ניצחון אובמה - רסיסי מחשבות

אידך

אני מסכים שנסיון זה דבר חשוב אבל הוא לא הפרמטר היחיד.הבה אשאל אותך כאדם אינטליגנטי, נניח שעליך לבחור בין שני מועמדים , האחד שיכור מושחת חסר מוח אבל מחויב באופן טוטאלי לשלמות ארץ ישראל והשני מורם מעם יעיל מנוסה נבון ונקי כפיים אבל מחויב טוטאלית לחלוקת ארץ ישראל , למי תצביע?
היעדר נסיונו של אובמה היא שיקול נגדו , אבל איך אתה מבטל את כל השיקולים שיש בעדו? למשל המשבר הכלכלי שדוחף אנשים להצביע למועמד הדמוקרטי , התחושה שהרפובליקאים הסתאבו ונכשלו כמעט בכל תחום ודברים מהסוג הזה . כמובן אינך צריך להסכים עם השיקולים האלה, אבל פשוט וברור שכל מועמד דמוקרטי היה נמצא בנקודת פתיחה מאד טובה בשל כל הדברים האלה , לפני שנתיים כבר הסכימו כל הפרשנים שרק צירוף של מזל רע במיוחד ומועמד כושל במיוחד , יכול לגרום לדמוקרטים להפסיד . מנין הוצאת את זה שההצבעה היתה אך ורק בשל צבע עורו? זה הרי מגוחך. איך יודעים דברים כאלה?
זו נקודה אחת , שאלה נוספת היא לכמה מנשיאי ארה"ב בעשורים האחרונים היה נסיון מדיני צבאי כלשהו בטרם התמנותם? נכון שגם נסיון מנהלי כמושל זה משהו, אבל האם היית ממנה אדם עם נסיון כמנהל בית ספר למנהל בנק ? תגובתך היתה צריכה להיות דומה כמעט לגבי כל נשיא.
מענין גם למה אתה כל כך מתפעל ממדינות שבהם לא בוחרים את ההנהגה, עוד לא ראינו את הצלחותיהם המסחררות . יש לנו כבר פרפקטיבה של איזה 200 שנה בשביל להשוות ולשפוט.

סטגיראי יקר,
א) לא כל בוחר שהצביע אובמה הצביע בגלל צבע עורו, אבל ברור שאלו שעשו כך היו למעלה משני אחוזים. אין בכלל שאלה כאן. רק הכושים לבדם הם 10%, וכל תחושת ההתגייסות שלוותה למסע הבחירות שלו עמדה במידה רבה על נקודה זו.
ב) אפילו תימא שלא כך, צא וראה ממה מתלהבים כל המתלהבים שלאחר בחירתו. לא היוות דמוקרט, לא מהיותו אינטליגנטי ואפילו לא מן ההשתחרוות מן המשטר הרפובליקני המושחת והמסואב (לא ההי ולא נברא, הכל לשיטתך) - אלא רק מהיותו כושי, וכל הזמן רק מהיותו כושי.
ג) מעולם לא שמעת ממני מילת התלהבות על "מדינות שבהן לא בוחרים את ההנהגה". אני לא מאושר משום משטר שבו בחירת ההנהגה נעשית מתוך שיקולים עקומים, ואינני חושב שקנוניות של גנרלים או של פקידי מפלגה הן ישרות הרבה יותר מהשטויות של בוחרים מטומטמים כמו אלה של ארצות הברית. אלא מה, בניגוןד לכל אלה שיודעים לצפצף כל היום שהם מקבלים את הדמוקרטיה כרע במיעוטו אבל בפועל רואים אותה כטוב במירבו ולמעשה סוגדים לה, אני חושב שגם כאשר אתה מעדיף משטר מסויים על פני האחרים אינך פטור מלקטר בכל רגע אפשרי על פגמיו (במיוחד כשהללו זועקים לשמים, כמו בנדון דידן)  ולשאוף ובאמת ובתמים לתקנם.
ד)  ברוח הדברים הנ"ל, כדאי להיות בכל זאת טיפ-טיפה ישר יותר עם משטרים לא-דמוקרטיים. בתור מחברה האגדי של ה'פוליטיקה', עליך לזכור את החלוקה המשולשת שלך עצמך את המשטרים הפוליטיים לשלושה שהם ששה, דהיינו, שלוש צורות יסודיות (שלטון יחיד, שלטון מיעוט ושלטון העם), שכל אחת מהן יכולה להיות טובה או רעה. פראנקו בספרד, סלזאר בפורטוגל ועוד כמה דיקטטורים (מעטים, מעטים מדי) עשו טוב למדינותיהם. מנגד, אם מדברים על "הצלחות" הרי שכדאי לזכור כי מאז מלחמת העולם השניה שום מדינה דמוקרטית לא הצליחה במלחמה שבה היה עליה להיאבק בגורם אידיאולוגי נחוש לאורך זמן רב. וגם זה אומר משהו על פגמים שראוי לתקנם.
א"ג

משעשע לראות אנשים חכמים דנים ב"אידיוטיזם האמריקאי", בה בשעה שמתחת לאפם, ובמדינתם שלהם, קיים סיכוי, שאשה שכל מעלתה הוא, שהתמזל מזלה וחברה בזמן הנכון לאריק שרון, תתמנה לראש ממשלה, וזאת בתקופה כ"כ קשה וגורלית למדינה.

