הגייה ספרדית אשכנזית ומעבר בינהם.

לאחרונה התעוררתי שוב לדון בנושא זה, לאחר שפגשתי באחד משכני בבית הכנסת, סביו של אותו עלם עלו מארצות מוסלמיות ועל כן מכונה הוא בפינו "ספרדי". אך למרבה הפלא פצח פיו בחזנות בהגייה אשר שכיחה הייתה באירופה.

לגבי ההגייה הקדומה -

היו בעבר כמה הגיות. הייתה זו הטברנית, שבה היה הבדל בין כל התנועות המסומנות בניקוד "שלנו" (שהוא למעשה הטברני). מסורת קריאה זו פחות או יותר נכחדה. הייתה זו הבבלית, שבה הסגול והפתח נקראו באותה קריאה, ועוד - ומסורת זו השתמרה בפי התימנים. הייתה מסורת הקריאה הארצישראלית-דרומית, שבה החליפו בין צירה לסגול ובין פתח לקמץ - דהיינו, זהו המקור למסורת הקריאה ה"ספרדית", שפשטה בכלל העולם מאוחר יותר. המסורת הזו מתועדת גם בכתבי יד עם ניקוד אופייני לחלקים הדרומיים של ארץ ישראל, וגם בתעתיקים של אבות הכנסייה שהיו בארץ במאות הראשונות לספירה, וכדומה.

היו עוד מסורות הגייה: הניקוד המשתקף בתרגום השבעים (שמשקף כנראה את קריאתם של יהודי אלכסנדרייה בזמן הבית) יש לו קווים אופייניים מיוחדים. גם הניקוד השומרוני קובע ברכה משלו. ויש עוד.

הקריאה האשכנזית, כפי שציינו כאן, מאוחרת בעיקרה, ונובעת מהשפעות הסביבה הגויית (גם הקריאה החסידית מושפעת באופן דומה). כפי שצויין, יש ראיות ברורות שרש"י, למשל, דיבר בהגייה "ספרדית" (הוא אינו מבחין בין קמץ ופתח).

החוקרים נוטים לקבל את ההגייה שהשתמרה בארצות המזרח כמקורית יותר, למרות שגם היא הושפעה מסביבתה, מתוך ההנחה שהערבית כשלעצמה הייתה קרובה יותר לעברית מאשר הקרבה בין הגרמנית או הליטאית לעברית. ובאופן כללי הערבים שימרו קווי הגייה קדומים מאוד.

ובכל מקרה התיאוריות הלשוניות סוברות שכל קווי הלשון הללו התפתחו מהגייה קדומה עוד יותר, כשמושקע מאמץ גדול בניסיון לשחזר הגייות קדומות כאלה מתוך הטקסט המקראי עצמו. לדוגמה, פרופ' שלמה מורג המנוח, החוקר הגדול של ההגיות בעדות השונות, סבר להביא ראיה שהחולם המקורי היה בעל נטייה לצירה, מתוך התחלפויות כמו 'מישע'-'מושיע' וכיו"ב.

ולאור הדברים הללו, לכאורה אין שום בעיה הלכתית עם שום הגייה שהיא, שכן ההגייה ממילא מתפתחת והולכת. ויש להזכיר את נושא הבישנים והחיפנים, שהייתה להם הגייה שונה ואפעלפיכן במקומם יצאו ידי חובה, כמו שמעיר הרמ"א. וכן נזכיר לקינוח את ה-ש' של בני אפרים, ונעמוד כאן.

מרובקה,

המדרש על 'אלה הדברים' יכול לרמז על הגייה תימנית או טברנית (לא אשכנזית - היא מאוחרת ודאי) של הקמץ, או סתם על משחק לשון ותו לא.

ועוד מעט על סוציולוגיה - הגאון ר' נתן אדלר זצ"ל למד משליח מארץ ישראל את ההגייה הספרדית והתפלל בה בסוף ימיו, משום שסבר שזו ההגייה הנכונה יותר.

זה שרב אשכנזי פוסק שההברה האשכנזית היא הנכונה, היא לא ידיעה מרעישה, ההפך היה  מעיד על גדולתו. 

זה שרב אשכנזי פוסק שההברה האשכנזית היא הנכונה, היא לא ידיעה מרעישה, ההפך היה  מעיד על גדולתו. 

דברי הגמרא נאמרו על רקע היסטורי/מקומי מסוים, שבו המקובל היה להבדיל בין ע' ל-א', אך היו כאלה שלא עשו זאת ("עייא עייא" וכו'). ברור שהגמרא לא הייתה אומרת על החיפנים כולם שאסור לעלות אצלם לנשיאות כפיים (או שזה המקור לכך שבחיפה כמעט שלא נושאים כפיים?...). או על האפרתים לגבי ה-ש'. ועל כן מה שאמר הרמ"א לכאורה הוא הפשט הפשוט.

ירוחם, תקרא שוב. ר"נ אדלר (שהיה אשכנזי) פסק /שההברה הספרדית היא הנכונה, ואף עבר כך לפני העמוד בפרנקפורט ענ"מ תובב"א (בעצם, אולי לא). הדברים מובאים במקומות רבים, כגון שדי חמד ועוד.

