|
|
| נשלח ב-11/10/2011 08:50 |
 |
| |
חשש מבעלי כשרון
שמעתי בשם החזון איש, ותקנו אותי אם אני טועה, שהוא חשש מבחורים מוכשרים, והעדיף עליהם את בעלי העמל.
רעיון דומה שמעתי בשם ראש ישיבה החי עמנו.
האם קיים כאן פחד מבעל הכשרון שחשיבתו מקורית ו 'הוא מורה הוראה בפני רבו' ולא פעם אינו ניתן לשליטה או שרבו אינו יודע מה לענות לו, והעדפה של הראשים הקטנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 14:23 |
|
| |
לבע"ב
הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה י"ג:
"התלמידים מוסיפין חכמת הרב ומרחיבין לבו אמרו חכמים הרבה חכמה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם וכשם שעץ קטן מדליק את הגדול כך תלמיד קטן מחדד הרב עד שיוציא ממנו בשאלותיו חכמה מפוארה."
אותם מורים צרי מוחין שמעדיפים כבוד (אני יודע הכי טוב) על פני לימוד אמיתי הם אכן מעדיפים ראשים קטנים.
הבעיה היא שאותם מורים נשארים קטנים עד סוף ימיהם .
מצד שני ראש פתוח יותר מידי,במיוחד היום אכן מהווה סכנה ממשית לתלמידים.
אז אולי מבחינה זאת צדקו החוששים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 14:50 |
|
| |
צענע
תמיד היו להם סיבות טובות לחשוש
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 14:53 |
|
| |
תסכים אתי שהחילון המסיבי התחיל בתקופת ההשכלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 15:35 |
|
| |
בעל
אני דוקא שמעתי שהוא חיבב את בעלי הכשרונות,כנראה בגלל הפוטנציאל שלהם.
האמת,להיות מתמיד זה גם כשרון,
כל יכולת של אדם שהיא מיוחדת ביחס להרבה אחרים,זה סוג של כשרון.
שמעתי פעם ממישהו שאמר,מצוי שבעלי כשרונות לא מנצלים את הכשרון שלהם ולא מתמידים בתורה,ואז מצוי שאנשים אומרים חבל עליו,הוא היה יכול להיות....
אבל מי שמתמיד ולא מגיע להשגים לא אומרים חבל עליו.. כאילו אנשים מרגישים שדרכו של הבעל כשרון יותר סלולה להצלחה בתורה ו"רק" היה חסר לו משהו קטן,ולא היא, המתמיד דרכו יותר סלולה לעליה בתורה.
ובאמת בחלק של הלימוד התורני רואים את זה,שהרבה פעמים המתמיד מגיע גם לכשרון בלימוד יותר מהמוכשר,אחר רוב התמדתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 15:47 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | |
שמעתי בשם החזון איש, ותקנו אותי אם אני טועה, שהוא חשש מבחורים מוכשרים, והעדיף עליהם את בעלי העמל.
רעיון דומה שמעתי בשם ראש ישיבה החי עמנו.
האם קיים כאן פחד מבעל הכשרון שחשיבתו מקורית ו 'הוא מורה הוראה בפני רבו' ולא פעם אינו ניתן לשליטה או שרבו אינו יודע מה לענות לו, והעדפה של הראשים הקטנים?
|
|
[בע"ב,
לענ"ד זה אחד ההבדלים בין נוסח "4 בנים" שמופיע בירושלמי ובין הנוסח שאנו משתמשים בו היום בהגדה של פסח.
בנוסח הירושלמי אומרים "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" (כלומר - מזהירים מפני הליכה לסעודות זרים ונהייה אחר מנהגי הגויים) לבן הטיפש, ואילו בהגדה שלנו אומרים זאת לבן החכם...]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 15:57 |
|
| |
אמשלום
יפה !
ב"ה חזרנו לארץ ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 16:28 |
|
| |
"המילה 'אפיקומן' מקורה ביוונית ומשמעה 'השמחה שלאחר הסעודה' . ומה הקשר בין השמחה לאותה מחצית מצה המוחבאת ואשר על הילדים 'לגנוב' כדי לגבות את תמורתה? אין קשר. אלא שבמסגרת הסעודה ההלניסטית, היה קשר. את הארוחה סיימו בריקודים ובאכילת דברי מתיקה ולזה קראו אפיקומן "
אמשלום
אולי תפרטי.בבקשה.
לא הבנתי מה הקשר בין חיקוי מנהג של הגויים לבין הנושא .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 17:24 |
|
| |
[צענע,
אפיקומן הוא ה"אפטר פארטי" של הסעודה היוונית וה"שמחה" הרמוזה בציטוט שהבאת משמעה סוג של הוללות. כיוון שסדר הפסח דומה למדי לסעודה היוונית-רומית בזמן ההוא (ובמובן מה אף מבוסס עליה), היה חשוב להדגיש שלא בכל הוא דומה ויש כמה הבדלים מהותיים, למשל חסרונו המובהק של האפיקומן. השאלה היא למי צריך לומר זאת, למי חוששים שילך לרעות בשדות זרים? לכך כיוונתי.
בע"ב,
מסתבר שלא באמת...]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2011 18:17 |
|
| |
אמשלום
תודה על ההסבר.
אבל אולי תוכלי להרחיב האם את מוצאת משמעות בהבדל הזה לגבי ההבדל באורח המחשבה של הכותבים .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2011 08:31 |
|
| |
יש פתגם של תומאס אדיסון מ1902:
genius is 1% inspiration and 99% perspiration
(גאונות הנה אחוז אחד השראה, ותשעים ותשעה אחוז זעה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2011 08:41 |
|
| |
[צענע,
אם הכוונה להבדל בין מחברי הירושלמי למחברי הנוסח המופיע בהגדה, אז קטונתי.
בכל מקרה, נראה לי שלפחות במקרה זה יש הבדל בגישה החינוכית (בהנחה שמדרש 4 בנים הוא טקסט שמדבר על חינוך).]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2011 08:52 |
|
| |
אמא שלום,
נעזוב לרגע את כוונת המחברים, אבל אהבתי מאוד את הדברים, בעלי מסר עמוק ונוקב.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2011 11:07 |
|
| |
[אמשלום]
{תראי אני לא יודע,אם בזמנם של חז"ל ,אישרו לילדים מלחמת כריות(אני לא יודע אם היה),הילדים מלאים אגרסיות לאחרת הסעודה
ובדרך כלל,ההורים לא אוהבים את הבלגן של הנוצות,כאילו אכלו איזו חיית טרף.
לכן הם ממליצים לצאת קצת וללכת למסיבה.}
לא עדיף?
במקום שכל הנוצות ישארו פזורות בבית?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2011 12:15 |
|
| |
| tzvi11 כתב: | | אמא שלום,
נעזוב לרגע את כוונת המחברים, אבל אהבתי מאוד את הדברים, בעלי מסר עמוק ונוקב. |
|
האם תוכל לפרט מהו המסר לדעתך.
|
|
|
|
|