בר בי רב,
דוק ותשכח: אני כבר לא מדבר על מידת התבונה של הבוחר או הנבחר לגוף העניין; בייאושי אני כבר מסתפק ברף נמוך הרבה יותר: תן לי לכהפ"ח אפשרות לשפוט אותו!
את ציפי לבני יש על סמך מה לשפוט (אכן, בעיקר לשבט...): היא לא צצה לפני הבחירות משום-מקום, היא מסתובבת בשטח כבר כמה שנים, היא מדברת - ולא רק למיקרופונים של מסע הבחירות - היא קיבלה כמה החלטות, הצביעה כמה הצבעות וכו' וכו'.
כל אלה לא התקימו באובמה.

וחוץ מזה (איך שכחתי?), היא נגד החרדים; וכי יכולה להיות ישועה גדולה מזו לעם ישראל?

אידך,
אז זהו אידיוטיזם ראוי להערכה. תשווה אותו למי שרוצה לעשות פאן, אבל בשביל זה הוא מחליט להרוג כמה כושים. לדעתך זה אותו דבר כמו להצביע עבור כושי לנשיאות? הרי שניהם רק רצו לעשות כיף ולמצוא משהו מעניין ומחודש, ומבחינתך אין מה לגנות ולא להעריך צעד כזה.

כעת אנחנו חוזרים לויכוח שלי עם בוגי. האם אכן המניע היה רצון לכפר ולעשות תשובה. אני משוכנע שכן. ואל תביא לי חישובי אחוזים, שכן הדיון הוא על התופעה הכללית. העובדה שהיו שלושה אחוזי הפרש אינה אומרת מאומה. לפני כמה שנים הוא לא היה מגיע לעשרים אחוז, וכעת הוא הגיע לחמישים. האם זו לא תשובה? האם אנשים שהתמסרו לעניין והגיעו באחוזים גבוהים מאד להצביע, זה סתם בשביל הכיף. אלו פשוט דברי הבל.
וכי בעל תשובה שחוזר בגלל שיקולים זרים אינו מתקבל? וכי התהליך כשלעצמו, אף שככל תהליך היסטורי-חברתי הוא מורכב וכל אחד מהמניעים שלו וכדו', אינו ראוי להערכה? וכי בדקת מה היו המניעים של כל מי שיצא למלחמה לכבוש את הארץ לפני שנתת להם הערכה? האם בדקת את כל מי שמוסר את נפשו ע להתורה לפני שאתה מעריך אותו? ובפרט כשמדובר בחברה שלימה. אני מעריך חברה שמפנה את כל משאביה ללימוד (אף שלדעתי היא טועה), וזאת על אף שרוב העוסקים בכך עושים זאת ממניעים לא נכונים, וחלקם הגדול מחוסר ברירה, והדבר מלווה בהמון תופעות מכוערות ולא ראויות. ובכל זאת הם ראויים להערכה לצד כל הביקורת.
ממתי בחינת מניעי היחידים היא השיקול לשפוט התרחשות היסטורית-חברתית? וחוץ מזה, לדעתי אכן גם מניעיהם של רבים מהיחידים היו נעלים ויפים. כאמור, תנועה חברתית תמיד מונעת משיקולים של פרסום, וצורות שיווק ודחיפת מניעים כמו 'בא נעשה משהו מעניין וחדש', אבל מה שקובע הוא השורה התחתונה והמגמה הכללית שאליה נרתמים כל הכלים הללו. כושי נבחר לנשיאות ארה"ב, מה שלפני מעט מאד שנים לא היה יכול להתרחש. שום פלפול לא יכול לשנות זאת.
ולסיום, תראה לי משהו אחד שאתה מעריך באמת, ושלא ניתן לתקוף אותו באותה צורה.

