|
|
| נשלח ב-20/10/2008 10:09 |
 |
| |
מיכי
לא הבנתי. סלקא דעתך שמדובר פה בהיתר הלכתי?? להבנתי מדובר פה בהוראה חוץ-הלכתית, הנובעת מדעה לפיה במצבים מסוימים אדם אינו יכול לשמור על כללי ההלכה ואז עליו להעדיף לעשות זאת בסיטואציה מסוימת כדי שלא לחלל ש"ש/שיישבר ליבו.
הסתירה בין דעתו העקרונית הזו של הרמב"ם לבין התנהגותו בפסיקה ידועה. אודה לך אם תנדב קצת יותר פרטים אודות מאמרו זה של הנשקה
תוקן על ידי מרחביה ב- 20/10/2008 10:07:53
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 10:17 |
|
| |
[ "על גבולותיה של הכרעת ההלכה" - לתולדות שיטת הרמב"ם וגילגולי הגישות שברקעה, דוד הנשקה, "דעת" גליון 61 ]
תוקן על ידי ספרן ב- 20/10/2008 10:16:43
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 10:49 |
|
| |
מה פתאום?! מדובר כאן בהיתר הלכתי. ועל כך גופא כתבו הרא"ש והרי"ף שאין הלכה כן. וכן הבינו הנצי"ב והרב עובדיה בתשובות הנ"ל, אלא שהם פסקו כמוהו משום מה (ובאמת בתוס' משמע שהלכה כמותו, ודלא כרי"ף ורא"ש).
וגם אם מדובר על המלצה, לענ"ד היא אינה נוגעת לשברון הלב אלא למיעוט העבירה (להוציא מכאן את חילול השם). אמנם הר"ח פי' שאמרו לו ללכת למקום רחוק כדי שהשינוי יזעזע אותו ויניא אותו מעשיית המעשה (והביאוהו גם התוס'). אך זהו פירוש דחוק מאד כמובן (שהרי הלשון היא: "ויעשה מה שליבו חפץ").
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 11:18 |
|
| |
מהו "פסק" הלכה?
ומהי "הלכה"?
לדעתי
א. יש גבולות ההלכה שאפשר לדמותם לנגיד גבולות עיר, שזה לא אומר שאסור לצאת מגבולות העיר אם ההגיון מחייב זאת.
ולפעמים בתוך העיר עצמה האדם "לא מוצא" את עצמו ואינו משתמש בכעל מה שיש בתוך העיר.
השאלה הנשאלת היא לא האם יש "גבולות" להלכה או לא, ואני חושב שיש גבולות להלכה, (גבולות לעניינו הם למשל ל"ט אבות מלאכה, כללי מזון כשר, נטילת ד' מינים וכו') אלא האם גבולות ההלכה הינם "גמישים" ומתחשבים בהשתנויות אישיות ואנושיות אם לאו.
נגיד אדם שאינו יכול לאכול מצות בפסח כי יש בהם גלוטן, ואם לא יאכל דגנים בכלל הוא יסבול מאוד ועלול להיפגע רגשית ובריאותית, האם מותר יהיה לו לאכול נגיד חשש חמץ ללא גלוטן, או ספק חמץ?
(טוב כנראה שאני גרוע בדוגמאות, כי שוב הבאתי דוגמא קיצונית ולא מייצגת)
ב. נראה לי שהלכה היא לא רק מה שקיבל "אישור" פורמלי שזו היא ההלכה, אלא גם מה שלא בהכרח קיבל אישור פורמלי כזה, ואלה הנחיות מדרשיות וסברות עיוניות שונות שההגיון ההלכתי מורה להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 11:35 |
|
| |
אני חושב שהבעיה היא לעיתים במנגנוני תיקון של ההלכה בהלכות שמשתרשות ואחר כך לא ניתן לחזור אחורה למשל המצב שבחול המועד אתה מסתובב בבגדי חג שמח וטוב לב אבל עם זקן אבלים לא עלינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 11:38 |
|
| |
מישקולצר.
