אםשלום (בהנחה שמדרש 4 בנים הוא טקסט שמדבר על חינוך).]
ודאי שהטקסט הוא טקסט חינוכי-טקסט לכל ילד לפי הבנתו הוא. כי לא מלמדים אותו דבר לילדים בעלי הבנה ויכולת הבנה ומזג שונים. למשל-לחכם אומרים- מה שרק חכם יכול להבין- אין מפטירין אחר פסח אפיקומן- לכאורה מה אומרים לו? אבל הוא חכם והוא יבין, אומרים לו יש לך שאלות בענין הפסח? תלמד את המשנה של מסכת פסחים- עד למשנה ה(לפני)אחרונה- אין מפטירים אחר.. בירושלמי את הטיפש -התם- שלנו- מלמדים את המשניות- כי הרי הוא לא חכם ללמוד לבד.
ייתכן שהפתיחות, הנאורות, והחילון (היחסיים) של אותה תקופה בקרב האוכלוסיה הכללית, גרמו לכך ש1) חלק מהיהודים התעניינו ג"כ בנאורות והשכלה ו2) חלק מהיהודים פחות הוצרכו להשען על הקהילה היהודית הדתית לצורך חייהם. באופן לא מפתיע, יש קורלציה רבה בין היהודים בקבוצה הראשונה והקבוצה השניה.
בתור המחשה לא רעה לעניין, אפשר לשים לב לדף הפירושונים שאליו מגיעים בחיפוש "תקופת ההשכלה" בויקי. בערך השני (שאליו התכוונתי להגיע), הפסקה האחרונה ב"רקע" ג"כ מציינת גורם משמעותי.
חג שמח!
נשלח ב-12/10/2011 14:24
לשיבולאיו תודה.
אודה לך אם תבהיר מה ההבדל בין זה לבין מה שאני אמרתי.
נשלח ב-12/10/2011 15:06
צענערענע כתב:
... אודה לך אם תבהיר מה ההבדל בין זה לבין מה שאני אמרתי.
אולי נעשה זאת הפוך: תוכלי להרחיב מה משמעות "תסכים אתי שהחילון המאסיבי התחיל בתקופת ההשכלה"? ייתכן שאין בינינו חילוקי דעות.