הכסף יענה את הכל?

רחמים,

מי הוא אותו יועץ כלכלי - שלעולם לא אלך אליו?

אני יכול ישר לרכוש עם עשירית מכספי, מדוע אני צריך לתת לעני לעשות זאת הרי אם אעשה זאת בעצמי אהנה גם מקנייתי וגם מכך שאני מחזיר את הכסף למעגל הרווחים?

_________________

מ. זוהר

יש גבול לרמת הצריכה שלך
וחוץ מזה זה גם משתקלל
משל ל
יש מעגל צריכה בבית שלך של האשה ושל הילדים
יש את הצריכה של הבני אדם ויש את הממשלה שזה אומר צבא ושאר משרדים
ויש את המפעלים
ככול שהצרכנים קונים כך המפעל מרויח וכך הממשלה יש לה כסף לכבישים וכד'
המפעל רוצה להגדיל את רווחיו לכן גודל הכסף שהממשלה מקבלת ממנו
ויש לה כסף להשקיע במדינה
ומדינה מושקעת משקיעים בה וכך זה גלגל
אם משהו יעצור באמצע
כמו העשיר שישאיר לעצמו את הכסף כי יש גבול לרמת הצריכה שלו
אז הכל יתקע

רחמים,

חשוב רגע, אתה צודק לחלוטין שכוח קניה יוצר כוח יצור ולכן ככל שבנ"א צורכים יותר, כך היצרנים מיצרים יותר - כך הגלגל מסתובב לו.

אולם העולם לא מתחלק לצרכנים וליצרנים, אלא כל צרכן הוא גם יצרן וכל יצרן הוא גם צרכן. לדוגמא, אם יש לי מפעל ליצור קפה אני מייצר קפה ויש קונים שרוכשים ממני את פירות המפעל - קפה, אולם אני לא רק מייצר קפה, אני צורך חשמל, מים, פולי קפה ממגדלים, חומרים שונים ועוד כדי להפעיל את המפעל. נוסף ע"כ מהרווחים אני מפרנס את משפחתי, אני קונה אוכל ובגדים, משלם מיסים, ויוצא לחופשות באיים הקאריביים וכו' - כלומר כל מי שמרוויח הוא חלק מהגלגל גם כצרכן וגם כיצרן.

ברם, עני לא מייצר כלום הוא רק צורך עם הכסף שאני מייצר ונותן לו במתנה. לכן אני סבור שאם הכוונה להרוויח מכך שהעני יגדיל את הצריכה אין זה אלא טימטום ממדרגה ראשונה.

אפשר לדעת איזה בנק מחזיק את היועץ הזה? אני חושש שהוא בדרך לקריסה..

_________________

מ. זוהר

אולי תתיחס גם לנקודה
שיש גבול לצריכה של העשיר
ואל תשכח שגלגל חוזר
כי העני בזכות הכסף שעוזרים לו הוא מתאמץ לקיום עצמו
ומנסה את מזלו עד שמצליח

ומי יודע אולי גם יעזור לאלו שעזרו לו

לכן הצעתי שהעשיר יקח עשירית מכספו וירכוש לעצמו מותרות, הרי הוא יוצר כוח קנייה ואולי אף נהנה מכך. מנפ"ש הוא נהנה גם ממה שקנה וגם מכוח הקניה שמאיץ את סיבוב הגלגל.

הכנסת כעת בדבריך סברא חדשה והיא שאם נעזור לעני אולי הוא בסוף יצליח לצאת מעניותו ובעצמו יהפך לעשיר ויאיץ את הגלגל האקונומי הכלל עולמי.

יפה! אבל לא ריאלי כשיקול לרווח. במשך שנותי הקצרות לא ראיתי כמעט מתפרנס מן הצדקה שהפך לעשיר, אמנם יש פה ושם כאלו שנחלצו ממצוקתם, אך הסיכוי שמהצדקה שלי מישהו יחלץ מדלותו ויהפוך לצרכן בסדר גודל שישפיע בסופו של דבר על רווחי ועוד ביחס למעשרותי, הוא זעום ביותר. אם יחס זכיה כזה עדיף להשקיע את המעשרות במפעל הפיס.

_________________

מ. זוהר

לכן הצעתי שהעשיר יקח עשירית מכספו וירכוש לעצמו מותרות, הרי הוא יוצר כוח קנייה ואולי אף נהנה מכך. מנפ"ש הוא נהנה גם ממה שקנה וגם מכוח הקניה שמאיץ את סיבוב הגלגל.


