ניצחון אובמה - רסיסי מחשבות

בעל, לדעתי יש כאן שיגרא דלישנא. דווקא דבריו של רח"ק מפתיעים במתינותם. המינוח החז"לי לא מפתיע, אבל ההתייחסות נראית ממש סובלנית.

צענע,

את מערבבת שני מישורי דיון. אני לא עסקתי בשאלה האם הוא מתאים לתפקידו, האם הוא טוב ליהודים, או יביא גאולה לעולם, והאם הציפיות שתולים בו הן טובות, והאם הן תתממשנה. אולי האמריקאים עשו שטות שבחרו באובמה האיש. אני דיברתי אך ורק על המשמעות ההיסטורית של בחירת אדם שחור לנשיאות ארה"ב. לכן גם דברי נדב אינם נוגעים לדבריי.

ובאשר למטפורות התנ"כיות, אנחנו שבים כאן שוב לסוגיית תנ"ך בגובה הגרביים. את כנראה חושבת שמעמד הר סיני היה מושב של פילוסופים שפלפלו ב'קצות', או לפחות עסקו בכתבי קאנט. אבל דומני שאם נתעלם מהאנכרוניזמים של חז"ל זה ממש לא היה כך. התינוקות בכו, והאימהות שלהם האכילו אותם ונדנדו אותם ושיחקו איתם בבלונים. אחרים הריעו משמחה וכדו'. זה טיבה של התכנסות עממית, שגם אני האליטיסט מאד לא אוהב להשתתף בה. זה לא שונה מהותית מכל טכס טיפשי אחר שכולל צעדות של חיילים, וקריאת קטעים ונאומים אידיוטיים המנונים אינפנטיליים ודגלים שאינם אלא ע"ז זוטא. אצלנו כמו אצלם.
 ועדיין המטפורה של עוף לא צייץ בהחלט רלוונטית למה שקרה בארה"ב לפני יומיים. המשמעות של התהליך והאירוע היא החשובה ולא איך הוא מתנהל בפועל. להיפך, זה שכל השוטים הללו מוליכים תהליכים כאלה היא עוד הרבה יותר מרשימה מאשר תהליך שמנוהל ע"י חבר חכמים מבית המדרש דחבר'ה צענערענע (על משקל חבר'ה עין יענקב או חבר'ה ש"ס).
לסיכום, את דעתי על האזרח המצוי בארה"ב יותר מרמזתי לעיל, ולכן הבלונים אינם קשורים לדבריי. אני מדבר על המשמעות של התהליכים הללו, ועל נושאי הבלונים הללו שמוליכים אותם.

האם לדעתך יציאת מצרים היתה אירוע משמעותי? למה? האם לדעתך החופש לו זכו היהודים שם הוא יותר משמעותי מאשר התהליך שאנחנו רואים כאן? השחורים הוכו, שועבדו, ואף נתלו, וכעת יש לארה"ב נשיא משלהם. האם לדעתך יציאת מצרים שמוגדרת אצלנו כנס כל הניסים, היא נס גדול יותר מאשר התרחשות מקבילה שנעשית ע"י בני אדם, ועוד על ידי אותם אלו שחטאו בכך בעבר (=ה'מצרים' עצמם)? מה, בגלל שיש כאן היסטוריה ריאלית של בני אדם ופוליטיקאים מכל מיני סיבות בלי מיסטיקה ואנכרוניזמים חז"ליים, אז אין לכך משמעות וחשיבות?
לדעתי אם התשובות שלך לכל השאלות הללו היא חיובית, אז יש כאן עיוורון מדאיג, ואין שום טעם לקרוא את פרשיות יציאת מצרים ומתן תורה. לא למדנו מהן כלום.

זה מזכיר לי את ההפתעה שהיתה לי לפני שנים כשאחותי ומשפחתה רצו לקרוא בליל הסדר משהו של מרטין לותר קינג/מנדלה. בהתחלה זה הפריע לי, אבל אח"כ חשבתי שזה בהחלט מתאים ולעניין. אם יוצאיםמהילדותיות שרואה בכל אירוע יהודי משהו מיסטי וחריג, א-היסטורי ומטפיסי, רואים שגם כאן מתרחשת פיסת היסטוריה, מעין תנ"כית, וכנ"ל.
כל ילד בעולם מבין את זה. רק פילוסופים מדופלמים כמונו מתקשים לראות. יש מצבים שבהם רק הילדים יכולים לראות את המציאות כהווייתה (=המלך הוא עירום. ובמקרה שלנו, הפוך: המלך הוא לבוש).

