|
|
| נשלח ב-16/10/2008 01:57 |
 |
| |
האם קשור לסיפור הידוע על הילד בן האחד עשרה שהתווכח עם החתם סופר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 03:53 |
|
| |
" דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע", (ברכות דכ ד עמוד א).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 13:16 |
|
| |
ובאוצה"ח מצאתי שמביאים בספר ליקוטי צמח צדק על הש"ס בשם אחיינו של הגר"א שכתב "דודי התנא הגר"א ז"ל"
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 15:59 |
|
| |
כלבאשבוע:
לא יודע אם אתה מתכוין אלי, אבל אין לי מושג על מה אתה מדבר כשאתה אומר ילד בן 11 שהתווכח עם החת"ס. בקשר להגהות הש"ס ללבוש, החת"ס אכן כתב מכתב מעניין ביותר, שאחרי שכבר הדפיסו עדיף לא לפרסם את הזיוף, כדי לא לבזות הת"ח שהגיהו את הספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 16:35 |
|
| |
אנני זוכר כרגע את המקור, אולם מסופר, שפעם סיפרו בניהם תלמידיו בגודלו של רבם הגר"א,
ואמר אחד מהם שלא רק עכשיו רבם הוא מגדולי הדור אלא אף בזמן התנאים היה נחשב לגדול.
שמע זאת הגר"א והתפרץ לדבריו "כלום מסוגל אתה לשער גודלו של תנא ?!".
אגב זה ענין של טעם אישי, שכן אני נהנה יותר מחידושי הגר"א מאשר חידושי רעק"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 17:28 |
|
| |
כלומר, תלמידי הגר"א שבחו אותו בפניו, אתמהה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2014 15:05 |
|
| |
המושג "התנא-האלהי" הוא כנראה במקורו על רשב"י של הזוהר שהוא גם תנא וגם אלוה כמ"ש שם את פני האדון וכו' ועוד מקומות.
"אלהי" הוא כמו "אלהיי" בלשון התיבוניים (ובעברית כיום) והוא כעין תרגום על "איש הא-להים" שכתוב על משה (ועוד נביאים) ופירשוהו איש שהוא גם אלהים ("מחציו ולמטה וכו'") [כדכתיב ראה נתתיך אלהים] אף שיכול להתפרש תנא שיש בו שייכות אלוהית כמו היום בלשונינו חקלאי שהוא עובד השדה,
ומזה עבר לעוד מקובלים
המשוררים "לכבוד התנא האלוקי" בפת"ח הוא ע"ז וגם אין אפשרות לכלול בתיבה אחת ה"א הידיעה ויחס השייכות
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 20:53 |
|
| |
בקשר להגהות הגר"א
אולי ראוי לפתוח אשכול מיוחד לנושא
יש שני סוגי "הגהות"
1 הגהה שתוכנה לחלוק על הכותב (בלשון כבוד) או לפחות שלא דייק בלשונו = הגהה על המחבר.
2 הגהה שהיא ניסיון שיחזור של הכותב המקורי = הגהה על המעתיק.
בהגהות הגר"א על הר"ש למשל הם מהסוג הראשון.
הגהות הגר"א על הספרי תורת כהנים תוספתא ואבות דרבי נתו ועוד הם שני עניינים 1 תיקון טעויות עפ"י סברא 2 תיקוני לשון ותוכן על פי הבבלי ואם זה שייך לסוג השני צריך לומר שסבר שבפני הבבלי היו התוספתא שלנו דבר שהוא לא ברור כמו כן יש הרבה שהתלמוד הירושלמי מעתיק ברייתא כנוסח התוספתא שלנו והבבלי מעתיקה בשינויים (לשוניים או תכניים) דבר שמלמד לכאורה שנוסח שלנו אינו טעות
לפעמים ההגהות תמוהות שפוגעים בסגנון של המקור כמו מחיקת "מכאן אמרו" בספרי (פרשת ראה) ותו"כ (פרשת בהר) וכל "מכאן אמרו" בספרי הוא ציטוט ממשנה (וזה גם ראיה נגד מה שיש שאמרו שהם קדמו למשנה).