שים לב כמה פעמים אתה חוזר על אותו דבר
תבין
יש גבול לביזבוז שלו
הביזבוז הכי משתלם לו זה
לתת לעני
הכסף לכשלעצמו הוא חשוב
גם אם הוא נהנה מהביזבוז אז יש לזה חשיבות אבל יש גם לזה גבול
הוא מוכרח להתחיל לשמור כסף מתחת לבלטות
וזה הטעות

רחמים,

צר ל ילומר לך שבעולם בו אני חי אנשים לא שומרים סתם כסף מתחת לבלטות. יתכן ועשירים משאירים סכום כסף בצד לעת מצוקה (לא ע"ח התרומה בד"כ), אבל ע"פ רוב הכסף של אנשים מושקע ונמצא בחברות ובנכסים מניבים, או מונח בבנק ומניב ריבית והבנק משקיע אותו או מלווה אותו ליצרנים וכו'.

כסף מושקע הוא כסף מניב שמאיץ את הגלגל, אולם כסף הניתן לעני רק מאט את הגלגל כי ישנם פחות אנשים שעובדים ומניבים, וישנם יותר צרכנים.

אני חושב שזה מספיק ברור ואין כל צורך לקדש אפולוגטית את דבריו של יועץ כלכלי שכנראה זקוק לנדבות.

_________________

מ. זוהר

כסף מושקע הוא כסף מניב שמאיץ את הגלגל, אולם כסף הניתן לעני רק מאט את הגלגל כי ישנם פחות אנשים שעובדים ומניבים, וישנם יותר צרכנים.


כיף לשמוע שאנשים לא שומרים מתחת לבלטות
ובאמת הכסף המושקע מוציא עוד כסף

זה שישנם יותר צרכנים זה גם חשוב
קוראים לזה הרגלי צריכה
אים יש הרגלי צריכה אדם לא יושב באפס מעש מוכרח

רחמים,

אם יש לאדם הרגל לאדם לחיות על נדבות, הוא לא ישב באפס מעשה, הוא רק ישכלל את הרגלו בטכניקות מקוריות ועתיקות.

נדמה לי שהנושא מוצה עוד לפני שהוא התחיל, אז אני בוחר לא להמשיך לדון בכלכלה עימך, בסוף עוד תשכנע אותי לרכוש זכיון לבאסטה בשוק העתידי על כוכב נפטון (שיפתח בגלל הרגלי צריכה של עניים מביתר עילית). אם אתה חפץ אתה יכול ללכת להשקיע כסף אצל עניים, בטוח תרוויח מזה יום אחד. כמובן אני לא מדבר רק על מעשר, לשיטתך ולשיטת יועץ הבנק שלך, כדאי לך לפזר כל ממונך לעניים, כך תהיה עשיר גדול כי העניים יפתחו הרגלי צריכה בומבסטיים. בהצלחה!

_________________

מ. זוהר

בעל
"תרוץ טכני, את הפיצוי הכספי הוא קבל מיד, עד שנולדו לו הילדים עברו מספר שנים"
האמת שזה יכול להסתדר עם הלשון אבל עדיין צורם לי לי ולא מסתדר על ליבי שהכתוב מפרט רק את הרצף הכרונולוגי. מה עוד שהפסוק מתחיל בזה שה' ברך אותו וממילא הברכה יכולה להתחיל בבנים ואחר כך בכסף והמימוש לפי הסדר הטבעי ההפוך. הבאתי גם את ענין בני גד וראובן כדי להראות שיש חשיבות לסדר האמירה למרות שכמובן אפשר למצוא הבדלים בין שני הטקסטים.
באופן כללי המישמש של העונשים הכלכליים יחד עם העונשים בנפש מציב את העונש בכלכלי באותה רמה של העונש של שיכול הילדים וזה שוב צורם.
אנחנו רגילים לומר שכסף זה שטויות העיקר הבריאות אבל האמת היא שלרוב האנשים מחסור בכסף פוגע בבריאות.

ירוחם
תודה על התיקון אבל מה לגופו של עניין. האם לאחר כל יסורי האיוב מה שמובטח לו בראש וראשונה עוד לפני הילדים זה כסף?האם באמת כסף יענה כמעט את הכל אפילו את איוב? ואני מביא שוב את הציטוט משלהי איוב:
"וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות. ויהי לו שבענה בנים ושלש בנות..."

מישקולצר

אכן כך! הכסף הוא ראשית, עם כסף אפשר להוליד ולגדל ילדים יותר טוב, מאשר בלעדיו, עם כסף אפשר לחיות יותר טוב מאשר בלעדיו. עם כסף אפשר להיות בריא יותר, ולשמור על הבריאות, עם כסף פשר להתפנות ללימודים ולהגות, על מחשבות הבל ותיקוני עולם מתבקשים, אבל לא אפשריים.