   אינני רואה בבחירתו לא שינוי ולא מהפכה, לא שיוויון וחוסר גזענות, לא ברכה ולא ישועה, הרחק כמטחווי קשת מיציאת מצרים (סליחה, כב' הרב מיכי), אלא אך ורק ביטוי לרדידות ההמונים המעריץ "אלילים" שחקני כדור שחורים, או זמרים ולא אנשי מדע ורוח.

   נו, באמת האם ניתן להשוותו למתמודד השני - איש נבון וחכם, בעל נסיון ואדמירל צבאי, בעל נסיון ומיושב בדעתו.

מי מביניהם התנסה יותר בסמים ומשחקי הימורים, ומי מביניהם צבר יותר חכמת חיים להתמודד עם ניהול עולם כה מורכב ומסובך?

   אין זאת אלא בחירת הפוסטר המוצלח ולא בחירת מנכ"ל העולם לארבע שנים.

ולי נראה שהתגובה החרדית היא שהתורה היא נצחית.

לחבוי,

אני כתבתי בצורה מתלהמת? ואתה כתבת בצורה שקולה ומדודה? שוין, שיהא.

לממללא,

הסיבה שאין יותר "שחורים" (או בלשון תקינות הפוליטית, אפרו אמריקאים) שהם מושלי מדינות וסנטורים, אינו קשור לגזענות. מדינה שאמריקאי מובהק עם דם כחול כג'ורג בוש לא הינף עפעף כאשר מינה את רייס כשר החוץ ולפני כן את קולין פואיל שכבר היה ראש מטה המשולבים של הצבא בזמן אביו (וכאשר היה מדובר ישרוץ לנשיאות עוד בזמן ביל קלינטון כבר היו לו סקרים מחמיאים ביותר), כבר נשר מעצמה כל צל של גזענות (אין זאת אומרת שלא נותר גזען באדמת אמריקה ולא יימצא תמונה של אדם אם טישירט רוכב על אופנוע שיש עליו כיתוב גזעני). אלא זאת בגלל שהשחורים ניהלו בעקבות חזונו של מלקלם אקס, ולא בעקבות חזונו של דר. קינג, שיטה חברתית מאד מתבדלת, בטענה שאין החברה כללית מוכנת לקלוט שחורים ולכן עלינו להסתגר בתוך הגיטו שלנו (ושם פרוח קנספריציות שמובעות על אישים כמו ירמיה רייט הכומר של אובאמא). אדמורי השחורים בדמות ג'סי ג'סקון, אל. שרפטון וכיו"ב), כמו החרדים, ניהלו מאבק עז נגד כל שחור שמתערה ומתבולל יותר מדי בחברה הלבינה, ובשל כך קשה היה לשחורים לרוץ כמועמדים למשרות של מדינות שלימות, וזאת בניגוד ליהודים שהטמעה והתבוללות היתה הגישה השולטת. אצל השחורים קנדליסה רייס וכיוצא בה (כמו שופט בית המשפט העליון טומאס) שנהפכו לרפובלקנים למשל הם דוד טום והם בוגדים שהם מוכנים לצאת מהגטו ולהתערות לגמרי בחברה הכללית ולנטות מכל התביעות של אפליה מתקנת וכיוצא בזה.

ואכן אובאמא הצליח לגשר את פער זה והצליח לטשטש את הקצוות, שמצד אחד השחורים עדיין הכירו בו שהוא שחור ובכל זאת הצליח למכור את עצמו שהוא מתעלה על ההבדלים של צבעים, ובזה היה צריך יותר לפייס את דעתם של השחורים שהוא עדיין "שחור". (אם קנליסה רייס היתה רצה, השחורים לא בוחרים לה בטענה שהיא כבר אינה "שחורה") מאשר הלבנים שלרובם אין בעי' לבחור בעוד שחור (וכל החמישים ושבעה מליון שבחרו במקיין היו בוחרים בעד קונדליסה בלי בעיה).

