|
|
| נשלח ב-25/10/2008 22:52 |
 |
| |
גם הרש"ש למד בא"י, כך שקשה להגדיר גם אותו כתימני.
יש גם את ר"ש שבזי אך קשה לומר שהשפיע מחוץ לתימן
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 00:24 |
|
| |
אמנם לא נראה לי אך שמא התימנים החמירו בעניין של כתיבת ספרים ולא הסתפקו בהיתר של "עת לעשו לה'"
או שאפילו לא ידעו כי הרי הם גלו בחורבן בית ראשון וזה קודם שנכתבו המשנה והגמרא?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 03:12 |
|
| |
צ'אוטונג,
האם יש צורך לבאר את דלות הרשימה שלינקקת ביחס ליבול שנתברכו בו עדות אחרות? האם העובדה שמתוך 13 הספרים שברשימה רק חמישה הינם ספרי הלכה, כשכולם נתחברו אחרי תקופת השו"ע, ושלושה מתוכם ע"י מהרי"ץ, אותו הזכרתי בשאלתי, אינה מעוררת פליאה?
סייף,
יתכן שאין רע. אולם העדר ספרים נראה כמעיד על ניוון תורני מאחר שלענ"ד כך בדיוק התחברו כל הספרים בשאר תפוצות ישראל, ע"י רבנים שלמדו עם תלמידיהם את המשנה והתלמוד [והרי"ף והרמב"ם] בדקדוק חברים ופלפול התלמידים. אם בתימן לא נוצרו יצירות דומות כנראה שמשהו היה שונה בתכלית. זהו ששאלתי. למה.
שונה הלכות,
בכלל תשובתי לצ'אוטונג תשובתך. עדיין היחס הינו מזערי, וחלק עיקרי מהחיבורים הינו בתחומי ההגות פילוסופיה והמוסר, ללא יחס לחיבורים בתחום ההלכה ופרשנות המשנה והתלמודים.
הנטיה שלי היא לומר שהעניות הרבה ששררה ביהדות תימן, לפי הסיפורים, במשך רוב מוחלט של הדורות, אילצה את כולם לעבוד קשה לפרנסתם ולא הותירה בידם פנאי לעיסוק בתורה מעבר למה שנדרש לקיום המצוות ולהעברת המסורת, תחום שכפי שהזכיר מלח הארץ, הצטיינו בו.
תוקן על ידי מרחביה ב- 26/10/2008 3:16:13
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 05:56 |
|
| |
ראו אשכולי ב"ספר הפלשים", יהודי חבש תרבותם ומסורתיהם, (ראובן מס ירושלים תש"ג), פרק ג, עמודים 83-120, (מדפי הספר) עוסק ב"ספרות הפלשים".
הספר נמצא במאגר "אוצר החכמה".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 26/10/2008 6:11:23
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 09:12 |
|
| |
מרחביה
ההבנה שהעדר ספרים נראה כמעיד על ניוון תורני, היא לפי המנטליות שלך. אתה מבין שאם רב לומד את המשנה והתלמוד עם התלמידים, ויש לו פירושים יפים על הנ"ל. הרי ברור שהוא מרגיש חובה לכתוב את הדבר על ספר, למען יעמדו ימים רבים, והיא היא כבוד התורה, להגדיל תורה ולהאדירה. הסיבה שאתה מבין ככה, היא כפי שכתבת, שכך עשו אצל האשכנזים והספרדים. משל לאותו אחד שנסע לאנגליה, וחזר וסיפר שכולם שם נוהגים הפוך.
כמדומני, שאפשר גם להבין מנטליות אחרת. ששם חושבים, שזה לא יעזור לתלמיד עשר סוגים שונים של פרשנויות לאותו טקסט, אלא הוא מעדיף לקרוא את הטקט לבד, או לפי פרשן אחד. וכל רב חושב לעצמו, האם באמת אני יעזור למישהו בזה שאני אוציא את ספרי, עם הפרשנות שלי לטקסט, או שזה רק יבלבל את התלמיד יותר, ועדיף לי להתמקד, בללמד את התלמידים שלי, ובהעברת המסורת. וכמדומני, שלא רק בהעברת המסורת הם הצטיינו, אלא גם בללמד את התלמידים הם הצטיינו, יותר מהרבה מקומות אחרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 09:51 |
|
| |
ר' יעקב ספיר בספרו אבן ספיר מתאר כיצד הראה לתימנים שאינם מבינים מה שגורסים, והודו לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 12:09 |
|
| |
זה ברור שזה נכון. השווה למשל, איך תימני ממוצע שבקושי יודע לקרוא כתב רש"י, "יכריע" במחלוקת מ"מ וכס"מ בהבנת הרמב"ם בלי להכיר אותם בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 12:18 |
|
| |
סייף
מצות "ועתה כתבו לכם" נתפרשה ע"י רבים מהמפרשים שמצוה לכתוב חידושי תורה ולפרסמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 12:39 |
|
| |
על דבר למדנותם של בני תימן נטושה מחלוקת בין פרופ' רצהבי לשלמה מורג וכפי שהאריך בזה אליעזר שלוסברג ב[מבוא ל]מאמרו על פירוש רבי יוחנן מזרחי התימני. סיני קכא עמ' קלח
היות ולא לעולם חוסן ולא ידוע מתי אוצה"ח יסגרו את שעריהם העלתי את הקטע הרלוונטי לרשת
מלח. רבי שלמה עדני בעל מלאכת שלמה עלה מתימן לא"י בהיותו בן ה' שנים [פרו' רצהבי סיני טו עמ' קט]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 12:53 |
|
| |
ייש"כ אלייעזר. נראה שהוא אכן מחשיב את קושי הפרנסה כגורם חשוב לתופעה.
|
|
|
|
|
