מאיר פרוש לא שומע לרבנים. טוב או רע?

אזוטרי הנכבד.

כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק.

דיברתי על בקשת עזרה מאדם שיכול לעזור לי לאו דווקא עם סמכויות.

לדוגמה: אני תקוע בכביש ללא גלגל רזרבי, אני רואה שני נהגי רכב החונים לידי. האחד מאיר פרוש השני ניר ברקת. או אפילו איני מכירם בשמם. למי אגש באופן טבעי (אני, לא אתה, אתה תיגש לאלוהים כנראה...) אני אגש למאיר פרוש.

משזיהיתי בתוכי את הקשר הזה אני מכליל גם אותו בשיקולי בבחירת ראש עיר.

לא משום חשש אלא משום הקשר

מעשנים לנו בפרצוף

אם כבר נזקקנו לזה, הייתי מנסח זאת אחרת, בעזרת מעשה בשני אחים.
שני אחים תלמידי חכמים ובני תורה, איש איש לפי הגדרתו, האחד חרדי והשני ציוני דתי, שניהם אגב בולטים בציבוריהם.
האחים ביחסים טובים מאוד ומכבדים את כל ערכי המשפחה המתחייבים מעצם היותם בני אם אחת.
שח לי פעם האח הציוני, בעמדו לפני עריכת שמחה לבנו, כי עליו כעת לוותר על עקרונותיו בדבר אי רכישת פירות נכרים, לטובת אחיו, כדי שיוכל להשתתף בשמחתו.
חשבתי לעצמי: מדוע כאשר האח הדתי בא לחרדי, הוא אוכל מה שהחרדי שם לו בצלחת, בלי מילה ואילו כאשר הדבר להיפך, שוב האח החרדי קובע את התפריט? זאת בעוד שניהם בעלי עקרונות מוצקים והאח הדתי אף ידוע עוד יותר בדעתנותו ועמידתו על עקרונותיו.

התשובה היא, שאצל האח הדתי, עצם המשפחתיות הוא ערך דתי, המסוגל לדחות ערך דתי אחר ואילו אצל החרדי, משפחתיות היא עולם הזה, מול כשרות שהיא עולם הבא.

_________________

מאיר, הסיפור שלך (או לכל הפחות המחשבה שחשבת לעצמך) הופיע באחד מעלוני השבת הדתיים. הכותב שם ניסה גם לשכנע את כל החבר'ה הדתיים שלא לתרום יותר לפושטי יד חרדים המתדפקים על דלתותיהם...

לעניינינו, דווקא משום כך, משום חשיבות הקשר עם בני אדם בתוך המעגל משום כך אבחר בפרוש.

לכל אדם ישנם כמה מעגלים של קשרים עם הזולת: מעגל משפחתי, מעגל מקצועי, מעגל תיאולוגי,  מעגל לאומי ועוד.

בציבור החרדי לרוב, אכן אין חשיבות ממשית למעגל כלשהו מעבר למעגל "ההולכים בתלם שלי" וכמו שהזכרת - גם קשר משפחתי אינו תקף במידה והוא "לא בתלם שלי".
 
למעשה אני תולה בכך גם את חוסר המעש באשר לאיחוד העדות המזרחיות עם האירופיות. בעוד שבציבור הדתי השכילו להבין כי כולנו יהודים וכיון שכך אנו מוכרחים להתאחד משום הקשר הלאומי שלנו. בציבור החרדי לעומת זאת אף אחד לא מוכן להקריב למען איחוד כי הם... הם מחוץ לתלם - לשם מה עלי להתאחד איתם?


בעל בעמיו: הציבור הדתי קרוב יותר לציבור החילוני משום שהוא ערק מהציבור החרדי ועליו להוכיח כל הזמן שהוא לא חרדי חלילה. צא וראה מה היחס אל ה'שרופים' לעומת היחס אל הדתלש"ים.

(ואתה תתלה זאת בהתנהגותם של ה'שרופים' אז חסכתי לך הודעה...)

יהודים יקרים

לא הבנתי. אתה בעד התפיסה הזו או נגדה?

מדבריך עולה נימה של ביקורת כלפי הגישה, אבל אם כך למה תצביע פרוש דווקא מתוך אותה גישה?

איזה אנטישמי !! (חיים נבון, ולא דווקא רק מי שציטט אותו).

