שלום!
יש לי אח בגיל העשרה שנמצא בישיבה וכעת נודע לי שהוא בקשר עם בחורה. אני בקשר טוב איתו אך איני מצליחה לשכנע אותו להפסקת הקשר. הוא מודע לכך שהקשר הזה לא טוב לו אבל מצד שני קשה לו להתנתק.
ליבי יוצא לעזור לו, אך אין לי מושג איך לעשות את זה.
יש לכם רעיונות?
נשלח ב-30/10/2008 11:33
שלום
אולי תערבי את הוריך(איך גילת שיש לו קשר?)
נשלח ב-30/10/2008 11:39
הוא סיפר לי על הקשר, כנראה שבתוך תוכו הוא רוצה עזרה....
נשלח ב-30/10/2008 11:40
לדעתי הדרך הטובה ביותר היא להציג לו את אמת כמות שהיא לנסות לנתח את המצב להוביל את המצב הקיים במספר שנים ולראות ולהראות איך יראו החיים במצב שכזה,
מסוגלת לעשות את זה?
נשלח ב-30/10/2008 11:43
עשיתי את זה. והוא הסכים איתי והכל.. אבל קשה לו להתנתק.. לא מסוגל.
נשלח ב-30/10/2008 11:46
הוא אמר לךאיפה הוא הכיר אותה?
נשלח ב-30/10/2008 11:49
למה זה חשוב?
נשלח ב-30/10/2008 11:51
קשה לענות על כזו שאלה. וחשוב לקבל עצה נכונה מאנשי חינוך.
את יכולה לנסות לדבר עם אנשים שאת בטוחה שהם ירצו רק בטובתכם!
ובעקיפין.
מה שאני הייתי מנסה לבדוק איתו, זה איזה סוג של סיפוק הוא משיג מהקשר.
מה היה לו חסר ועל מה הוא מפצה את עצמו. כי להבין שעדאי לו לעצור
הוא מבין, אבל אין לו תחליף לחסר. צריך למצוא משהו אחר שראוי ונכון
שימלא ויספק את אותו הסיפוק המבוקש.
קשה יהיה לו לוותר על הכייף הזה מבלי שיהיה משהו במקום.
נשלח ב-30/10/2008 11:52
תנסי להראות מה הוא מפסיד בטווח הקרוב מאד, חברים משגיחים ישיבה וכדו'.
נשלח ב-30/10/2008 11:54
סתם סליחה ששאלתי
תדברי איתו על כמה זה לא טוב ולא בריא הקשר
נשלח ב-30/10/2008 12:09
שלום וברכה.
א. אל תערבי את הורייך. למרות שבמקרים רבים (תלוי באופיו של אחיך) זה יעזור, אבל מה שבטוח שבטווח הקרוב לפחות יהיה נזק רציני בקשר בינו לבין הורייך, ובינו לבינך (הוא יידע שזה את).
ב.לעצם הענין, בן כמה הוא?
ואיזה סוג קשר זה? (אינטרנט בלבד/טלפונים/ מפגשים, או יותר מכך......)??
היא לא אמורה להיות המחנכת שלו, אלא אחת שבאה לעזור,
איום היא דרך חינוך <לא בטוח> ולא עזרה
נשלח ב-30/10/2008 12:19
היא צריכה להבהיר לו מה הנזק שיכול להיווצר מזה ....(ולא חסר נזקים ....)
נשלח ב-30/10/2008 12:22
היא תבהיר לו את הנזקים ואחרי שהוא לא ירצה להשתנות היא תגיד לו שלטובתו הוריו צריכים לדעת מזה ולכן היא רוצה שיפסיק מעצמו כדי למנוע מעצמו את הבושות. לכן אמרתי עדינות. היינו באה לעזור ולא כבאה לחנך.