ליאור הלפרין, כתב בחדרי חרדים
תאריך: 23/10/2008 8:55:00
רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף
ספר חדש קורא תיגר על שלטונו הבלעדי של הגר"ע יוסף במנהגי עדות המזרח. רבנים בעדה התימנית מבקשים לשמר את מנהגיהם, ומאשימים את הגר"ע בכוונה להמשיך את הניסיון להשכיח את מורשתם.
רבנים תימנים מהשורה הראשונה קוראים תיגר על מנהיגותו ההלכתית של הגר"ע יוסף. בספר חדש הרבנים יוצאים נגד הפרויקט החשוב ביותר מבחינת הרב עובדיה: ניסיונו לחייב את כל בני עדות המזרח להתאחד תחת שיטתו ההלכתית, ולוותר על מנהגים שהביאו איתם מארצות מוצאם. כך מדווח העיתונאי אבישי בן חיים ב'מעריב'.
בספר 'נר יום טוב' יוצא הרב יצחק רצאבי, מחשובי רבני העדה התימנית, נגד הרב עובדיה יוסף ומנסה לקעקע את בסיס שיטתו ההלכתית. לפי הרב עובדיה, בארץ ישראל כל בני עדות המזרח צריכים לקבל עליהם באופן עקרוני את פסיקות ה'שולחן ערוך'. בסיום הספר מצטרפים לעמדתו של הרב רצאבי עוד שניים מחשובי הרבנים התימנים: הרב פינחס קורח והרב עזריה בסיס, רבה הראשי של ראש־העין.
הספר מתמקד במחלוקת בין עמדת חלק מהרבנים התימנים, לפיה אין לברך על הדלקת נרות ביום טוב, לבין עמדת הרב עובדיה הטוען כי חובה לברך, אולם למעשה נוגע בשורש העימות ומביע עמדה ברורה, לפיה "לא צדקו האומרים שבארץ ישראל כולם צריכים לנהוג כדעת מרן הבית יוסף."
הרב רצאבי, שלפני הבחירות האחרונות, כשקרא להצביע ש"ס, כונה בביטאון התנועה "יום ליום:" "הגאון מגדולי רבני תימן ומהמנהיגים המובילים בקרב יוצאי תימן," מצטט כינויי כבוד נוספים שחלק לו הרב עובדיה ותוהה: "תמהני שכבוד התורה אצלו הוא רק למי שמסכים לדבריו".
ע"כ לשון הכתבה בחדרי חרדים.
הייתי יכול לצרף קישור לכתבה, ולקוות שהיא תהיה שם גם מחר, אך אני מעדיף שלא לעשות כן, מפני שהבחנתי שלאחרונה היו מספר כתבות בחדרי חרדים של ליאור הלפרין, שנעלמו מספר ימים לאחר שפורסמו.
אם תנסו את הקישור הבא איני חושב שהוא "יפתח" לכם:
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6930&cat_id=1
האם הכתבה "הועלמה" לאחר שעסקנים שונים הפעילו לחצים על מפעילי האתר?
____________
הכתבה שהובאה במלואה כאן מדווחת על מאמרו של ישי בן חיים ב"מעריב" שבו הוא מספר שבספר 'נר יום טוב' שי"ל לאחרונה, יוצא מחברו הרב יצחק רצאבי, מחשובי רבני העדה התימנית, נגד הרב עובדיה יוסף ומנסה לקעקע את בסיס שיטתו ההלכתית. לפי הרב עובדיה, בארץ ישראל כל בני עדות המזרח צריכים לקבל עליהם באופן עקרוני את פסיקות ה'שולחן ערוך'. בסיום הספר מצטרפים לעמדתו של הרב רצאבי עוד שניים מחשובי הרבנים התימנים: הרב פינחס קורח והרב עזריה בסיס, רבה הראשי של ראש־העין. ואין לי אלא לשאול:
אין שהתימנים אינם "אשכנזים" אך האם הם ספרדים?
האם אבישי בן חיים "באמת" חושב שהרב עובדיה יוסף חושב שבעם היהודי ישנן רק שתי קבוצות, המתחלקות לפי צבע עורם, וכל מי שאינו "שיכנוזי" אוכל שפנים הוא ספרדי?
האם הוא חושב שהרב עובדיה יוסף חושב שהתימנים חושבים שהם ספרדים?
אף אם הוא חושב כן, הרי ממחשבות וחלומות לא נכנסים להריון.
___________
"בספר 'נר יום טוב' שי"ל לאחרונה, יוצא מחברו הרב יצחק רצאבי, מחשובי רבני העדה התימנית, נגד הרב עובדיה יוסף ומנסה לקעקע את בסיס שיטתו ההלכתית. לפי הרב עובדיה, בארץ ישראל כל בני עדות המזרח צריכים לקבל עליהם באופן עקרוני את פסיקות ה'שולחן ערוך'".
