| mishehi18 כתב: |  | |
לפני שטוענים שיש סרים הגדירו נא מהי דרך התורה?
|
|
אני סבור שזו השאלה האמיתית וכל זמן שלא נשיב עליה איננו יכולים לגשת לגוף העניין,
דרכה של תורה (לכה"פ ע"פ השקפת עולמי) סותרת לחלוטין את מציאות החיים בדור האחרון, אם בדורות עברו מלחמת היצר הייתה מלחמה בעד ונגד אידיאלים שונים ומשונים, סגנון המלחמה היה שונה לחלוטין מאופי המלחמה כיום, בעוד בזמנים עברו היה בור לכל מי שהחשיב את עצמו לבר דעת שיש לנהוג לפי מוסר כליות, ולצורך העניין לא משנה מהו בין קומוניזם לנאציונאל ולהבדיל אלף אלפי הבדלות מחשבת היהדות, כל אחד ידע שיש מטרה לחיים ושעבורה יש לעשות הכל והיא זו שנותנת משמעות לחייו, כל שהיה ללחום הוא מהשלב הזה והלאה, ולהכיר לעולם את העובדה שהשקפת התורה היא הינה ההשקפה האמיתית ושכל האידיאלים השונים הינם אבק לעומת הגיונה של תורה,
מבחינה זו הייתה המאה העשרים תקופת השינוי בתפיסת העולם הכללית והפכה את כל יושבי תבל לחברה המקדשת את ה"אני" וכל משמעות החיים היא הנה ואכול כפי יכולתך, וברור א"כ שאין מקום לשום וויתור בהנאה החומרית אותה אנו מבקשים למען כל מטרה אחרת, (אם כי גם במסגרת זו ישנם אנשים המובילים מאבקים חברתיים שונים ומשונים, אך נסו פעם לפגוע בהנאתם החומרית של אותם מובילי המאבקים ותגלו שגם הם לא מוכנים לוותר על פסיק מהנאותיהם אלא שהובלת המאבקים האלו הינה הנאה רבה עבורם לא פחות מהנאות אחרות שלמראית עיין הם מוותרים עליהם, כל זה כמובן מתייחס לרוב האנושות למעט מתי מעט של אנשים מן הזן הישן) לצערנו השקפה זו חדרה לפחות בחלקה גם למערכת החיים בציבור עובדי ה' שמשום מה הפכה אט אט מחברה אשר כל מאווייה הם למלא את רצון ה' לחברה שמנסים לשלב בין הדברים0, כמובן להתפלל וללמוד ולקיים מצוות, אך ח"ו לא לחיות מחמת זה בחיי דחק, בבחינת מזה ומזה אל תנח ידך, והדבר פשוט שא"א לקיים שניהם, לעבוד את השי"ת במקסימום וליהנות מחיי העוה"ז במקסימום ותמיד יבוא אחד על חשבון השני, וממילא נמצאת המלחמה אצלנו פנים ואחור כאשר כל פעם אנחנו מזגזגים לכיוון אחר.
אם החזקתם מעמד עד כאן, הרי שהתשובה לפותח האשכול ברורה לחלוטין, כאשר הנער המתבגר רואה את אביו המתחבט בדבר הזה, ויתרה מזו הרי בסתר ליבנו אנו יודעים שבדר"כ בסופו של דבר אנחנו דואגים לעצמנו יותר מאשר לקיום התורה{ברמה זו או אחרת, ולב יודע מרת נפשו} א"כ ההחלטה אצלו ברורה, אני אעשה מה שטוב עבורי, לי יהיה יותר אומץ מלאבא\סבא\מחנך שלי.
|
|
