בית פורומים עצור כאן חושבים

בין כשרוניות להעמקה (לקט אסמכתאות)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/10/2011 08:50 לינק ישיר 
חשש מבעלי כשרון

שמעתי בשם החזון איש, ותקנו אותי אם אני טועה, שהוא חשש מבחורים מוכשרים, והעדיף עליהם את בעלי העמל.
רעיון דומה שמעתי בשם ראש ישיבה החי עמנו.

האם קיים כאן פחד מבעל הכשרון שחשיבתו מקורית ו 'הוא מורה הוראה בפני רבו' ולא פעם אינו ניתן לשליטה או שרבו אינו יודע מה לענות לו, והעדפה של הראשים הקטנים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2011 14:23 לינק ישיר 

לבע"ב


הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה י"ג:



"התלמידים מוסיפין חכמת הרב ומרחיבין לבו אמרו חכמים הרבה חכמה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם וכשם שעץ קטן מדליק את הגדול כך תלמיד קטן מחדד הרב עד שיוציא ממנו בשאלותיו חכמה מפוארה."
 
אותם מורים צרי מוחין שמעדיפים כבוד (אני יודע הכי טוב) על פני לימוד אמיתי הם אכן מעדיפים ראשים קטנים.

הבעיה היא שאותם מורים  נשארים קטנים עד סוף ימיהם .

מצד  שני ראש פתוח יותר מידי,במיוחד היום אכן מהווה סכנה ממשית לתלמידים.
אז אולי מבחינה זאת צדקו החוששים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2011 14:50 לינק ישיר 

צענע
תמיד היו להם סיבות טובות לחשוש



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2011 14:53 לינק ישיר 

תסכים אתי שהחילון המסיבי התחיל בתקופת ההשכלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2011 15:35 לינק ישיר 

בעל

אני דוקא שמעתי שהוא חיבב את בעלי הכשרונות,כנראה בגלל הפוטנציאל שלהם.

האמת,להיות מתמיד זה גם כשרון,

כל יכולת של אדם שהיא מיוחדת ביחס להרבה אחרים,זה סוג של כשרון.

שמעתי פעם ממישהו שאמר,מצוי שבעלי כשרונות לא מנצלים את הכשרון שלהם  ולא מתמידים בתורה,ואז מצוי שאנשים אומרים חבל עליו,הוא היה יכול להיות....

אבל מי שמתמיד ולא מגיע להשגים לא אומרים חבל עליו.. כאילו אנשים מרגישים שדרכו של הבעל כשרון יותר סלולה להצלחה בתורה ו"רק" היה חסר לו משהו קטן,ולא היא, המתמיד דרכו יותר סלולה לעליה בתורה.

ובאמת בחלק של הלימוד התורני רואים את זה,שהרבה פעמים המתמיד מגיע גם לכשרון בלימוד יותר מהמוכשר,אחר רוב התמדתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2011 15:47 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
שמעתי בשם החזון איש, ותקנו אותי אם אני טועה, שהוא חשש מבחורים מוכשרים, והעדיף עליהם את בעלי העמל.
רעיון דומה שמעתי בשם ראש ישיבה החי עמנו.

האם קיים כאן פחד מבעל הכשרון שחשיבתו מקורית ו 'הוא מורה הוראה בפני רבו' ולא פעם אינו ניתן לשליטה או שרבו אינו יודע מה לענות לו, והעדפה של הראשים הקטנים?


[בע"ב,

לענ"ד זה אחד ההבדלים בין נוסח "4 בנים" שמופיע בירושלמי ובין הנוסח שאנו משתמשים בו היום בהגדה של פסח.
בנוסח הירושלמי אומרים "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" (כלומר - מזהירים מפני הליכה לסעודות זרים ונהייה אחר מנהגי הגויים) לבן הטיפש, ואילו בהגדה שלנו אומרים זאת לבן החכם...]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/10/2011 15:57 לינק ישיר 

אמשלום
יפה !

ב"ה חזרנו לארץ ישראל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2011 16:28 לינק ישיר 

"המילה 'אפיקומן' מקורה ביוונית ומשמעה 'השמחה שלאחר הסעודה' . ומה הקשר בין השמחה לאותה מחצית מצה המוחבאת ואשר על הילדים 'לגנוב' כדי לגבות את תמורתה? אין קשר. אלא שבמסגרת הסעודה ההלניסטית, היה קשר. את הארוחה סיימו בריקודים ובאכילת דברי מתיקה ולזה קראו אפיקומן "

אמשלום
אולי תפרטי.בבקשה.

לא הבנתי מה הקשר בין חיקוי מנהג של הגויים לבין הנושא .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2011 17:24 לינק ישיר 

[צענע,

אפיקומן הוא ה"אפטר פארטי" של הסעודה היוונית וה"שמחה" הרמוזה בציטוט שהבאת משמעה סוג של הוללות. כיוון שסדר הפסח דומה למדי לסעודה היוונית-רומית בזמן ההוא (ובמובן מה אף מבוסס עליה), היה חשוב להדגיש שלא בכל הוא דומה ויש כמה הבדלים מהותיים, למשל חסרונו המובהק של האפיקומן. השאלה היא למי צריך לומר זאת, למי חוששים שילך לרעות בשדות זרים? לכך כיוונתי.



בע"ב,

מסתבר שלא באמת...]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/10/2011 18:17 לינק ישיר 

אמשלום

תודה על ההסבר.

אבל אולי תוכלי להרחיב האם את מוצאת משמעות בהבדל הזה לגבי ההבדל באורח המחשבה של הכותבים .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2011 08:31 לינק ישיר 

יש פתגם של תומאס אדיסון מ1902:
genius is 1% inspiration and 99% perspiration

(גאונות הנה אחוז אחד השראה, ותשעים ותשעה אחוז זעה).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/10/2011 08:41 לינק ישיר 

[צענע,

אם הכוונה להבדל בין מחברי הירושלמי למחברי הנוסח המופיע בהגדה, אז קטונתי.
בכל מקרה, נראה לי שלפחות במקרה זה יש הבדל בגישה החינוכית (בהנחה שמדרש 4 בנים הוא טקסט שמדבר על חינוך).]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/10/2011 08:52 לינק ישיר 

אמא שלום,
נעזוב לרגע את כוונת המחברים, אבל אהבתי מאוד את הדברים, בעלי מסר עמוק ונוקב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2011 11:07 לינק ישיר 

[אמשלום]
{תראי אני לא יודע,אם בזמנם של חז"ל ,אישרו לילדים מלחמת כריות(אני לא יודע אם היה),הילדים מלאים אגרסיות לאחרת הסעודה
ובדרך כלל,ההורים לא אוהבים את הבלגן של הנוצות,כאילו אכלו איזו חיית טרף.
לכן הם ממליצים לצאת קצת וללכת למסיבה.}


לא עדיף?
במקום שכל הנוצות ישארו פזורות בבית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/10/2011 12:15 לינק ישיר 

tzvi11 כתב:
אמא שלום,
נעזוב לרגע את כוונת המחברים, אבל אהבתי מאוד את הדברים, בעלי מסר עמוק ונוקב.


האם תוכל לפרט מהו המסר לדעתך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בין כשרוניות להעמקה (לקט אסמכתאות)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.