| נשלח ב-14/10/2008 19:25 |
 |
| |
פרשיות קריאת התורה בסוכות
לבי בקשתה של צענערענע
ויקרא פרק כג
(א) וַיְדַבּר יְדֹוָד אֶל מֹשׁה לּאמר:
(ב) דּבּר אֶל בּנֵי יִשׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְדֹוָד אֲשׁר תּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלּה הֵם מוֹעֲדָי:
(ג) שׁשׁת יָמִים תּעָשֶׂהמְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשּבִיעִי שׁבַת שׁבּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שׁבָת הִוא לַידֹוָד בּכֹל מוֹשׁבֹתֵיכֶם: פ
שאלה א. מה ענין שבת למועדי ה', הרי חז"ל לומדים -אשר תקראו אותם- אתם קוראים מועד- והרי בשבת, לא אנו קוראים?
(י) דּבּר אֶל בּנֵי יִשׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכּהֵן:
שאלה ב.
חג קציר העומר מופיע בין כל המועדים, כמועד, את הספירה אנו סופרים- אמנם הפכת מחול לי למספדי-וזה דיון אחר- אבל למה אנו לא עושים זכר לחג קציר העומר אפילו סמלית??
ויקרא פרק כג
(לד) דּבּר אֶל בּנֵי יִשׂרָאֵל לֵאמֹר בּחֲמִשּה עָשׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשּבִיעִי הַזּה חַג הַסּכּוֹת שׁבְעַת יָמִים לַידֹוָד:
(לה) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
(לה)
(לו) שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַידֹוָד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַידֹוָד עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
(לז) אֵלּה מוֹעֲדֵי יְדֹוָד אֲשׁר תּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶה לַידֹוָד עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דּבַר יוֹם בּיוֹמוֹ:
(לח) מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְדֹוָד וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַידֹוָד:
(לח)
(לט) אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְדֹוָד שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן:
(מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:
(מא) וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַידֹוָד שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ:
(מא
(מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
שאלה ג,
א. מדוע התורה מצווה על חג הסוכות, שנית. באך לאחר שעל פניו היא כבר סיימה את ציווי המועדים?
ב. מדוע השוני בציווים, בראשון לא נאמר הציווי על ארבעת המינים, והישיבה בסוכה?
ג. בדרך כלל שהתורה מצווה על אזרח הארץ ,היא מזכירה את הגר., כאן הגר לא מוזכר למה?
צענערענע!!! צאנה וראנה והביאנה ----את התשובות
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2008 19:51 |
|
| |
לגבי שאלה ג, עליך לדעת כי החומשים צורפו מתעודות שונות שנכתבו בידי מחברים שונים, ומכאן כפילויות אופייניות רבות עם שינויים ידועים ביניהם. וכי עד פרשת אמור לא הבחנת בכך?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2008 20:00 |
|
| |
אנדריאוס
אני מכיר את הטענה הזו, אבל בכל מקרה לא חובר פרק אחד משני מקורות , , נדמה לי כי גם הדוגלים בשיטה הזו, לא חולקים על זה.
אבל אני מאמין כי התורה ניכתבה ברובה על ידי מחבר אחד, ואני מאמין שהיא כך הוכתבה מאלוקים,
שאלתי לכן ,מופנת לאלו שמאמינים כמוני,- שהתורה היא יחידה אינטגרלית
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2008 20:11 |
|
| |
נו נו... הדרש יידרש, אך לפי פשוטו הפסוקים שציטטת הינם דוגמא קלאסית לחיבור טקסט מתעודות שונות, באופן שאפילו ילד יבחין בכך, אלא אם טומטם מוחו מלכתחילה בפירושים מגמתיים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2008 20:21 |
|
| |
למה אתה לא פתוח לרעיונות שאולי???? ישכנעו אותך.???
לא מתאים לאיש חושב לפסול- מבלי לשמוע!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 00:35 |
|
| |
אני רואה כי פותר אותן, אולי ננסה בשאלה האחרונה.
המועד היחיד שהיה צריך לשינוי ביו מצווה שהחלה מידית, כבר במדבר, לבין מצווה, שלא יכלה להתחיל במדבר, היא סוכות.
במדבר הם לא הרי ישבו כל הזמן בסוכות- בגלל ישיבתם זו חייבים בישיבה בה- איך יכלו לקיימה?
היו יוצאים מסוכתם לסוכה אחרת?
ארבעת המינים מקושר ל חג האסיף- . מהיכן במדבר יכל להיות להם אתרוגים ולולבים וכ'
לכן התורה מנתה את כל המועדים בלי הפרטים הללו של סוכה, וסיימה, לדור המדבר,!