אסכם את עמדתי:
1. כושי נבחר לארה"ב.
2. זה לא היה יכול להתרחש לפני כמה שנים.
3. לדעתי הוא איש ראוי, ובודאי לא יותר גרוע מהרבה מועמדים שנבחרו בעבר, גם בארה"ב עצמה.
4. הסעיף הקודם לא חשוב לענייננו. להיפך, כמה שהבחירה פחות הגיונית היא מצביעה על תשובה יותר היסטרית וראויה להערכה (לצד הביקורת).
5. ההערכה שאני מציע למעשה זה היא שהוא מהווה כפרה על העבר. ואת זה אני מאד מעריך.
6. לדעתי מניעי רבים מאד מהיחידים היו נעלים (רצון לכפר על העבר).
7. אי אפשר ללמוד על מניעי היחידים מתוך ניתוחים של פרסומים ושיווק, שכן כך מונעים תהליכים חברתיים תמיד. אלו הכלים ולא התוכן.
8. גם אם מניעי רבים מהיחידים לא היו ראויים, השיפוט של התופעה החברתית אינו תלוי בזה (סעיפים 6-7 לא באמת חשובים). חברה נבחנת לפי מה שהיא עושה, והדרכים להשיג זאת מבוססות תמיד על שיווק והנעת אנשים בצורות שונות.
9. שיפוט של תופעה, אישית, ובודאי וודאי חברתית, יכול להתפצל להיבטים שונים: נית ןלבקר אותם על הטיפשות והלעריך את העוצמה המוסרית של הצעד. אגב, בעלי תשובה רבים הם טיפשים גדולים. יש שיאמרו שמרטין לותר קינג או גנדהי היו טיפשים כי אלימות משיגה יותר ויותר מהר (רק לצורך הדיון), ובכל זאת אין זה מונע מלהעריך את אישיותם ואת דרך פעולתם.

סוף דבר, אני ממש לא מצליח להבין (ודוק, אני מדבר על להבין ולא רק על להסכים) את עמדתך.

אידך גיסא

אתה אמריקאי? גר שם? שאתה כה בטוח שאובמה לא פעל בתקופת כהונתו כסנאטור, או לפני זה כחבר מועצת העיר , או כחבר המפלגה הדמוקרטית?

מאיפה הידיעות שלך על כשרותו או כשרותו של אובמה?
 
לגילוי נאות גם אני לא אוהב אותו ומפחד ממנו! אבל אפשר לפסול, רק אם יש לאדם על האדם את כל הידיעות, ואני חושש שלך אין.

לגילוי נאות נוסף- כאופטימי כרוני- לפני כשמונה שנים כשנבחר בוש האנטי שמי, בנו של בוש -שצרות רבות גרם לישראל-. , מול אל גור הפרו ישראלי המובהק, גם דאגתי, אבל ב"ה ה' הפך את מספדי למחול לי, ואני מקווה שגם אצל אובמה, הסוף יהיה שמחה????!!!!

_________________

מודה ועוזב

אידך גיסא
אני טוען שלהצליח במסע הנשיאות בארה"ב, זה כשלעצמו הוא מבצע הרבה יותר גדול מכל מה שמתנסה בו פוליטיקאי ישראלי רגיל.
לנהל בהצלחה קמפיין כה גדול ומורכב, ולשכנע עשרות מליוני אנשים לתמוך בך , מלמד הרבה על האישיות ועל העוצמה הגלומה בה.

אותי אישית  הצליח אובמה לקנות בעיקר בדבר אחד שעשה.

העובדה שבניגוד לראשי המפלגה הדמוקרטית, - שרצו לסלק את הסנטור יוסף  ליברמן (והוא בעד החרדים )בשל בגידתו במפלגתו והתייצבותו הפומבית לצידו של מק'קיין - החליט אובמה שליברמן ימשיך בתפקידיו, כי הוא רוצה בממשלו אנשים מוכשרים אשר יביאו ברכה לארה"ב.

דבר זה - לדעתי - חושף את אופיו הבריא, על אף שגם הוא בשר ודם כמו כולנו, עכ"ז הוא אינו נותן לאמוציות להשתלט על ההגיון, והדבר מעלה על נס את הגינותו ואת כושר מנהיגותו.

 



 

תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 24/11/2008 12:59:44

הרב מיכי, הפעם תורי לא להבין - בעיקר את ההשוואה.

ירוחם, אני חוזר בפעם המיליון: סנטור שכיהן שנתיים (דה יורה; בפועל רק שנה, כי אחרי שנה הוא כבר התחיל את הקמפיין ואמר מה שהוא "צריך" להגיד) - מה כבר אפשר לדעת או לא לדעת עליו?

בר בי רב, דחילכ... הוא הצליח במסע הבחירות? יופי, הייתי ממנה אותו לקמפיינר (של ציפי לבני, למשל...), אבל למנהיג העולם המערבי?????

ועוד משהו בפעם המיליון: לאהוב או לא לאהוב, לפחד או לפחד, הכל הולך. אבל להתלהב ולהתרגש??? וממה? מזה שהבנאדם כושי????

לא לא בגלל שהוא כושי, אלא בגלל מחנכיו מוריו וחביריו  הכמרים.

מנכ"ל טוב ומצליח וכן נשיא  לא צריכים להיות אנשים מוכשרים ומצליחים בעצמם.

- צריך להיות להם את השכל, לדעת ולבחור את העוזרים הטובים ואת המומחים המבצעים הטובים ביותר. בינתיים אובמה עומד בציפיות של כל אדם המבין.

_________________

התייאשתי.

רב מיכי

אין שום יאוש בעולם - אסור להתיאש!!!