
__________________-__________
160 = כסף, בגימטריה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 23:30 |
|
| |
שאלה שמטרידה אותי.
בפרשת מטות (לב,טז) נאמר "...גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו" ועל זה מביא רש"י את דברי התנחומא "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם,שהקדימו מקניהם לטפם,אמר להם משה לא כן,עשו העיקר עיקר והטפל טפל,בנו לכם תחלה ערים לטפכם ואחר כךגדרות לצאנכם"
וסוף ספר איוב נגמר בפסוקים הבאים:
"וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות. ויהי לו שבענה בנים ושלש בנות..." אז מה באמת חשוב? מה עיקר ומה טפל?אחרי האבדן הגדול של האשה הילדים והבריאות מתחילים בפיצוי כספי?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 08:53 |
|
| |
מישקולצר
תרוץ טכני, את הפיצוי הכספי הוא קבל מיד, עד שנולדו לו הילדים עברו מספר שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 10:26 |
|
| |
מישקולצר
לדייק - אשתו של איוב לא נלקחה ממנו- ולכן לא הוחזרה.
ליצנים אומרים- ידע הקב"ה כי הוא עתיד להכפיל לאיוב את מה שנלקח ממנו,- חס עליו ולא לקח את אשתו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
|