ורק אחר כך כהוראה נפרדת וכתוספת, היא הוסיפה את הסוכה וארבעת המינים, המחייבת רק את הדורות הבאים!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 18:45 |
|
| |
ביחס לשאלתך הריאשונה עיין ברמב"ן:
(ב): דבר אל בני ישראל -
אין לכוהנים עסק בעניין המועדות יותר מאשר לישראל בהם, על כן לא הזכיר בפרשה הזאת אהרן ובניו רק "בני ישראל" שיכלול את כולם כאחד, כי לא יפרש קורבנות המוספים בפרשה הזאת. אבל הזכיר המועדים כאן בתורת כוהנים בעבור שהם ימי הקורבנות, וירמוז אליהם כמו שאמר "והקרבתם אשה לה'", ואמר בסוף הפרשה (פסוק לז): אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח ונסכים. אבל לא האריך לבאר המוספים, שלא רצה שינהגו להם במדבר, ואחרי שמנה באי הארץ בחומש הפקודים וציוה לאלה תחלק הארץ (במדבר כו נג): ביאר המוספים כולם בפרשת פינחס שיעשו אותם בארץ מיד ולדורות. ועל כן אמר ביום הכיפורים (לעיל טז לד): ויעש כאשר ציווה ה' את משה, שעשה כן במדבר.
והזכיר בפרשה הזו כבש העומר וכבשי עצרת, כי בידוע שלא ינהגו אלא בארץ, שהן באים בגלל הלחם שאמר בו (פסוק י): כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה וגו', אבל הימים עצמם נוהגים מיד. והזכיר השבת במועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש, שגם הוא יום מועד נקרא אותו מקרא קדש. ואחר כן הבדיל שאר המועדות ממנו, ואמר אשר תקראו אותם במועדם, כלומר באי זה יום מן השבוע שיגיעו בו, כי השבת קבוע הוא, ביומו יבא לא נצטרך לקרוא אותו במועדו. ועל דעת רבותינו (ת"כ פרשה ט ה), "אשר תקראו אותם במועדם", רמז לעיבורים, שתקראו אתם להם מועדים.
והנכון בעיני כי פירוש מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי, על הנזכרים למטה בפרשיות, בחדש הראשון וגו', ולכן חזר שם פעם אחרת אלה מועדי ה', בעבור שהפסיק בעניין השבת. והנה אמר מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי במלאכת עבודה, אבל השבת תשמרו לעשות אותה שבת שבתון מכל מלאכה שבעולם, כי יזהיר בשבת פעמים רבות.
וירמוז עוד בכאן כי גם בבואו באחד מן המועדים לא תדחה לעשות בה אוכל נפש. וכמוהו אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם (שמות לה א ב), על המשכן וכליו אשר יזכיר בפרשה השניה, והפסיק בשבת ששת ימים תעשה מלאכה וגו', וחזר ואמר (שם פסוק ד): זה הדבר אשר ציווה ה' קחו מאתכם תרומה, והיא המצווה הראשונה, בעבור שהפסיק בה הוצרך לחזור ולהתחיל בראשונה.
וראיה לפירוש הזה, שלא הזכיר בשבת "והקרבתם אשה לה'" כאשר יזכיר בכל מועד ומועד, ואמר בסוף הפרשה (פסוקים לז לח): אלה מועדי ה' וגו' מקראי קדש להקריב אשה לה' וגו' מלבד שבתות ה', שאין השבתות בכלל מועדי ה'. וראיה עוד כי לא אמר בפרשה השניה "וידבר ה' אל משה לאמר" כאשר אמר בכל מועד ומועד, כי הדבור הראשון הוא היה מצוות המועדים, אלא שהזכיר להם השבת לשלול ממנו דין המועדים לא לבאר מצוותיו ותורותיו, ולכן לא אמר בו "והקרבתם אשה לה'" כאשר אמר במועדים, והזכירה בסוף עם הנדרים והנדבות שלא נזכרו כאן, כאשר פירשתי. וזהו מדרש חכמים שאמרו (תו"כ פרשה ט ז), מה עניין שבת אצל המועדות וכו', כי אין השבת בכלל מועדי ה' כלל רק סמכו הכתוב להם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 19:23 |
|
| |
משכיל
ז), מה עניין שבת אצל המועדות וכו', כי אין השבת בכלל מועדי ה' כלל רק סמכו הכתוב להם.
זו היתה השאלה!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 21:05 |
|
| |
אני יעתיק שוב את הקטע היותר ספציפי ברמב"ן שאני חושב שהוא מישב את שאלתך:והנה אמר מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי במלאכת עבודה, אבל השבת תשמרו לעשות אותה שבת שבתון מכל מלאכה שבעולם, כי יזהיר בשבת פעמים רבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2008 21:21 |
|
| |
השכיל
התשובה יכלה להתקבל בדוחק עם כל נושא לא היה מתחילב- מועדי ה' מקראי קודש- בראשונה אצל השבת, לאחר מכן הפסקה של פ
ושוב -אלא מועדי ה'- למועדים.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