ועדיין, הכל מתחיל בזה שלאדם דתי מן השורה אין קירוב דעת עם חרדי מן השורה.


מאיר

כמדומני שהמעשה בשני האחים מלמד בעיקר על כלל שכבר הוזכר כאן לא פעם. אין אופוזיציה מימין למחמירים. גם כשהדתי סבור שאכילה מאוצר בית דין היא מעשה לא נכון, ועידוד מחבלים ועוד נימוקים כגון זה מן הגורן ומן היקב, עדיין הוא סומך על אחיו החרדי. החרדי לעומת זאת באמת אינו סומך על ההיתר מכירה, והולך עם האמת שלו עד הסוף.
הייתי ממשיל זאת לשנים אוחזין בטלית, זה אומר חציה שלי, ולכן יקבל רק רבע.

יהודים: צודק, לא הבנתיך קודם כראוי.
אבל, למרות שאני אבקש כמובן מפרוש להחליף לי את הצמיג, לראש העיר אבחר את מי שטוב לכל העיר ולא את מי שאוכל איתי צ'ולנט.

הפעם אני צריך לבקש את סליחתך אזוטרי, אתה צודק... הרי ניר ברקת עדיף לעיר פי כמה וכמה מפרוש.

איך לא שמתי לב... לניר ברקת רקורד של עשרות שנות עשיה למען הציבור, ניר ברקת מוכר כאדם שערכיה האמיתיים של העיר הם נר לרגליו, ניר ברקת מוכר כאדם אמין שמה שהוא אומר הוא גם עושה ועוד ועוד...

אם תוכל להביא חצי אסמכתא לעשייתו של מר ניר ברקת אשקול שוב במי לבחור.

------

בכל אופן אם נחזור לנושא האשכול המקורי: מאיר פרוש לא שומע לרבנים. טוב או רע?

איני בטוח כלל שהוא אכן אינו נשמע לקול הרבנים, זה נראה יותר כהכפשה מבית חסידי פולין - על מנת להחליש את תמיכת הציבור בו. שכן הרצון להריץ מועמד מקהילתו בביתר ובניגוד לדעת מרן קדוש ישראל הגרי"ש אליישיב עדיין לא הופכת אותו לאדם שאינו שומע בקול הרבנים.

אם הרב שלי אוהב גזר ואני לא - אני מתנגד לקול הרבנים?!

יהודים, אתה עונה בשאלה.
לטענתך אתה בוחר למי שיותר היימיש, אני בוחר למי שטוב. זהו.

בדבריך האחרונים אתה כמובן צודק.

לאור חזרת האשכול לנושא המקורי שלו. [ע"י אותו יהודים, המעיז לא לאהוב גזר, על אף שרבו אוהב, וכאילו שח"ו הוא מבין יותר מרבו בטעם הגזר]. וכיון שמשום מה דברי הובנו שם כשיקול של כעס. [כי הם נכתבו בנימה של כעס, רח"ל, ולא בנימה אקדמית וטהורה]. אבאר את דברי שוב.
בלי להיכנס אם פרוש באמת שומע לרבנים או לא. מתנהל נגדו טרור בטענה שהוא לא שומע לרבנים. אם פרוש לא יבחר, יהיה זה נצחון לטרור. אם הוא יבחר, תהיה זאת תבוסה. במילים אחרות, כאשר עוד כמה שנים, יהיה עסקן שלא יתחשק לו לשמוע לכל אדמור שתוקע את אפו בעניינים לא לו. הוא יזכר במקרה זה. אם פרוש יפסיד, הוא יפחד מהטרור. אם לא, הוא פחות יפחד. זאת דוגמא בעלמא, יש לזה עוד השלכות, על אותו הדרך.

אזוטרי, אם זה מה שהבנת מדברי - אני זקוק כנראה למסבירן.

אני טענתי שאני בוחר למי שיותר היימיש?

טענתי שכאשר אין שיקול מיוחד מבחינה מקצועית לאחד על השני (ובסוגריים, אני חושב שלפרוש יש גם יתרון מקצועי) אעדיף את מי ששייך לאחד מהמעגלים החברתיים שלי.

סייף, הינך מחזק את בטחוני כי הבחירה בפרוש עדיפה, אם כי איני סבור ששווה להקריב את טובת העיר במידה ופרוש ממש לא היה מתאים.