אי צורך להסתובב כאבל, יש את הנודע ביהודה ויש גם את ר משה פיינשטיין.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 15:14 |
|
| |
שניהם כמדומני לא היתרים חד משמעיים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 15:19 |
|
| |
יש את הגרי"ד סולוביצ'יק שהוא לא רק היתר אלא הוראה חד משמעית להתגלח למי שנוהג לעשות זאת מדי יום, ואף היה גוער בתלמידיו הלא מגולחים כעדות תלמידיו הרב שכטר והרב ליכטנשטיין.
בארה"ב רבים מתגלחים, גם בקרב הפרומערס (הליטאים כמובן).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 15:27 |
|
| |
זה באמת נכון ואני מתלבט שנים אם לשנות ממנהגי דבר שאינו פשוט גם הלכתית וגם השקפתית שהרי יוצא איפה שאני מלקט היתרים היכן שנח לי. העניין הוא שליבי אומר לי בחזקה שאין הגיון להסתובב כך בחג. מצד שני ממתי משנה להלכה מה ליבי אומר לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 15:34 |
|
| |
מישקולצר,
אליבא דהגרי"ד זה לא היתר אלא חובה. היתר זה להתגלח בימי הספירה, למשל. כאן יש גזירה שתוקנה במציאות מסוימת ושאינ חלה לשיטתו במציאות של מתגלחין בכל יום, ולכן צריך להתגלח (וכאמור, שמעתי מהרב שכטר שהגרי"ד היה גוער באלו שלא מתגלחים, כלומר, לא ראה בזה היתר בלבד). אם כבר יש כאן תחושת אי נוחות בעיני הסביבה שרואה בזה סוג של חיפוף - ודו בדיוק הבעיה שמדבר עליה פותח האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 16:01 |
|
| |
מישקולצר
המשנה במו"ק שאין מגלחים במועד
בגלל לזרז את האנשים לפני החג, שלא יסמכו על כך כי במועד הם יגלחו.
ל
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 19:34 |
|
| |
ממללא
אין שום בעיה עם הסביבה. יש לי בעיה עם עצמי שהלוא אם אני פוסק כגרי"ד אז תמיד, לא רק כשהדבר נח. למשל אצטרך לעמוד כל סדר העבודה ביוה"כ ואני לא עושה כן. מכאן הבעיה שלי, האם גם כשההתר נראה לי כל כך הגיוני אין טעם לפגם בקישוש אחרי שיטות נוחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 21:42 |
|
| |
מישקולץ,
אתה לא צריך לפסוק כגרי"ד, אלא להחליט מה נראה לך. אם נראה לך כך, אזי מותר לך לנהוג כהבנתך. ואפם הגרי"ד סבר כך גם הוא, הרי זוהי תמיכה צדדית. ולכן בנסיבות אחרות אין כל הכרח שתנהג כמותו. אתה לא עושה את זה בגלל שהוא אמר אלא בגלל שכך נראה לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 22:07 |
|
| |
בחול מועד זה נהגתי בעניין הגילוח כך שבימים שרוב הזמן אני אמור להימצא בסביבה לא דתית במיוחד התגלחתי, ובימים שאני אמור להימצא בסביבה דתית בה לא נוהגים להתגלח, לא התגלחתי.
אמנם זה לא פתרון שיתאים לכל אחד אבל ככה עשיתי השנה.
ולמען האמת, אולי צריך פשוט להתחיל להתגלח בצורה גורפת כך "שהחשד" בחיפוף ייעלם כאשר יהיו הרבה מגולחים שמוכרים בוודאות כלא חפיפניקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2008 21:19 |
|
| |
הרב מיכי
לפי דבריך אני יכול להחליט תמיד לפי הבנתי ואין לי צורך למצוא תימוכין. אינני מחשיב עצמי למורה הוראה אף לעצמי כך שתמיד אחפש אילנות להיתלות בהם. המקרה של גילוח בחול המועד הוא המקרה המעצבן ביותר בעיני ולכן שם אני חוכך אם לשנות ממנהגי אבל גם אז לא הייתי מעז לעשות זאת אילולי היה לי במי לתלות וגם כך קשה הדבר בעיני.
|
|
|
|
|