איני יודע אם ה"תככים" הם בספר או שהם הומצאו ע"י אבישי בן חיים לצורך הכתבה ב"מעריב", שלקוראיו אין ענין במחלוקת בשאלה הלכתית, ענינם הוא מחלוקות פוליטיות בציבור החרדי, ובפרט כשהמחלוקת היא על רקע גזעי, וכוכבי המחלוקת הם הרב עובדיה יוסף או ליצן חצרו - אריה דרעי.
אילו היה נושא הכתבה "ברכה על הדלקת נר יום טוב", אין ספק ש"אילו ידע" (הוא, או מי שהדריך אותו), היה יודע שנושא זה של ברכה על הדלקת נרות יום טוב בקרב יהודי תימן נידון בארוכה במאמרו של הרב ד"ר רצון ערוסי, (מומחה למורשת תימן, רבה של קרית אונו, ראש מכון משה לחקר משנת הרמב"ם, ומרצה למשפטים), בסיני כרך פ"ה עמודים נה-צא, ואם יש בין הרבנים ה"תימניים" שיש להם "גאוות יחידה", והם רוצים לנהוג כמנהג אבותיהם, מה להם ולדעתו של הרב עובדיה יוסף?
מענין לענין באותו ענין.
בשו"ת פנים מאירות מסופר (חלק א סימן סט, הובא גם בשערי תשובה (סימן רס"ג סק"ג), שהיה זה מנהג ב"קצת קהילות", לעשות נר מיוחד לשבת בבית הכנסת ולברך על הדלקתו:
"ראיתי בקצת קהלות שנהגו לעשות נר מיוחד לשבת ומדליקין בבה"כ ומברכין על הדלקת הנר הזה, ולדעתי הוי ברכה לבטלה דהא בנר של שבת שמדליקין בבית סבירי להו לי"א שאין מברכין אלא דאנן קי"ל כר"ת דהדלקת נר בשבת שייך בי' ברכה דאית בי' מצות עונג שבת ...".
הרב עובדיה יוסף מספר (שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן יז) על מנהג כזה אף בימינו:
"שאלה: בשכונתינו ברמת אליהו, ראשון לציון, קיים בית כנסת לעולי הודו, ונהוג בקהלה זו, ששמש בית הכנסת מדליק נרות קודם כניסת השבת בלי ברכה, ואחר כחצי שעה בא החזן ומברך ברכה בשם ומלכות על הדלקת נרות, ואומרים שזהו מנהג עתיק אצלם, האם יש יסוד בהלכה למנהג זה"?
בתשובתו שלל הרב עובדיה יוסף, את המנהג כפי ששללו הפנים מאירות, אלא שבסיום תשובתו הוא כותב:
"ברור שמנהג זה יש לבטלו מיד, ועמי הארץ שאינם בקיאים בהלכה הנהיגוהו, וכל העוזרים והמסייעים בביטול מנהג זה ישאו ברכה מאת ה'".
האם ייתכן שהדלקת הנרות בבית הכנסת, הוא מנהג קדום מזמן הגאונים שנשכח וכפי שהוא בסדורו של רע"ג, שנשכח מן הרבים אך נשאר בכמה מקומות?
בגלל מלחמתם על הדלקת הנר בשבת, גזרו הקראים שלא להדליק נר בבתי הכנסיות גם ביו"ט. (יהודה הדסי, אשכול הכופר, א"ב קלט).
נושא הברכה על הדלקת נרות שבת הוא ענין לעצמו, ראו על מחלוקת ר"ת ורבנו משולם במספר תשובות בספר הישרמ. ורמז למחלוקת זו בתוספות שבת דף כה עמוד ב בד"ה חובה.
ר"י ורדינגר כותב בספרו "אוצרות ירושלים" ובספרו "נר שבת" עמוד פט:
" ... ומה שלא נהגו העולם לברך על הנרות בבית הכנסת, יש לומר משום שהיו מתפללין מבעוד יום ולא היו צריכיון בכלל לנר של שלום, ולא הדליקו אלא מפני כבוד תפילת שבת, וכשיצאו מבית הכנסת מבעוד יום, היה הנכרי מכבה הנרות ולא היו בוערים בליל שבת ממש, כל נר שאין נואתין בלילה ממש לאורו, וגם אינו מקום לאכילה אין מברכין עליו, אבל בבית הכנסת שיושבין בו עד הלילה ולומדים,כמנהג מקומות אלו, ודאי דחייב לברך, וכמו שנהג זקני זצ"ל בבית מדרשו", וראו בסדורו "צלותא דאברהם" ח"ג (ירושלים תשנ"א) מעמוד ר"ס, שהרחיב בנושא זה של הדלקת נרות שבת בברכה בבית הכנסת.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 24/10/2008 4:25:26
