שנת התשס"ט שנת גאולה

וכבר דרשו חז"ל כי גאולה אחרונה מקבילה היא לגאולת מצרים, וכן יציאת יוסף מן הבור בדרך למלוכה רומזת גם כן ל"בכור שורו" משיח בן יוסף אשר "... בהם עמים ינגח".

ובזה רומזת התורה סוד גדול לזמן קץ הגלות וביאת משיח צדקנו, ובזוהר פרשת מקץ (דף קצג.):
ויהי מקץ, רבי חייא פתח ואמר, (איוב כח ג) "קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות", האי קרא אתמר, קץ שם לחשך, דא איהו קץ דשמאלא.
ופירוש הזוהר: כי יגיע הזמן שיבוא קץ אבן אפל וצלמות היינו מלכות הסיטרא אחרא והקליפות (אבן הוא כינוי למלכות) הנקראים גם חשך וצד שמאל וממשיך הזוהר (קצג:) ופרעה חולם והנה עומד על היאר, דא חלמא דיוסף הוה,  (חלום זה מתייחס ליוסף) בגין דכל נהר דיוסף הצדיק איהו, ורזא דא הוי, האי מאן דחמי נהר בחלום חמי שלום, (שלום הוא כינוי ליסוד – כנגד יוסף) דכתיב: (ישעיה סו יב) הנני נוטה אליה כנהר שלום.
ושם נבואות ישעיה על אחרית הימים: "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" ובהמשך מבאר רבי חזקיה: "ויהי מקץ וגו', רבי חזקיה פתח ואמר, (קהלת ג א) "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים", תא חזי: כל מה דעבד קב"ה לתתא לכלא שוי זמנא וזמן קצוב, זמן שוי לנהורא ולחשוכא, זמנא שוי לנהורא דשאר עמין דאינון שלטין השתא על עלמא, וזמנא שוי לחשוכא דאיהו גלותא דישראל תחות שלטנותא דלהון, זמנא שוי קב"ה לכלא, בגין כך לכל זמן.
ומדברי הזוהר נתבאר כי מקץ הוא זמן סיום הגלות.
ועוד ע"פ הכלל "נעוץ סופם בתחילתם" והוא שכתוב: "ששת ימים עשה ה' את השמים..." ומפרש  הרמב"ן: (בראשית ב')  "... כי ששת ימי בראשית הם כל ימות עולם, כי קיומו יהיה ששת אלפים שנה (ר"ה לא), שלכך אמרו (ב"ר יט ח) יומו של הקב"ה אלף שנים.

מבאר הזוהר בתיקונים סוד המילה בראשית הכוללת שש אותיות הרומזות לששת אלפים שנה  ע"פ חלוקה זו: בר- אש- ית 
"בר" - אלפיים שנות תוהו, אחריהם "אש" - אלפיים שנות תורה ובסוף "ית" -אלפיים שנות משיח. (י' הוא רמז ליסוד - משיח בן יוסף, ו-ת' רומזת למלכות (לקוטי מוהר"ן תורה א') - משיח בן דוד וחיבור י' ת' הם חיבור יסוד ומלכות והבן.

"מקץ שנתיים ימים" נראה כי מילת ימים מיותרת ובזה רומז הקץ והוא יומו של הקב"ה אלף שנים ומיעוט רבים שניים ואלו הם שנתיים ימים שהם זמן משיח אלפיים שנה אחרונים כנ"ל, וזה שאמרו חז"ל: "אני ה' בעתה אחישנה", זכו אחישנה, לא זכו בעתה. שזמן אלפיים שנה הם בחינת אחישנה היינו שבאלו האלפיים בכל יום יכול לבוא, אך יש זמן של בעיטה והוא זמן של "מקץ" כי אם תוריד קץ מן ששת אלפים שנה הם ה' אלפים שמונה מאות ועשר, ועוד תוריד ארבעים שנה שהם דורו של משיח בן יוסף כי דור הוא ארבעים שנה דכתיב: (תהילים צ"ה י') אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי: ורק ולמרות זאת מתוקף שבועה יביאם "למנוחתי" היינו בית המקדש.
ורמזים לאלו ארבעים שנה תמצא "למרבה" (ועיין כי ילד ילד לנו ... לםרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד וכו' ונהרות של דיו על ם' סתומה זו בסוד הקץ הסתום ועיין ישעיה ט')
 
ובהורדת אלו ארבעים שנה יעלו מספר השנים לבריאת העולם התש"ע אותיות תשעה (תשועה בכתיב חסר כי ו' הוא כנגד ז"א וכנגד היסוד היינו יוסף ואלף שישי ועד משיח בן דוד כנגד המלכות הוא חסר מלכות וגם אם תמנה הספירות מכתר ועד יסוד סה"כ הם תשעה) וזהו שכתבה התורה מקץ שאין אתה כי מ' שנה הם יסוד חסר מלכות.
וראש השנה למלכים הוא ניסן כי בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. (היינו ניסן התשס"ט)

ועוד רמז שבע פרות הם בסוד מוצאי שביעית ולכן תמצא כי השנה האחרונה נפל חג הגאולה בשבת שהוא נדיר ושנה זו היא שנת היובל אשר בה נאמר: "בשנת היובל הזאת תשובו" ועוד רמזים יש למכביר ואין הזמן להרחיב...

ודע אחי כי חשבון זה הוא חשבון אמת ולא גיליתי דבר שכן כל גדולי הדור כבר אומרים בפה מלא כי כלו כל הקיצים.
ובכלל אין זה משנה הזמן כי בכל רגע יכול לבוא, וגם אם מחר או בעוד כמה שנים סופו שיבוא, ולא כתבי כל זאת אלא לזרז ולהעיר כי אזל הזמן ועל כל אחד להתחזק ולהתפלל למען עם ישראל שכן כאשר יבוא ואין זה מתוך תשובה תהיה המלחמה קשה.

בצפייה למשיח צידקנו ברחמים.