לפעמים יש סתירות בין הגהות הגר"א לבין מה שמצטט בביאור הגר"א (לפני שהגיה ?)
יש אומרים (טבגר בעל התכלת) שלא ראה הגר"א את הספרי עד דפוס תקמ"ט ולכן ע"כ הגהותיו מאוחרות מביאורו לשו"ע...
מקום אחד הגר"א בביאורו על השו"ע מביא ראיה מתוספתא על פי מה שמגיה בה בשעה שבלי ההגהה כתוב להפך ואינו מציין שהגיהה וזה פלא.
ראה מאמר בישורון להרב דויד יצחקי על הגהות הגר"א.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2014 22:16 |
|
| |
האם יש מישהו מתלמידי הגר"א שחושש לשנת השמיטה לדעת הגר"א (ה' תשע"ד)
במכתב החזון איש (נדפס בסוף ספר דרך אמונה) נראה שחשש לזה ברצינות ועל זה העמידו בשורה אחת עם משה רבינו ורב אשי והרמב"ם (כנראה המכתב לפני שעלה לארץ)
האם המנהג למעשה בקביעת שנת השמיטה מערערת את מיקומו בשורה הנ"ל ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2014 13:15 |
|
| |
כל הסיפור על גודלו של הגר"א הוא בסך בכל דבר שקרה אם ארבה גדולים מי שיראה קצת שבחים על רבנים קדמוניים יראה שזה דבר מקובל תואר4ים אלו ואי אפשר להסיק מהם כלום. ה'חזון אי"ש" שהיה ליטאי החליט להגדיל ולההדיר את שמו של הגר"א ללא כל סיבה, אגב מי שיראה את דברי תלמידיו של הבעל שם טוב על שבחו של רבם עלול לחשוב שהוא היה משה רבינו,גם הגהותיו של הגר"א על ספרות חז"ל ארבה פעמים מתבררים כטעות, לאור הבנת הלשון והמושגים של אז, וכן לאור גילויי כתבי יד ומה מתמיה שאחלו לאחרונה להוציא ספרים על פי נוסחת הגר"א דבר שנאסר על פי הקדמונים וז"ל רבינו גרשום מאור הגולה "כל מאן דמגיה הכי והכי תהוא" וגם רש"י הקדוש שהגר"א היה לעומתו קטן לא הגיה בספריו אלא בפירוש בלבד אם כי ארבה טענו שלכתוב שכך נראה להגיה בצד אין בזה בעיה שאינו משנה הספרים אבל להוציא מהדורה על פי נוסחתו?!
גם בהלכות קראת שמע ברמב"ם לגבי משנה ממטבע שתבעו חכמים בברכות יש לכאורה סטירה ברמב"ם שפעם כותב שאין בכך כלום ופעם כותב שלא יצה ידי חובה אני על הרגע שראיתי את הסטירה שמתי לב להבדל כן הוא מדבר על החתימה כן הוא מדבר על נוסח הדרשה ומיד ראיתי שכן כתב הכס"מ אלא כתב שדבריו דחוקים (של הכסף משנה) והרמב"ם חזר בו, לא מובן איך הרמב"ם חוזר בו כזה מהר הוא לא איזה בן אדם רגיל, וגם שידוע שהרמב"ם העביר מחיקות ותיקונים עלך ספריו ומה פתאום שכח למחוק?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2014 21:26 |
|
| |
לשון החזו"א במכתבו שנדפסה בסוף ספר דרך חכמה ועוד "הגר"א אבי הגירסאות"
החזו"א עצמו הגיה (מעט) הגהות מסוג שלא יתכן שזו היתה הגירא המקורית
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 19:28 |
|
| |
עע, ראה כאן:
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 22:21 |
|
| |
מסוג הגהות כמו הגהות הגר"א כבר יש בגמ' כמו
תברא- מי ששנה זו לא שנה זו, וכן לפעמים "חסורי מחסרא"
|
|
|
|
|