אגב, אעיר כמה הערות.
1. חריזה של קמץ עם פתח אינה ראיה מוחצת לענ"ד, כי לפעמים חורזים בחרוז לא מושלם.
אמנם יש מקום לדון האם מוצאים חריזות בין קמץ לחולם.
2. ואשתי מורתי תליט"א הביאה פעם ראיה מהמדרש 'אל תקרי בנייך אלא בונייך', שלפי הליטאים אין כאן קריאה שונה, ומה יש לומר 'אל תקרי'?! אך תיקנו אותה שגם אצל בני דודינו הליטאים זה אינו זהה לגמרי, ואכ"מ.
3. אגב, הזיהוי של חולם עם צירה אצל הליטאים (כמו התימנים) הוא ממש מעניין לאור ההערה שהובאה כאן לעיל.
4. ועוד זכור לי שהרב מאזוז שילחטו"א עסק בזה רבות והביא ראיות חזקות מאד מהקדמונים לטובת ההגייה הספרדית, ואף דחה כמה ראיות ידועות של האשכנזים.
5. ההערה של בעל לגבי הגייה כלשון אחרת היא נפלאה, אם כי יש לדון האם בכל זאת אין עדיפות ללה"ק (לפי שיטת הרמב"ם כנראה שלא, שהרי ההבדל בין הלשונות הוא רק הסכמי).

הרב מיכי,

א. חריזה של קמץ עם פתח אינה חריזה כלל לפי האשכנזים/תימנים/טברנים, ולא רק חרוז לא מושלם. זה חרוז לא מושלם רק אם אלו תנועות קרובות, ולא O עם A.
ב. איני מבין מה מתעסקים עם ההגיות האשכנזיות השונות, שהחלקים הכביכול מקוריים אצלם אינם אלא במקרה כך, משום שברור שאבותיהם דיברו בהגייה הספרדית דווקא. ולא שנגלה אליהם איזה תימני ולימדם, אלא כך הגו הגויים בארצותיהם באופן כללי. מה גם שהאשכנזים הוסיפו דיפטונג של י' אחרי ה-ו' של החולם, להבדילו מן הקמץ (והאמריקאים למדו מהגויים שלהם ועשו דיפטונג של ו' אחרי הו' של החולם).
ג. כאמור הליטאים אינם פונקציה, אלא התימנים בלבד, שאכן משמרים מסורת עתיקה. טענתו של מורג היא שכנראה יש מקום להביא ראיות לעתיקות אף מופלגת יותר.
ד. כל ראיותיו של הרב מאזוז מתייחסות לתקופת הראשונים. אבל מה דיברו לפני כן?
ה. הערתו של בעל היא ידועה, אך לכאורה ירוחם צודק לגבי עלייה לתורה. ולענ"ד אין פה עניין של שפה שונה כלל.

ואגב, בעיה ידועה היא שהמדקדקים הספרדים הגו בהגייה ספרדית (ארצישראלית קדומה), ואילו הדקדוק שהם התייחסו אליו היה זה הטברני, שהוא מה שהתקבל בספרים. זה גרם להם צרות צרורות, וכך נוצרו מסורות מעוותות לחלוטין כמו קריאת 'קדשים' ב-A (כשהמקור הוא תנועת O של 'קודש'!), או 'כל עצמותי תאמרנה' ב-A (כאשר הערת המסורה הטברנית על הקשר בין המילה הזו לבין 'וכל בשליש עפר הארץ' לא הובנה נכון. הטברנים הגו קמץ רחב וקטן אותו דבר [ולכן סימנו אותם אותו דבר], והאמירה הייתה רק לגבי הטעם, שהוא מסומן כמפסיק. אך אם הטעם היה מפסיק באמת, הרי שה'כל' היה מסומן בחולם, ופשוט), או 'אהלו' כ-AHOLO. כל אלה נבעו מהגייה ספרדית שהולבשה על מסורת טברנית.

כדלעיל, הדיון על ההגיה מפורסם, אבל דומני שלפני שמחפשים היתר,

צריך לברר האם יש כאן איזה צד איסור הלכתי כלל?

דומה שציינו רק על בעיה אחת שיבוש מאי הבנה, ואף זה הוסבר לעיל.

כבר העיר ר' מיכי שהלשונות הן הסכמיות. (אגב וגם לחולקים, הרי ניתן לומר שההלכה מכירה במציאות שחברה מושפעת בהגייתה מהסביבה).

יש גם צד שני, נסיון מלאכותי ליצור הגייה לא טבעית ביחס לדרכי השפה הטבעית עלול לגרום תקלות אחרות.

_________________

מבלי לגרוע מכבודו של ר"נ אדלר, הוא היה יחידי.

ומאידך, האם זה באמת כ"כ משנה?
וכידוע אני לשיטתי בנושאים אחרים אולם הפרעתוני הוא תלמיד של בית מדרש אחר וד"ל.

מדוע נקודת ההברה נהפכה לקריטריון פרומקייט?
בחור שמתחרד עובר להברה אשכנזית, לעתים משובשת לחלוטין, אך העיקר שלא תהיה ספרדית.
מדוע קיימים כ"כ הרבה בתי כנסת שבתקנון שלהם נכתב שאין לעבור לפני התיבה בהברה ספרדית?

לא הבנתי את נושא הבית מדרש וד"ל. לענ"ד זה באמת לא משנה, וכבר אמרתי זאת כמה פעמים.

אני הצהרתי יותר מפעם שאני הקטן הולך בעקבות מנהג הסבתא כפי שרשז"א ור' אברהם שפירא נהגו לומר.
ויש בתי מדרש אחרים.

אבל באמת אין זה מקום הדיון.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 12/10/2008 15:20:43