| נשלח ב-21/10/2008 20:21 |
 |
| |
מקורות למנהגי שמחת תורה
מחפש אני מקורות לכמה מהמנהגים.
א. "כל הנערים", במתכונתו הקיימת כיום, מנין? (הרמ"א הזכיר להעלות כל הנערים, אבל לא לכנס את כולם יחד ושמישהו אחר יעלה לתורה "בשמם")
ב. העמדת טלית על גבי כל הנערים, כעין חופה (אולי "חתן כל הנערים"???) וכנ"ל בעוד כמה עליות. מנין? (לו הייתי ליטוואק, הייתי שואל אם אין בזה איסור עשיית אהל ביום טוב).
ג. האם יש מקור שחתן תורה ו/או חתן בראשית הם סגולה למשהו? (המ"ב כתב שמנהג לקנות בדמים יקרים, אבל לא הזכיר מי מחויב לקיים את המנהג הלזה, והביא בשער הציון מקור מכנה"ג שכתב בדיוק להיפך, והרי זה נושא לדיון בפ"ע).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 20:55 |
|
| |
מלשון ר"א טירנא בספר המנהגים משמע קצת שאחד עולה בעבור הנערים. וז"ל "וקורין כל הנערים יחד". ועי' חילופי נוסחאות במהד' מכון ירושלים.
ובמ"ב תרס"ט סקי"ב מפורש כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 20:57 |
|
| |
האוהל עראי גמור.
מלשון ה'רשות' לחתן בראשית נראה שהגבאי היה קורא לעשיר ודוחק בו לתרום. ולא שקנו מראש בדמים יקרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 21:02 |
|
| |
הניתורים תוך קריאת "משה אמת", יש להם מקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 21:06 |
|
| |
לוצאטי,המ"ב מביא את זה כמנהג קבוע וידוע, בלי מקור, ועל זה השאלה, למה נוהגים ונהגו כך.
מרחביה, עד שאתה שואל על הניתורים, תשאל על עצם השיר,למה נוהגים לשיר בכל הקפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 21:26 |
|
| |
באותה מידה גם ר"א טירנא הוא לא מקור. הוא סה"כ מספר שכך נוהגים ולא מדוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 22:04 |
|
| |
ערבבת בין כרתי לקלא אילן.
ספר המנהגים אינו ספר שכותב מנהגים, אלא ספר שכותב איך ראוי לנהוג למעשה.
וכל חכם לב מבין שהמילה מנהג מתפרשת לשני אופנים.
ר"י טירנא לא מספר, אלא כותב הכרעות, כשם שהתורה לא מספרת לנו שבסוכות יושבים שבעת ימים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2008 22:59 |
|
| |
טעות בידך. ספר המנהגים מתעד מנהגים, וגם מפרש אותם. אין הוא כותב כיצד ראוי לנהוג, מהסיבה הפשוטה שהמנהגים שונים, לעתים אף מעיר לעיר. וודאי שאינם חיוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2008 08:10 |
|
| |
העתקתי מפרוייקט השו"ת את הפרק הראשון, יואיל נא כבודו וימצא לי שם מנהגים:
במוצאי
שבת אומרים (תהילים סז) למנצח בנגינות וכו' אלהים יח(ו)נינו והוא רחום וברכו,
וערבית ואתה חוננתנו בחונן הדעת, (א) ואם שכח אין מחזירין אותו. יתגדל ויתברך,
ויהי נועם (שם צ - צא) וכופל אורך ימים וכו' (ב), ואז נשלם השם היוצא ממנו, ובו
בירך משה לישראל כשגמרו מלאכת המשכן (ג) א"ח. ואתה קדוש וכו' וקדיש שלם עם
תתקבל. ומבדיל החזן על הכוס ושותין התינוקות. ויתן לך (בראשית כז, כח) וכתוב בתורה
וכו' עד שלום על ישראל [עלינו] וקדיש דיתום בלא תתקבל. ואין שום ז' בויהי נועם לכן
האומרו ז' פעמים ינצל מכלי זיין ולכן ז' שבתות בשנה שאין אומרין אותו. כי כשחל
י"ט באותה שבוע אז ליכא מעשה ידינו כל הששה ימים לכן אין אומרים אותו. גם [אם
חל] ליל ט' באב במוצאי שבת אין אומרים אותו, לפי שנקרא מועד. אבל בליל פורים
וחנוכה אומרים אותו. וכן [אם] חל י"ט בשבת הבאה אומרים ויהי נועם במ"ש
שלפניו. ואם ירצה לעשות שום מלאכה קודם שיתפלל אתה חוננתנו או ותודיענו בי"ט,
אומר ברוך אתה יי' אמ"ה המבדיל בין קדש לחול, ובי"ט בין קדש לקדש.
וא"ח כתב אין צריך לומר רק בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול ותו לא.
(ד) וטוב לומר אליהו בביתו. ויקח אבוקה או ב' נרות להבדלה, ואין מברכין על הנר
שנעשת בו מלאכת עבירה. (ומברך) ומבדילין על היין בורא פרי הגפן (ה). ועל כל בשמים
בורא [מיני בשמים] (ו), ועל ההדס בורא עצי בשמים, ועל הנר בורא (ז) מאורי האש. ורואה
בצפרנים כדי שיהנה מן הנר, המבדיל וכו' וסימן יבנ"ה. ואם אין יין מבדילין על
השכר אם הוא המר מדינה, פי' שאין יין מצוי בעיר. וי"א שלא יהא גדל יין מהלך
יום סביב העיר. א"ח. ומתי שאין אומרים ויהי נועם אין אומרים [נמי] ואתה קדוש
רק בט' באב אומרים ואתה קדוש ולא ויהי נועם.
נ.ב. מההקדמה אמנם משמע כדבריך, אבל המעיין היטב יראה שהצדק איתי.
תוקן על ידי הגולם ב- 22/10/2008 8:09:17
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2008 16:26 |
|
| |
ודאי שהספר נועד לשימוש מעשי, ולכן הוא כותב גם דינים.
ומ"מ אין זה נוגע בעיקר מה שנחלקנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2008 20:29 |
|
| |
למרחביה
שמעתי בשם הרב פינקוס זצ"ל שענינו של הניתור כך הוא: שרים ושרים "משה אמת ותורתו אמת", עד שמגיעים לנקודת רתיחה שכבר קופצים מאליהן...
להגולם
בחוברת כרמנו הופיע (כמדומני לפני שנתיים) מחקר של אליהו נאה על עליית כל הנערים, ולדעתי תמצא שם תשובות לשתי שאלותיך הראשונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2008 20:45 |
|
| |
בסדר. לא ציפיתי להסבר רציני יותר. רק חבל שמשמיטים את הסיפא הרלוונטית כ"כ, "והן בדאין".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 02:05 |
|
| |
כל המקורות לכל המנהגים מצויות בספר 'תולדות חג שמחת תורה', של אברהם יערי, הוצ' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ד.
אין כמוהו. אני מעביר איתו את החג מידי שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2008 11:41 |
|
| |
(באיחור מה)
הספר הנ"ל אכן מכיל תשובות לכל שאלות הגולם
תוקן על ידי שונה_הלכות ב- 27/10/2008 11:40:35
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2008 17:16 |
|
| |
זה הספר הוא הפלא ופלא. יערי מביא כל מנהגי החג החל מתקופות הגאונים עד ימינו.
אין לו דוגמא
|
|
|
|
|