אך ברור שמעתה אובאמה צועד על חבל דק כיצד יצליח להיות נשיא של כל אומה ולא לאכזב את השחורים שעדיין שבויים במנטליות של גטו. (אין זה שונה מן האכזבה של לפליאנסקי עבור החרדים)

לרב מיכי
מעניין שמספר ימים לפני הבחרו של אובאמה לנשיאות קרה משהו בסדר גודל דומה בישראל: האישה החרדית הראשונה צביה גרינפילד נבחרה לכנסת.
אז אובמה שחור כמו שצביה גרינפילד חרדית.(בקשה קטנה:לא לחזור לנושא מיהו חרדי)
לא התייחסת בתגובתך למה שכתבתי ולכן אעשה העתק הדבק למה שכתבתי קודם:
אובמה לא היה נבחר אילו היה שחור במובן שאנשים מדברים עליו כאשר אומרים "השחורים".הוא נולד לאם לבנה וגדל בבית סבתו הלבנה והמנטליות שלו לבנה מובהקת כך שהשמחה והששון על בחירת נשיא שחור נראית לי לא מובנת
אמנם לפי חוקי הגזע בדרום ארצות הברית היה אז אובאמה נחשב לשחור כמו השאר בגלל שאביו היה שחור ובגלל צבעו אבל היום כשאין יותר חוקי גזע מזעזעים כאלה אנחנו נדרשים לבדוק לפי קריטריונים נוספים מיהו שחור,במובן שאנחנו אומרים "השחורים".

ולעניין הנס

העובדה שהיום שחורים יכולים לשבת באוטובוס ליד לבנים נובעת מאותה סיבה שהיום נשים מצביעות בבחירות .אין כאן שום נס.יש כאן שמחה. אבל להשוות לנס יציאת מצריים????
 האנושות צועדת לקראת קידמה וזכויות אדם באשר הוא אדם הופכות להיות מובנות מאליהן.אם תתייחס לזה כאל נס אז אולי היית צריך לחגוג באותה מידה כאשר גולדה מאיר הפכה להיות ראש ממשלה..
יציאת מצרים לא סופרה לנו כדי להראות את השינוי שחל במעמד בני ישראל אלא כדי להראות לנו ,אילו השלכות יש לחטא.שעבוד מצריים היה עונש על חטא והשחרור הניסי ממצריים היה על מנת לעבור ממצב של עבדות לפרעה למצב של עבדות לקב"ה.התורה מביאה את סיפורי הנס כדי שאנחנו נתעורר לקיום מצוות וכדי שנרתע מלעבור עברות.זה הלקח שעלינו ללמוד.

זה מה שאני למדתי מיציאת מצריים וממתן תורה.

ואם אתה קורא לזה עוורון אז פה הגיע תורי לדאוג..

ואם אחותך שתחי' קוראת את מרטין לותר קינג בליל הסדר וזה לא מפריע לך אז למה שלא נקרא את קירקגור לאחר קריאת התורה על עקדת יצחק בראש השנה..קירקגור מרשים אפילו יותר ממרטין לותר קינג.
ולגבי הילד שבתוכנו-אני בדעה שאם אדם איבד את הילדותיות שבו הוא איבד חלק חשוב מאישיותו.
אבל ההבדל בין ילד למבוגר הוא שבעוד שהילד נשאר ילד בכל תגובותיו המבוגר יודע מתי להשתחרר מהילדותיות שלו ומתי לא.ולא נראה לי שבסיטואציה זו דווקא הילדותיות צריכה להנחות אותנו.
{הערת אגב לנושא "בגדי המלך החדשים":(ללא קשר לאובמה)
נזכרתי בדיון באשכול אחר על הילד השופט בסיפורו של חיים סבתו.שם הרב לויכטר שיבח את הילד על התחפושת שלו ואילו הילד הטיפש אמר את האמת.
גם בבגדי המלך החדשים זה היה גילוי של טפשות  ילדותית מצדו של הילד לומר את האמת.
החכמה של המבוגר היא לפעמים  דווקא לשתוק.}

ואוסיף שגם השיר המקסים :Let my people go ששרו השחורים היה אפייני לכשל ההשוואה בין יציאת מצריים לבין שחרור העבדים בימינו.
הם השמיטו את המשך הפסוק,שהוא העיקר והתכלית:
ויעבדוני.
עבדי הם ולא עבדים לעבדים.

הם השמיטו חלק זה כי זה באמת לא שייך להם.
אבל לנו -זאת כל המשמעות ואין בלתה.

איש דתי -לופוליאנסקי- בראש שלטון חילוני (מסתברא)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=449756

_________________

בברכה

חלק חשוב בבחירה של העם האמריקני באובמה נעוץ גם בעובדה שהבחירות הכלליות שם הפכו בשנים האחרונות למעין תוכנית ריאליטי. המנצח לוקח הכל רק שהפעם מדובר על קצת יותר ממליון דולר... לאחר ארבעים ושלוש עונות הרייטינג של הסידרה קצת יורד אז מנחי התוכנית מוצאים גימיק חדש שיחזיר את הצופים למסך: מועמד שחור.  ומועצת האי, איך לא, מדיחה את המועמד הלבן ו"המשעמם"...